חינוך טכנולוגי כמשימה לאומית

לאחרונה, הקמפיין של שר החינוך לקרוא לתלמידים ללמוד חמש יחידות מתמטיקה הורחב לטלוויזיה. מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל ישראל, נקראה לפרסומת כאחרונת הסלבריטאיות, ונתבקשה להסביר מדוע לימודי חמש יחידות מתמטיקה יהפכו אותך למנכ"ל מעצמה טכנולוגיות בישראל.

עוד בערוץ הדעות:

לספק מידע על המצב התברואתי במסעדות

לחייל מחברון מגיע יחצן?

האמת על אכיפת הבנייה בשטחים

מפלצת הלאומנות קמה על יעלון

הקמפיין נולד מההבנה של משרד החינוך כי תחום החינוך המדעי-טכנולוגי נמצא במגמת ירידה והחשיפה אליו בקרב ילדים ובני נוער הולכת ופוחתת. אבל השאלה החשובה שמשרד החינוך צריך לעשות בה היא לא רק מה ילמדו התלמידים, אלא איך ילמדו התלמידים.

מגמת הירידה נובעת ממספר גורמים. בראש ובראשונה,קיים מחסור במורים המלמדים כיום את המקצועות הריאליים והטכנולוגיים וכן מחסור באנשי מקצוע שהתנסו בטכנולוגיות עצמן, כגון פיתוח הנדסי, טכנולוגי ועל כן אינם יכולים ללמד מקצועות אלו בצורה הראויה והמתבקשת, לאור ההתפתחות הטכנולוגית כיום.

בנוסף, גם התשתיות וגם סביבת הלימודים הקיימות כיום בבתי הספר אינן מספקות את חווית הלימודים הנדרשת לשם השגת מטרה זו.

חשוב להבין, תחום המדעים הוא תפיסת עולם וצורת חשיבה מהפרט אל הכלל ומהכלל אל הפרט, המאפשרת הבנה מעמיקה של תופעות הטבע השונות, הקשר לחיי היומיום, כבסיס לטכנולוגיות חדשניות והשפעתם על הכלכלה, הביטחון, איכות ורמת חיינו. אבל עבור התלמידים למתמטיקה של ימינו, כשאמצעי החישוב נגישים עבורם ברמה המיידית באמצעות הטלפונים החכמים, לא מבינים את החשיבות של למידת המקצוע כחלק משלם.

ברגע שמלמדים את הנושא במנותק מתפיסת עולם זו, נוצרת רתיעה בקרב בני הנוער שאינם מבינים את הקשר בין לימודי הטכנולוגיה לבין העולם בו הם חיים.

אז מה הפיתרון?

תחילה, עלינו לוודא שילדינו יקבלו חינוך אשר ישנה להם את צורת החשיבה: הסוד הוא להראות את הקשר שבין מדעים למקצועות האחרים, הבנת העולם ותופעות הטבע. אפשר אפילו להתחיל את זה ברמה הפופולארית, ובוודאי שניתן להלהיב ילדים בעזרת ניסויים, הדגמות והמחשות כבר בבית הספר היסודי. בשלב הבא יש צורך ליצור סביבת לימודים נכונה עם תשתיות מתאימות ולכוונם לתכנים עכשוויים ורלוונטיים. בשלב הבא, לאחר חשיפתם לתכנים אלו יש להכניס לתוכנית הלימודים מושגי יסוד וכלים מתמטיים שיאפשרו העמקת הבנתם של הילדים.

בסופו של יום, המצב אליו נקלעה מדינת ישראל כיום, לפיו יש מחסור קבוע של מהנדסים במקצועות הטכנולוגיים, הוא תולדה של תהליך מתמשך וקיים. החוסר הזה בבוגרים מיומנים של בתי הספר מתגלגל בסופו של דבר לפתחנו, האקדמיה. אנו רואים ירידה במספר הפניות למקצועות ההנדסה. לדברי יואב שלוש, היו"ר המשותף של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, נדרשים כיום 10,000 מהנדסים נוספים כדי להבטיח שמגזר הטכנולוגיה יוכל לצמוח. איכות המהנדסים היא חלק מהחוסן הלאומי והכלכלי של המדינה ואיננו רוצים להגיע למצב שבו המדינה תהיה קטנה לדור החדש של המהנדסיםותהייה בריחת מוחות.

משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה, משרד הכלכלה והתעשיינים הגדולים, חייבים לחבור יחד לבניית מרכזים לחינוך טכנולוגי כדוגמת המרכזים אותם בנה מפעל הפיס.

אני קורא לשינוי קונספטואלי. הלמידה לא חייבת להתרחש בבתי הספר. ניתן לתת תמריצים לסטודנטים מצטיינים או להעסיק גמלאים של התעשייה ללמד במרכזים הללו. סטודנטים במסגרת קשרי אקדמיה-קהילה יוכלו להדריך ילדים ובני נוער במרכזים אלו. אם התעשייה תשתלב במאמצים הללו, יוכלו הסטודנטים אשר ייחשפו אליה למצוא בה את מקום העבודה העתידי שלהם. כך ניצור מעגל סגור וקוהרנטי אשר יפעל למטרה אחת בלבד: שמירת חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל והיותה מובילה טכנולוגית.

ד"ר יוסף בן עזרא, דיקאן הפקולטה להנדסה ב-HIT מכון טכנולוגי חולון