א"ק מדברת: "לא רצחתי את תאיר"

רומן זדורוב, שהורשע ברצח, והילדה תאיר ראדה ז"ל(צילום: גיל יוחנן, אפי שריר)

"כן לביקורת עניינית, לא לתיאוריות קונספירציה"

במאמר שפורסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות" השיב פרקליט המדינה שי ניצן לטענות שהועלו נגד מערך התביעה במשפט הרצח של תאיר ראדה ומזהיר מההשלכות הקשות של המתקפה על שלטון החוק. "לאחרונה רבו המתקפות על הפרקליטות ועל הפרקליטים, בעיקר באמצעי תקשורת שונים", כתב. "כך, למשל, נשמעו בערוץ טלוויזיה מרכזי טענות כאילו הפרקליטות 'תופרת' תיקים למי שאינו נושא חן בעיניה ומחזיקה בכספת 'תיק' כמעט על כל אזרח. מדובר בתיאוריות קונספירציה חסרות כל יסוד, שאין ולו בדל ראיה שתתמוך בהן, וקשה להאמין שניתנת במה להגיגים כה מופרכים.

"כולנו יודעים עד כמה מסוכן ומופרך יכול להיות מסע של דה-לגיטימציה. קל מאוד להפריח השמצות וסיסמאות חסרות שחר ולהציג גוף או ארגון כמושחת, תוך שימוש בסילופים ובחצאי אמיתות. נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, העידה השבוע ממרומי 36 שנות היכרותה את מערכת המשפט: 'גם פרקליטים עשויים לטעות, אך מכאן ועד הצגה של הפרקליטות כאוסף אנשים חורשי רע ותופרי תיקים, שנקבצו יחד כדי להרשיע חפים מפשע ויהי מה – רב המרחק'.

"בנאום שנשאתי השבוע בכנס אילת של לשכת עורכי הדין אמרתי כי התגברות התופעה שבה תיאוריות קונספירציה מקבלות במה ועידוד מהתקשורת מהווה סכנה לדמוקרטיה. דומני שדבריי הובנו שלא כהלכה על ידי חלק מהמגיבים. אין כוונתי כמובן לכך שאין מקום לעריכת תחקירים עיתונאיים אודות נושאים פליליים. לא מעט תחקירים וחשיפות הניבו חקירות פליליות ואף כתבי אישום חשובים. אין גם שום בעיה בתחקיר הנערך לאחר מתן פסק דין. חופש העיתונות הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה, ולעולם לא היה עולה בדעתי לטעון אחרת. אך יש להבחין בין תחקיר החושף עובדות וראיות חדשות לבין יצירת דרמה וכותרות שאין מאחוריהן כל גיבוי עובדתי, תוך ערעור על תוצאות פסקי דין, דבר היוצר סחף בדעת הקהל ומערער את האמון במערכת המשפט.

"אני מוטרד מתיאוריות קונספירציה חסרות יסוד, המוצגות כמבוססות בראיות. אני מודאג ממקרים שבהם מביאים בפני הציבור רק מקצת ממלוא העובדות והראיות, תוך שימת דגש דווקא על ראיה שהופרכה. דיון ציבורי על ידי מי שאינם מכירים את מלוא חומר הראיות ואת פסקי הדין יכול כמובן להתקיים, אך בשום אופן הוא אינו יכול להחליף את התובעים ואת השופטים המקצועיים, שאחרת מה לנו צורך בבתי המשפט ובכללי המשפט אשר נועדו להבטיח קיומו של הליך הוגן?

פרקליט המדינה, שי ניצן(צילום: נועם מושקוביץ)

"לצד זאת חשוב לי לומר: האפשרות שבבתי הסוהר יושבים חפים מפשע מדירה שינה מעיניהם של כל אחת ואחד מהפרקליטים. אין מערכת שאינה טועה, וגם בפרקליטות ובבתי המשפט נעשות טעויות. לשם כך קיימים מנגנוני בקרה רבים לכל אורך ההליך המשפטי. הפרקליטות, כעניין שבשגרה, בוחנת בכל שלבי ההליך המשפטי את עמדתה ביחס לאשמת הנאשם, ובמידת הצורך חוזרת בה מהאישום. כך עשינו למשל בתיק הברנוער, וכך עשינו רק לפני כחודש בעניינה של אישה שהואשמה ברצח בעלה. בתיקים אלה ואחרים חזרנו בנו מכתב האישום כיוון שסברנו שאין עוד סיכוי סביר להרשעה עקב התפתחויות שונות שאירעו במהלך המשפט. גם כאשר ההליך כבר הסתיים בהרשעה, הפרקליטות מסכימה לעיתים לביטול ההרשעה או לקיום משפט חוזר – אם התגלו ראיות חדשות או נסיבות המצדיקות זאת. זיכוי נאשם בסוף הליך או חזרה מאישום אינם 'מכה' לפרקליטות, משום שמטרת הפרקליטות אינה להשיג הרשעה בכל מחיר אלא להביא לגילוי האמת. זהו האתוס של הפרקליטות.

"אבקש להתייחס גם לטענה המושמעת באופן תדיר כאילו הפרקליטות מסרבת לקבל ביקורת ונאבקת לכך שלא תהיה עליה שום ביקורת. אין טענה מקוממת מזו. ראשית, על הפרקליטות קיימים כמה וכמה מנגנוני פיקוח ובקרה, כגון בתי המשפט, נציבות שירות המדינה, לשכת עורכי הדין, מבקר המדינה ועוד. למעשה, הפרקליטות הייתה אחד הגופים המבוקרים ביותר בשירות הציבורי עוד לפני שהוקמה נציבות הביקורת על מערך התביעה. למרות זאת הוחלט להקים גוף ביקורת נוסף, בדמות נציבות זו, ולאחר כשנה ממועד הקמתה מינו שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה את אליעזר גולדברג, שופט בית המשפט העליון בדימוס ומי שכיהן הן כמבקר המדינה והן כנציב תלונות הציבור על שופטים, שאין ספק כי הינו בר־סמכא בתחום הביקורת והמשפט, כדי לבחון את המתכונת הראויה לפעילות הנציבות.

"השופט גולדברג מצא שנציבות הביקורת, במתכונת שבה הוקמה, הינה חריגה ביותר ו"אין לה אח ורע בעולם". עוד קבע כי מספר התלונות שהוגשו נגד הפרקליטות ונמצאו מוצדקות הינו "זעום ביותר". למרות זאת, המליץ השופט גולדברג שלא לבטל את נציבות הביקורת, אלא לעגנה בחוק, במתכונת שעליה המליץ, השונה באופן מהותי מהמתכונת שלפיה פועלת הנציבות כיום. למסקנות אלה הסכימה הפרקליטות ללא סייג. הסכמת הפרקליטות להקמת גוף ביקורת במתכונת שעליה המליץ השופט גולדברג היא הראיה הטובה ביותר למופרכות הטענה שהפרקליטות מתנגדת לביקורת. מאידך, העובדה שהשופט גולדברג המליץ לשנות את מתכונת פעילות הנציבות מוכיחה כי להתנגדות הפרקליטות לאופן שבו הוקמה הנציבות היה בסיס מוצק.

"הנהלת הפרקליטות ואני באופן אישי עסקנו בשנים האחרונות באופן אינטנסיבי בנושא הביקורת על הפרקליטות. עמדותינו בנושא זה נגזרו מצד אחד מהבנת חשיבות קיום מנגנון ביקורת אפקטיבי על הפרקליטות, ומהצד האחר – מהרצון לשמור על עצמאותה וחוסנה של הפרקליטות, להבטיח את זכויות הפרקליטים שמשקיעים את נשמתם בעבודה ובקידום ערכים ציבוריים, ועושים עבודת קודש, ומהרצון להבטיח שהביקורת על הפרקליטים תהיה הוגנת וסבירה, לא תפגע בפרקליט כלשהו ללא הצדקה ולא תסרבל ותעכב את עבודת הפרקליטות שלא לצורך. אם, למשל, פרקליט העסוק בניהול תיק ענק מול ארגוני פשיעה יצטרך לעסוק יום ולילה במתן תשובות לתלונות שיגישו נגדו הנאשמים תוך כדי ניהול המשפט, כשכל מטרתם להפריע לו בעבודתו, ייגרם בכך נזק גדול למלחמה בפשיעה הקשה. מטעם זה עמדנו על כך שלא תתברר תלונה תוך כדי ניהול הליך תלוי ועומד.

"דומה שאין צורך להכביר מילים על החשיבות שבקיומה של מערכת אכיפת חוק עצמאית, חזקה והוגנת, שתשמור על שלטון החוק במדינה. היכולת להעמיד לדין שועי ארץ, בעלי הון, ארגוני פשיעה ועבריינים אפשרית רק בהתקיים פרקליטות נחושה ועצמאית, כפי שהיא היום. מי שתיפגע מהחלשת הפרקליטות תהיה החברה כולה ומכך יש להישמר מכל משמר".