בת 12 גילתה בי-ם קמע של פרעה מלפני 3,200 שנה
על פני הקמע יש עיטור בתבליט המכיל מסגרת סגלגלה, שבתוכה נמצאו סימנים בכתב המצרי, המהווים את שם הכס של פרעה מלך מצרים. הוא התגלה על-ידי נשמה שפילמן, שהגיעה לסנן עפר מהר הבית יחד עם בני משפחתה
מפעל סינון העפר מהר הבית, מנוהל מזה כ-11 שנים על ידי ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק דבירה, בחסות אוניברסיטת בר אילן ובשיתוף עמותת אל עיר דוד, רשות הטבע והגנים, הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל והחברה לחקירת א"י ועתיקותיה.
"הגעתי עם המשפחה שלי לסנן עפר בעמק צורים, וכשהייתי באמצע הסינון, פתאום ראיתי חתיכת חרס מלבנית שהיתה שונה מכל שאר העפר", שחזרה שפילמן. "המלבן היה חצוי לשנים בקו עקום ומיד הבנתי שזה משהו מיוחד, אבל לא ידעתי מה זה. התרגשתי שמצאתי משהו שונה, ומיד אבא שלי הלך לארכיאולוג כדי שיבדוק מה זה. לקחו את זה לבדיקה במעבדה ואחר כך התקשרו לספר לנו שזה קמע מתקופת פרעה מלך מצרים".
שפילמן הוסיפה כי "זה מיוחד למצוא משהו מלפני כל כך הרבה זמן! זה לא משהו שמוצאים בכל יום. אני מצאתי בירושלים משהו שהגיע ממצרים וזה מרגש במיוחד עכשיו לפני החג. ברור לי שהשנה כשאקרא את ההגדה, זה יהיה יותר משמעותי - כי הסיפור של ההגדה לא יהיה רק משהו רחוק שקשה לדמיין. בשבילי זה ממש מחייה את סיפור ההגדה וזה מרגש מאוד! הרי אנחנו מצווים להרגיש כאילו יצאנו אנחנו ממצרים, ואחרי שמצאתי כזה ממצא, זה עוזר לי להרגיש את זה בעצמי. אני ממש ממליצה גם לילדים אחרים לסנן עפר בגן הלאומי עמק צורים כי יש סיכוי שגם הם יצליחו למצוא משהו מיוחד כמו זה, וזו חוויה שתישאר איתי לכל החיים".
הקמע נראה כתליון בצורה מלבנית, שחציו התחתון שבור. מידותיו: רוחב 21 מ"מ, גובהו שנשתמר: 16 מ"מ ועוביו כ-4 מ"מ. הוא עשוי מפאיאנס בצבע חום שאיבד את הזיגוג שלו. על פני הקמע יש עיטור בתבליט המכיל מסגרת סגלגלה, שבתוכה נמצאו סימנים בכתב המצרי, המהווים את שם הכס של פרעה מלך מצרים, "תחותמס השלישי", שמלך בשנים 1425-1473 לפני הספירה. מדובר באחד המלכים החשובים בממלכה החדשה של מצרים, הנחשב למייסד הפרובינציה האימפריאלית המצרית בכנען. בתקופתו הוא ערך 17 מסעות מלחמה לארץ ישראל וסוריה, וניצח ברית מלכים כנעניים במגידו בקרב בשנת 1457 לפני הספירה.
על התליון ניתן להבחין בסימנים מצריים אופייניים, כדוגמת נחש קוברה, ובשמו של המלך. בשל חשיבותו של המלך "תחותמס השלישי" בתולדות מצרים, המשיכו על פי החוקרים לייצר חפצים הנושאים את שמו, גם בתקופות המאוחרות לאחר מותו. על פי הערכות, הקמע שנתגלה בסינון העפר, נכנס להר הבית בימי בית שני במהלך עבודות להרחבת הר הבית. עפר זה הובא ככל הנראה ממורדות נחל קדרון בסמוך להר הבית, אזור שבו היו גם קברים של תקופת הברונזה המאוחרת (1550– 1150 לפנה"ס). בעבודות סינון העפר מהר הבית נתגלו בעבר שברי כלי חרס מתקופה זו, כולל שברי כלי חרס מיובאים מקפריסין ומיוון וכן כמה חרפושיות בסגנון מצרי.
הארכיאולוג אסף אברהם, מנהל גן לאומי סובב חומות ירושלים ברשות הטבע והגנים, אמר: "מציאת ממצא שכזה מאוד סמלית בתקופה זו של השנה והיא בהחלט דרישת שלום מן העבר. רשות הטבע והגנים מזמינה מבקרים בחול המועד הקרוב להגיע לגן הלאומי עמק צורים ולשלב חוויה ארכיאולוגית עם חדוות פריחת האביב וכל זאת אל מול נופה הקסום של ירושלים".
לפנייה לכתב/ת 
