היה פיצוץ: 5 שנים ליירוט הראשון בכיפת ברזל. צפו בתיעוד חדש
בחיל האוויר עוד זוכרים את המו"מ שהתקיים עם בעל הקרקע החקלאית, שבה התבצע היירוט הראשון של מערכת ההגנה. חמש שנים אחרי ההצלחה מול הרקטה שאיימה להתפוצץ באשקלון, מספרים בחיל בגאווה על ההתקדמות של המנגנון, אך מדגישים כי "האדם הוא זה שיקבע את התוצאות". צפו בתיעוד חדש של היירוט ההיסטורי
מציינים את היירוט הראשון של המערכת ששינתה את שדה הקרב: בחיל האוויר יציינו היום (ה') בשעה 18:16 חמש שנים בדיוק מאז שיגור הטיל הראשון המיירט (טמי"ר) של מערכת כיפת ברזל. זה החל עם יירוט היסטורי של רקטה ששוגרה מצפון רצועת עזה לעבר שכונה באשקלון, ומאז בוצעו יותר מ-1,000 יירוטי רקטות מתוך 8,000 שיגורים שהמערכת זיהתה. הפעילות בוצעה בשבעה סבבי הסלמה ובשני מבצעים - עמוד ענן וצוק איתן. שיעור ההצלחה של המערכת עומד אחרי חמש שנים על 90 אחוזים.
"זה כמו שיש את תאריך ההולדת של הילד שלך, שאתה נזכר איפה היית ומה עשית באותו היום", סיפר בשיחה עם ynet מפקד מערך ההגנה האווירית, תת-אלוף צביקה חיימוביץ'. הקצין הבכיר, ששימש אז בתפקיד מפקד כנף ההגנה אווירית, ציין כי "היינו אז רק חמישה שבועות מאז שקיבלנו את המערכת מהתעשיות. פרשנו בשטח ביום הראשון, וביום חמישי בערב הגיע היירוט הראשון. מיהרתי לצאת מהקריה לשטח לתחקר את היירוט, ובדרך קיבלתי עשרות הודעות ברכה בטלפון".
חיימוביץ' סיפר עוד כי בימים שלפני היירוט הראשון ניהלו אנשי חיל האוויר משא ומתן עם בעל הקרקע שעליה נפרסה הסוללה, בתקווה שהוא לא יסרב להתמקמות המפתיעה באמצע השדה שלו. "אמרנו לו שזה צורך לאומי וחשוב, וביום שבת לאחר היירוט הוא פגש אותי ואמר לי 'איזה מזל ששכנעת אותי'".
למחרת היירוט הראשון בוצעו על ידי שתי סוללות של המערכת יירוטים נוספים מעל באר שבע ואשקלון. לדברי מפקד הסוללה הראשונה, רב-סרן מאור גבריאל, "כמה שבועות לפני אותו יירוט ראשון השלמנו את הניסוי המבצעי העיקרי. הייתה התרגשות אחרי היירוט הראשון, אבל כבר נערכנו ליירוטים הבאים כי ידענו שלזה מסוגלת המערכת".
רס"ן גבריאל עמד בראש צוות הגרעין של כיפת ברזל שהוקם ב-2009, אחרי החלטת שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ למצוא פתרון יירוט לבעיית הרקטות על עוטף עזה. לדברי גבריאל, "התכוננו לרגע הזה, שהגיע 29 שנה לאחר היירוט האחרון של מערך הנ"מ בצה"ל, במבצע שלום הגליל נגד כלי טיס. אותם חיילים מהיירוט הראשון עדיין משרתים בסוללות המילואים שלנו". כיום ברשות חיל האוויר יש עשר סוללות כיפת ברזל, מחציתן בסדיר והיתר במילואים.
תא"ל חיימוביץ' מספר שמלבד השם כיפת ברזל, הרבה לא נשאר מהמערכת המהפכנית, שעברה מאז עשרות שדרוגים בעדכוני גרסה, והחלפת שלושה בלוקים. כיום כיפת ברזל מסוגלת ליירט במטח בודד עשרות רקטות שמשוגרות במקביל מכמה כיוונים, וככל שעובר הזמן מגדילים מפתחי המערכת את טבעת שטח ההגנה שכל סוללה מעניקה.
בתחילת דרכה, איום הייחוס של כיפת ברזל היה קסאמים קצרי טווח של כ-5 ק"מ, וכיום מנעד ההגנה שלה מתחיל במרגמות כבדות 120 מ"מ (שהיו קטלניות יותר בצוק איתן מאשר מרבית הרקטות) ועד ליירוט של רקטות גדולות שיכולות להגיע לכל מקום בארץ. בנוסף, ברפאל, יצרנית המערכת, מציינים כי כיפת ברזל יעילה גם ליירוט איומים נוספים: מל"טים, פגזי ארטילריה ואף מטוסים מאוישים ומסוקים.
עיקר תרחיש הייחוס של כיפת ברזל, כמו של שתי שכבות ההגנה הנוספות, הבינונית (שעמה תתמודד מערכת שרביט קסמים החדשה) והארוכה (חץ 2 ובעתיד חץ 3) מיועד ל-100 אלף הרקטות, הטילים והמזל"טים המתאבדים שבידי חיזבאללה. "אויבינו במרוץ חימוש, ואנו גם עובדים על שיפורים נוספים כמו הקדמה של נקודת היירוט על מנת למנוע נפילת רסיסים על יישובים ושיפור התיאום בין שכבות ההגנה כדי למנוע זליגה", מספר מפקד גדול כיפת ברזל, סגן-אלוף לירן כהן. הוא מדגיש כי בסוללות לא יורים שני טמי"רים מול רקטה במרבית המקרים, כפי שנטען בעבר, "אלא אם כן יש צורך מבצעי לכך כדי להגדיל את ההסתברות בפגיעה. זה לא פונקציה של יעד".
המג"ד מוסיף כי האיום יכול להגיע במלחמה הבאה ישירות גם לאתרי השיגור, בין שבאיום רקטי שיכוון אליהם (חלקם פרוסים קילומטרים בודדים מגבול הרצועה) ובין שבמתקפה קרקעית של מחבלים: "אנו משקיעים במיגון האתרים. במרכז ניהול היירוטים ישנם קציני משמרת עם 'מודעות מצבית', והיו מקרים גם בצוק איתן שבהם קצינה שלנו זיהתה רקטה שלא
סומנה על ידי המערכת כמאיימת, אך היא הבחינה מניסיונה ומקצועיותה שזו כן רקטה מסוכנת, שלחה טמי"רים ליירטהּ ומנעה נפילות באתר רגיש ליד באר שבע. זה מוכיח שלא משנה כמה אלגוריתמים משוכללים תשים במערכת – האדם הוא זה שיקבע את התוצאות".
הדרך להצלחה לא הייתה קלה. לאורך השנים נרשמו גם תקלות במערכת. אחת מהן, דרמטית במיוחד, השביתה למשך כחצי שעה את פעילות הסוללה שהגנה על גוש דן בשיאו של צוק איתן, ובמזל באותו הזמן לא שוגרו רקטות מהרצועה. תקלה זו תוקנה מאז, וגם התקופה שבה התקשתה המערכת לפעול בצוותא מול מטוסים אזרחיים, בעיקר מעל אילת, חלפה בעקבות עבודת מטה שנעשתה בנושא. אך עוד לפני הבעיות הטכנולוגיות, הבעיה המרכזית במערך נגעה ליחס כלפי החיילים.
בסדרת כתבות שפורסמו ב-ynet לפני שלוש שנים נחשפו תנאי שירות גרועים לחיילים, שכללו יחס קלוקל של מפקדים, אספקות מזון דלות לשטח ותנאי מחיה פיזיים ירודים. קבילות שהוגשו בנושא לנציב קבילות החיילים גררו דו"ח חמור מצדו נגד חיל האוויר, אך נראה שהתמונה השתפרה מאז. ביקור בסוללת אשקלון השבוע העיד כי מתחם השיגור מגודר ומתוחם, לחיילים יש מכולות מגורים, אוכל ומקלחות מסודרות, והאספקה השתפרה.
לפנייה לכתב/ת 
