המדינה נגד דיון לזדורוב: "לא מקרה חריג"
עורכי דינו של רומן זדורוב, שהורשע ברצח תאיר ראדה, פנו לבית המשפט העליון בבקשה לדיון נוסף בפרשה. בתגובתה מבקשת המדינה לדחות את הבקשה: "זהו הליך נדיר ששמור למקרים חריגים ויוצאי דופן"
"זדורוב הוא לא מקרה חריג". כך קובעת המדינה בפנייתה היום (א') לבית המשפט העליון ובה היא מתנגדת לבקשתו של רומן זדורוב, שהורשע ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל, לקיים דיון נוסף בפסק הדין שדחה בדעת רוב את ערעורו.
למסמך תשובת המדינה - לחצו כאן
המדינה טענה בתשובתה כי יש לדחות את הבקשה בטענה כי לא מדובר במקרה חריג, לדבריה. "דיון נוסף הוא הליך נדיר השמור למקרים חריגים ויוצאי דופן. בפסק הדין לא נקבעה כל הלכה חדשה או כזו הסותרת הלכות קודמות ובוודאי שלא נקבעה בו הלכה המצדיקה דיון נוסף בפסק הדין". המדינה ציינה בתשובתה גם כי "הליך של דיון נוסף לא נועד להוות ערעור נוסף על פסק דינו של בית המשפט העליון".
בית המשפט התייחס בדיון לנושא טביעות הנעליים שנמצאו בתא השירותים ולא היו שייכות לזדורוב. "מדובר בשלושה סימני דם, האחד מהם בעל צורה חלקית של נעל, והאחרים, חלקיים עוד יותר, בעלי מרקם חזותי הדומה לסימן הראשון, השייכות כנראה לאותה הנעל, אשר נמצאו על מושב האסלה, מכסה מיכל ההדחה ועל הקיר המפריד בין תאי השירותים, שבו נמצאה המנוחה", נכתב בתגובת הפרקליטות. "עקבות אלו לא נמצאו מתאימות לאף נעל שנמסרה לבדיקה, לרבות נעלי העותר".
עורכי הדין של זדורוב טענו כי שלוש העקבות האמורות, ש"משרטטות מסלול בריחה", הן "העקבות של הרוצח". הפרקליטות טענה מנגד כי "אכן, המשיבה לא יכלה להציג בפני בית המשפט תשובה חד משמעית לשאלה של מי היו העקבות הללו, אך העלתה אפשרות סבירה כי מדובר בעקבות של אחד המחלצים או השוהים הרבים בזירה". הפרקליטות טענה בתגובתה כי הטענות הללו כבר נבדקו ונשללו ולכן אין מקום לקיים דיון נוסף על ממצא עובדתי שכבר נקבע שאיננו נכון. בית המשפט העליון קיבל בסופו של דבר את הקביעה הזו.
הפרקליטות גם התייחסה לחוות הדעת שקבעה שלהב הסכין שבאמצעותה בוצע הרצח הייתה משוננת ולא חדה כפי שזדורוב הודה. "הטענות המועלות על ידי העותר בעניין זה, אינן אלא ניסיון לערער על פסק דינו של בית המשפט ואין בהם עילה כלשהי המצדיקה קיום דיון נוסף", טענה הפרקליטות, שהוסיפה כי גם נושא זה נבדק וחוות הדעת של ד"ר מאיה פורמן נדחתה על ידי בית המשפט.
עורכי הדין ירום הלוי ומשה שרמן המייצגים את זדורוב: "מצער שהתביעה מתנגדת לאפשרות בחינתה מחדש של הרשעת זדורוב, חרף מודעותה לטעויות שעמדו בבסיסה של ההרשעה. כעת נותר לנו לקוות שכבוד נשיאת בית המשפט העליון תחליט להעניק לזדורוב בכל זאת את ההזדמנות הצודקת והריאלית מאד להוכיח כי אכן מתקיים לפחות ספק סביר באשמתו, המצדיק את זיכויו".
סיכוי נמוך לחנינה
בערכאה האחרונה בעליון דחה בית המשפט את ערעור של זדורוב וגם אז נקבע שהוא הרוצח של ראדה. למרות זאת, השופט יורם דנציגר היה בדעת מיעוט וקבע באותו ערעור שיש לזכות את זדורוב מחמת הספק. לאחר דחיית הערעור הגישו עורכי הדין הלוי ושרמן, המייצגים את זדורוב, בקשה לדיון נוסף.
ההליך השגרתי ביותר להגשת ראיות חדשות הוא דרך בקשה למשפט חוזר. בקשה כזו מוגשת ישירות לבית המשפט העליון ואמורה לגלם בתוכה אך ורק ראיות חדשות. כלומר, הבקשה למשפט חוזר מוגשת רק כאשר יש ראיות חדשות שלא נחשפו בדיונים בבתי המשפט קודם לכן ומדובר במידע חדש שהגיע רק אחרי תום התיק. בהחלטתו היום של בית המשפט העליון נקבע כאמור כי אין כל סיבה לדיון נוסף.
חקירה משטרתית ניתן לפתוח בכל שלב ובכל עת. כלומר, גם כיום, המשטרה יכולה להחליט לפתוח את התיק ולבצע השלמות חקירה אפילו אם מדובר בתיק חלוט – שניתן בו פסק דין סופי. אלא שההערכות הן שהסיכוי שהפרקליטות תורה למשטרה
לחקור מחדש את התיק קלוש עד אפסי.
כאשר חקירה משטרתית נסגרת, יש אפשרות להגיש ערר על סגירת התיק. אפשרות כזו נראית במקרה זה קלושה במיוחד שכן גם כאן ההחלטה תישאר בידי בכירי הפרקליטות, ונראה כי קשה להאמין שהם יורו על פתיחה מחודשת של תיק החקירה ובדיקה נוספת שלו. "ניתן להגיש ערר", מסביר פרופסור גזל-אייל,ראש המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, "אבל מי יטפל בערר? פרקליטות המדינה היא זו שאמורה לטפל בנושא והיא סבורה הרי שאין בסיס".
האפשרות האחרונה ואולי הקשה והבעייתית ביותר היא בקשת חנינה מהנשיא. הסיכוי לקבל חנינה על יסוד עובדתי נמוך ושואף לאפס. "חנינה על בסיס עובדתי, דהיינו על בסיס שהחשד לא מספיק חזק, ניתנה ככל הידוע לי פעם אחת בתיק של עמוס ברנס, וזה היה מכיוון שהשופט שהרשיע את ברנס בערעור ביקש", הסביר פרופסור גזל-אייל. "אני חושב שהסיכוי לכך כיום הוא נמוך מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
