טיפל בהרוגי אסון המסוקים, נפטר בגיל 40: "הכירו בטל כחלל צה"ל"
סרן טל הררי ז"ל מיין וזיהה עשרות גופות אחרי התרסקות המסוקים. מצבו הנפשי הידרדר בגלל הפוסט-טראומה שממנה סבל, והוא נפטר בגיל צעיר. "מאז האסון אני מתעורר בלילות עם ריח גופות", העיד לפני מותו
משרד הביטחון יכריע בקרוב אם סרן טל הררי ז"ל יהפוך לחלל צה"ל בעקבות אסון המסוקים – אף שלא היה על שני היסעורים שהתרסקו באצבע הגליל לפני 19 שנה. הררי שימש קצין ארגון של חיל הרפואה בפיקוד העורף, ולאחר האסון הכבד שגבה את חייהם של 73 לוחמים, קצינים וטייסים, הוא הופקד על המיון והטיפול בעשרות הגופות. בשנים מאז אסון המסוקים חלה החמרה איטית במצבו הנפשי, ולפני כשנה וחצי נפטר הררי בגיל 40, כתוצאה משילוב של צריכת אלכוהול ותרופות פסיכיאטריות.
עוד בטרם נפטר, הספיק הררי להגיש בקשה למשרד הביטחון שיכיר בו כנכה צה"ל שסובל מפוסט-טראומה. הבקשה נבחנה במשרד הביטחון, ושבועיים לאחר שהררי נפטר נעתר אגף השיקום בחיוב והודיע למשפחתו כי הוא אכן סבל מנכות נפשית ופוסט-טראומה כתוצאה משירותו הצבאי, בשיעור של כ-20%. באגף אף הודיעו כי לפי החוק, המשפחה תקבל את הקצבה החודשית של הררי ז"ל למשך 36 חודשים מרגע הגשת הבקשה.
הררי היה אחראי על גורמי זק"א ומד"א שסייעו בטיפול ב-73 הגופות. "מאז האסון אני מתעורר בלילות עם ריחות של גופות שרופות, אני רואה את הניאונים של בית ההלוויות ברדינג ולפעמים הזמזום לא יוצא לי שעתיים מהאוזן", הצהיר לפני מותו. "בבוקר לאחר האסון הגיעו הגופות, עזרתי להוציא אותן מהשקיות למטרות זיהוי, בדיקת דיסקיות, איחוד רקמות מופרדות לבעליהן, ועוד, בטרם יועברו החללים לקבורה. מאז יש לי פלשבקים, חרדות, חוסר חשק מיני והרטבות בלילה. כל החיים שלי נהרסו, הפכתי להיות מטופל בכדורי וליום".
במקביל להכרה בהררי כנכה צה"ל, אחרי שנפטר הגישה משפחתו בקשה למשרד הביטחון, באמצעות עו"ד אלי סבן, להכיר בהררי כחלל צה"ל – כפי שמערכת הביטחון מכירה מדי שנה בנכי צה"ל שנפטרו כתוצאה מנכותם או מחלתם. בין יום הזיכרון 2014 ליום הזיכרון אשתקד הוכרו 35 נכי צה"ל כחללים מסיבה זו. בקרוב יכריע אגף השיקום אם הררי הוא גם חלל צה"ל.
הררי שימש לפני האסון קצין בבה"ד 1 ובפיקוד הצפון, במסגרת מסלול הקבע "אופק" שמיועד לקצינים בולטים, אך פרש מהצבא בשל מצבו שבועיים לאחר אסון המסוקים. "היו מצבים ששברתי צלחות בבית וצעקתי", העיד. הררי הצהיר עוד כי הוא עבר שני ניסיונות התאבדות, ומינון הכדורים שהוא נטל עלה עם השנים, במהלכן עבד בעבודות מזדמנות.
מפקדו של הררי ז"ל באותה תקופה, קצין בדרגת סגן אלוף, העיד בפני משרד הביטחון: "המראות היו קשים והיה קושי של ממש להתנתק ממראה האלונקות שבהן היו חלקי גופות החללים שנספו באסון, קל וחומר לפתוח את השקיות ולהכניס לתוכן את חלקי הגופות – תפקיד שהוטל על הררי".
בעדות נוספת שהוגשה למשרד הביטחון מתואר כי איש זק"א שטיפל בשרידי גופות החללים הבחין במצוקתו של הררי, כאשר זה ניסה להרים חלקי גופה חרוכה שהתפוררה בידו. איש זק"א הפציר בו להתרחק ולאפשר לגורמים אחרים במקום לבצע מלאכה זו. אביו של הררי, ישראל, אמר ל-ynet: "אחרי שפרש מהצבא לא הבנו למה הוא מתקשה להחזיק בעבודות יותר מתקופה קצרה, למה הוא פתאום בורח עם האוטו להתבודד בהרי ירושלים. היה לו גוף חזק, ולפעמים הוא היה בא אליי רועד ואומר לי 'אבא, אל תעזוב אותי'. לקח שנים עד שהוא הבין ואמר מה הבעיה שלו".
לפנייה לכתב/ת 
