"בייק אוף": תודה, נוותר על הקינוח

מהרגע הראשון אפשר היה להבין ששום זכר לא יישאר לפורמט הנקי והמינימליסטי (כן, עודד ברנר, אמרתי מינימליסטי, תתבע אותי) של "בייק אוף" הבריטי. האוהל אותו האוהל, עוגת-התותים אותה עוגת-תותים, אבל תסמכו על קשת שהם לא יתנו לפורמט ריאליטי כלשהו לעבור על ידם מבלי לתפור לו תיק.

ביקורות טלוויזיה נוספות:

גמר "האח הגדול": והזוכה היא... תזכירי לי?

"הדרך": חסרת כריזמה 

"מיליארדרים": כסף, כסף, כסף

וככה, בטרם התקררה גופתה של "האח הגדול" (על מי אנחנו עובדים, הגופה הזאת קפואה כבר שבועות) עלתה אמש (שבת, 21:15, ערוץ 2) "בייק אוף ישראל", להלן "התוכנית ששינתה את פני הקונדיטוריה" ו"המציאה מחדש את עולם הקינוחים" בעשרות מדינות, והיא תאכלס את 28 נבחרי-האל שלוקטו "מתוך אלפים שהשתוקקו להיכנס". להתראות מינימליזם, שלום יומרניזם.

"בייק אוף". מוציאה את החשק(צילום: פיני סילוק)

כל פורמט קנוי מן הסתם עובר התאמות למדינה שבה הוא משודר, אבל התאמה לא אמורה להשחית את האופי המקורי של התוכנית. זוגות שמתחרים במקום מתמודדים בודדים, בסדר. שלושה שופטים במקום שניים, ניחא. שתי משימות במקום שלוש, באמת לא משנה, לא זה מה שיפיל את הטירמיסו הזה. אבל למה בכל פעם מחדש אדפטציה לקהל ישראלי משמעה ניפוח של הפורמט בקונפטי מוקצף והצפה של הסט בדרמות שמוציאות את החשק? זה כמובן עצוב יותר כשבמרחק לחיצת עכבר נמצאת הגרסה המקורית, שמבהירה לנו איפה טמון הפוטנציאל האמיתי של הפורמט ועד כמה הוא מפוספס.

ריאליטי טוב נמדד לפי המרחק שהוא מצליח ליצור בינו לבין הקלישאה, אבל בפרק הראשון של "בייק אוף" לא הצלחתי ללקט אפילו משפט אחד שהיה בו איזה שהוא ניצוץ, איזה בדל של רעננות. זה הרגיש כמו שמיכת טלאים מִסְדרות ריאליטי שנכתבה על ידי תובנה מלאכותית שתוכנתה לספק את המובן מאליו.

קרין גורן. הפחידה(צילום: פיני סילוק)

כמו שקורה לפעמים בריאליטי, כבר בפרק הראשון איבדה התוכנית את הזוג שסיפק את הטסטמוניות היותר מוצלחות, טל ועומר (לא יכולתם לשלוח הביתה את צוות הבידור?), אבדה ש"בייק אוף" לא יכולה להרשות לעצמה.

קיבלנו שלושה שופטים – עודד ברנר (שה"חזרתי מניו יורק" שלו הוא ה"זכיתי בשני כוכבי מישלן" של משה רוט), ורן שמואלי בתפקיד האיש הרע, אבל שניהם חיוורי כריזמה, וקרין גורן, אלילת הקינוחים, שאלוהים יסלח לי, בתצוגת תכלית קריפית יותר אפילו משל האיש שבוחר לה את השמלות.

לתפקיד המנחות השובבות לוהקו פאולה רוזנברג ואיה קרמרמן, שתיהן שכחו מה זה להיות שובבות כמו שהשמאל שכח מה זה להיות יהודי. תפקידן בכוח: להחליף פרשנויות אנמיות על המתחרים כשהן מפזרות סביבן שיק של טלוויזיה קהילתית. כשכל זה מתנקז לתוכנית שערוכה בצורה מבולבלת ומבוימת ברישול, אין מנוס מהמסקנה שעוד קצת זמן בתנור היה עושה ל"בייק אוף" רק טוב.