קצב פנה לריבלין: הענק לי חנינה
בבית הנשיא התקבלה בקשה של הנשיא לשעבר שהורשע באונס לחון אותו, לאחר שוועדת השחרורים דחתה את בקשתו לקיצור עונשו. בשבוע שעבר פורסם ב"ידיעות אחרונות" על המהלך הצפוי. השרה שקד לא תתנגד לחנינה. התהליך עשוי להימשך כשנה
כפי שפורסם בשבוע שעבר ב"ידיעות אחרונות", נשיא המדינה לשעבר משה קצב, שהורשע באונס ונידון לשבע שנות מאסר, הגיש היום (א') בקשת חנינה מהנשיא ראובן ריבלין. בבית הנשיא אישרו כי הבקשה התקבלה מקצב והיא הועברה לטיפולה של הלשכה המשפטית בבית הנשיא. קצב עצמו חתום על בקשת החנינה. שרת המשפטים איילת שקד לא תתנגד לחנינה.
בשבוע שעבר פורסם על האפשרות להגיש בקשה להענקת חנינה נשיאותית לקצב בטענה להידרדרות במצבו הבריאותי. לטענת מקורבי קצב, ההידרדרות הואצה לאחר שוועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר דחתה לפני כחודש את ניכוי השליש מתקופת מאסרו של קצב ומתחה ביקורת קשה על התנהלותו האישית.
הליך הטיפול בבקשת החנינה של קצב עשוי להימשך בין חודשים ספורים לשנה. הוא מתחיל בבית הנשיא ברישום פרוצדורלי, עובר לבדיקת מחלקת החנינות של משרד המשפטים ושרת המשפטים, שיפנו לשירות בתי הסוהר כדי לברר מה מצבו הנפשי של הנשיא לשעבר. משם הוא חוזר לבית הנשיא עם המלצה לכאן או לכאן. הנשיא ידון בהמלצה והחלטתו תהיה הקובעת. לנשיא ריבלין אין עניין להאיץ את הטיפול בבקשה.
מכיוון שלא נהוג להעניק לאסיר חנינה מיד לאחר הסירוב של ועדת השחרורים, דרוש במקרה זה נימוק כבד משקל, למשל
החמרה בריאותית.
כדי לקבוע אם אכן קיים סיכוי להידרדרות נפשית שתסכן את חייו של קצב, יצטרך שירות בתי הסוהר לערוך בדיקה פסיכיאטרית ממשלתית (להבדיל מבדיקה פרטית), ולהביאה בפני משרד המשפטים ונשיא המדינה.
בכל מקרה, בידי נשיא המדינה נתונה מה שמכונה "סמכות של חסד", שבה הוא רשאי להשתמש אם נוצרו תנאים חדשים המצדיקים הענקת חנינה לאסיר. עד כה סירבו שרי המשפטים להמליץ על בקשת חנינה לקצב. השרה לשעבר ציפי לבני העבירה המלצה שלילית לנשיא פרס.
לפנייה לכתב/ת 
