הייתי פה לפני ביל: הדרך של הילרי לחלום
לרבים היא עדיין "אשתו של", אבל את דרכה לצמרת הפוליטית פילסה הילרי רודהאם הרבה לפני שהכירה את ביל קלינטון: הנערה הרפובליקנית משיקגו הפכה למנהיגת סטודנטים דמוקרטית, למשפטנית בכירה, לגברת הראשונה החזקה בהיסטוריה ולמזכירת המדינה, ועכשיו היא רוצה להיות נשיאה. רק שבנגזי ומוניקה לא יהרסו לה
הילרי דיאן רודהאם נולדה ב-26 באוקטובר 1947 בשיקגו, אילינוי, וגדלה במשפחה ממעמד הביניים בפארק רידג' שבפרברי העיר - בתם של יו, בעל עסק קטן לייצור וילונות ורפובליקני מושבע, ודורותי, עקרת בית שהתגברה על ילדות קשה והורים שנטשו אותה לגורלה.
הילרי התחנכה על ברכי הזרם המתודיסטי של הכנסייה הפרוטסטנטית, ובנעוריה הייתה פעילה מאוד בתנועות נוער ובמסגרות ספורטיביות, בעיקר שחייה ובייסבול. אחרי בית הספר התיכון התקבלה לוולסלי קולג' והפכה פעילה למען צדק חברתי ולמנהיגת סטודנטים. במהלך שנותיה בוולסלי קולג', שם למדה מדעי המדינה, הייתה הילרי רודהאם פעילה בחוגים רפובליקניים, אבל בהשפעת התנועה לזכויות האזרח ומלחמת וייטנאם היא החלה להתרחק בהדרגה מהרעיונות המזוהים עם המפלגה הרפובליקנית.
ב-1969 סיימה הילרי את לימודיה בקולג' והתקבלה לבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל, שם החלה לצאת ב-1971 עם חברהּ ללימודים, ביל קלינטון. בקיץ של אותה השנה הוא ביטל את כל תוכניותיו ונסע איתה להתמחות שלה בקליפורניה. בהמשך חזרו לאוניברסיטת ייל, ובקיץ הבא נסעו יחד לטקסס כדי לעזור לקמפיין של המועמד הדמוקרטי לנשיאות ג'וג' מקגוורן. את לימודיה בייל סיימה רק ב-1973, אחרי שנשארה שנה נוספת כדי להיות לצד בן זוגה ביל. כבר אז הוא הציע לה נישואים, אבל היא לא הייתה עדיין בטוחה לאן מועדות פניה – וסירבה.
אחרי סיום הלימודים הצטרפה הילרי לקרן להגנת הילד במסצ'וסטס, וכעורכת דין הייתה חברה בוועדת הקונגרס לחקר הנשיא ניקסון. אחרי שסירבה שוב ושוב להצעות נישואים של ביל, היא החליטה "ללכת עם הלב במקום אחרי הראש", כפי שתיארה זאת לימים, ועברה מוושינגטון רבת האפשרויות הפוליטיות לארקנסו, מדינתו של ביל. שם היא הייתה ממקימי ארגון "עורכי דין למען ילדים ומשפחות בארקנסו" והמשיכה לעסוק במשפט.
ב-11 באוקטובר 1975 התחתנה הילרי עם ביל קלינטון בטקס קטן בסלון ביתם בפייטוויל, ארקנסו. היא החליטה להמשיך להיקרא "הילרי רודהאם" כדי לשמור על זהותה העצמאית במישור האישי והעסקי. למרות כישלון ניסיונו להיבחר לקונגרס של ארקנסו החל ביל קלינטון לנסוק לצמרת הפוליטית והמשפטית במדינה, כשאשתו הילרי ממשיכה להיות פעילה מאוד במישור המשפטי לצדו.
אישה חזקה בבית הלבן
אחרי שבעלה נבחר למושל ארקנסו ב-1978 הייתה הילרי לגברת הראשונה של המדינה, תפקיד שאותו מילאה במשך 12 שנים, והקדישה עצמה לשיפור החינוך והבריאות. ב-1980 נולדה לבני הזוג בתם היחידה צ'לסי, ובסוף אותה השנה הפסיד ביל בניסיונו להיבחר מחדש למושל. בבחירות למושלות ב-1982, שבהן ניצח ביל וחזר לתפקיד, החלה הילרי להשתמש לראשונה בשם "קלינטון", ובהדרגה היא החלה להיות מוצגת כ"הילרי רודהאם קלינטון".
הילרי חזרה לתפקיד הגברת הראשונה של ארקנסו, והמשיכה לנצל אותו לקידום פרויקטים בתחום החינוך והילדים שאליו הייתה קשורה כל כך. ב-1983 הוכרזה כאשת השנה של ארקנסו. במקביל המשיכה כל אותה העת לעסוק בענייני משפט ועריכת דין ולטפח קריירה עצמאית. ב-1990 שקל ביל שלא לרוץ לכהונה נוספת בתפקיד המושל, והילרי בחנה את האפשרות לרוץ במקומו, אבל סקרי שטח הראו שאין לה די תמיכה. היא ויתרה, וביל רץ ונבחר שוב.
ב-1992, כשביל קלינטון רץ לראשונה לנשיאות ארה"ב, מצאה עצמה הילרי לראשונה באופן עקבי באור הזרקורים הארצי – לטוב ולרע. בעקבות פרסומים על כך שבעלה קיים מערכת יחסים מחוץ לנישואים עם הדוגמנית והשחקנית ג'ניפר פלאוורס הופיעה איתו הילרי בתוכנית "60 דקות", שם הכחיש ביל קיומו של רומן אך הודה שגרם "כאב רב" בחיי הנישואים עם הילרי.
למרות השלדים בארון, ביל קלינטון נבחר לנשיא, ואשתו הילרי הפכה לאשת הנשיא הראשונה שנכנסת לבית הלבן עם חיים מקצועיים עשירים ועצמאיים משלה ועם תארים גבוהים. ביל, שהבטיח לאומה כי אם תבחר בו היא תקבל "שניים במחיר אחד", כלומר גם את הילרי שתהיה מעורבת מאוד בהתנהלות הממשל, אכן נתן לרעייתו משקל רב בקבלת ההחלטות והיא השפיעה על מינויים רבים לתפקידים בכירים. היא נחשבת לגברת הראשונה החזקה ביותר בתולדות ארה"ב.
ואז באה מוניקה
ב-1996 נבחר ביל קלינטון לקדנציה שנייה ולהילרי ניתנו עוד ארבע שנים כגברת הראשונה, אבל שנתיים אחר כך נדמה היה שהשניים לא ישלימו את הכהונה, עם התפוצצות פרשת מוניקה לווינסקי: אחרי שנחשף כי ביל קלינטון ניהל רומן עם לווינסקי, שהייתה מתמחה בבית הלבן, ואחרי שהוא שיקר בפני האומה כולה כשטען כי לא היה ולא נברא ורעייתו הילרי אף התייצבה לצדו וטענה שמדובר בקונספירציה רפובליקנית, עמד ביל על סף הדחה. לבסוף הוא לא הודח, אבל במשך זמן מה היו היחסים בין בני הזוג מרים ומתוחים, והילרי שקלה גירושים. פרשת מוניקה לווינסקי ליוותה את ביל והילרי קלינטון לאורך כל חייהם האישיים והפוליטיים מאז, ומוזכרת מעת לעת גם היום. תומכיה של הילרי החמיאו לה על גדלות הנפש שהפגינה כשבחרה להישאר לצד בעלה גם אחרי הסבל שגרם לה, ואילו מבקריה ראו בכך סמל לחולשה.
כגברת הראשונה של ארה"ב בשנים 2001-1993 נרתמה קלינטון לקידום רפורמה במערכת הבריאות כך שתהיה נגישה יותר למי שיש להם אמצעים מוגבלים, וב-1995 הובילה את המשלחת של ארה"ב לבייג'ינג לוועידה הבינלאומית הרביעית של האו"ם לענייני נשים אף שגורמים רשמיים הורו לה שלא לנסוע. היא נשאה שם נאום שבו היא מתגאה עד היום כ"פורץ דרך" על זכויות הנשים.
בשנת 2000 נבחרה הילרי קלינטון לראשונה לסנאט האמריקני. היא כיהנה בסנאט כנציגת ניו יורק בשנים 2009-2001 – האישה הראשונה לייצג את המדינה בסנאט הארצי. אחרי מתקפת הטרור של 11 בספטמבר היא הצביעה בעד הפלישה לאפגניסטן, שהפכה למלחמה הארוכה בתולדות ארה"ב. בהמשך הצביעה גם בעד הפלישה לעיראק, אבל לימים הביעה חרטה על-כך ותמכה בזירוז הנסיגה משם.
ב-2008 רצה קלינטון לראשונה לנשיאות ארה"ב כפייבוריטית ברורה, אבל אף שהשיגה יותר אלקטורים מכל אישה אחרת שרצה לנישאות, היא הפסידה בפריימריז לברק אובמה. היא הביעה תמיכה בו, וכשאובמה נבחר הוא הציע לה את תפקיד מזכירת המדינה. אף שהפריימריז היו רוויי יצרים ועימותים בין קלינטון לאובמה, היא נעתרה להצעה.
כמזכירת המדינה בשנים 2013-2009 הייתה הילרי קלינטון שותפה בכירה להטלת הסנקציות הבינלאומיות על איראן והייתה פעילה למדי. היא מזכירת המדינה האמריקנית שביקרה בהכי הרבה מדינות במהלך כהונתה. באותן שנים הובילה יחד עם אובמה גם את ההתמודדות של ארה"ב עם מהפכות האביב הערבי - התמודדות שעליה נמתחה ביקורת רבה מצד הרפובליקנים ומצד בני בריתה הערבים של ארה"ב - שרבים מהם הרגישו שהממשל בגד בהם.
בנגזי והשטרודל
מבחינה פוליטית האביב הערבי הסב לקלינטון מכה קשה בגלל פרשת בנגזי: ב-11 בספטמבר 2012 נרצחו שגריר ארה"ב בלוב כריסטופר סטיבנס ועוד שלושה אמריקנים במתקפת טרור על הקונסוליה בעיר הלובית בנגזי. קלינטון הואשמה באחריות למחדלים הביטחוניים שם, והרפובליקנים ניצלו את האירוע כדי לנגח אותה. היא זומנה לשימועים בקונגרס והודתה בטעויות שנעשו, אך טענה כי לא היו אלה מחדלים אלא טעויות שיכולות לקרות במהלך אירוע טרור "תוך כדי תנועה".
בתום כהונה אחת ביקשה קלינטון לפרוש מתפקידה כמזכירת המדינה, והחלה לתכנן את המרוץ הבא שלה לנשיאות. באפריל 2015 הכריזה רשמית על כוונתה לרוץ שוב לבית הלבן, כשגם הפעם היא מוצגת כפייבוריטית הברורה. באותה שנה החלה להיחשף פרשה אחרת שממשיכה ללוות את קלינטון ולהעיב במידה מסוימת על המרוץ שלה לנשיאות: התברר כי במהלך כהונתה כמזכירת המדינה השתמשה קלינטון בשרתים לא מאובטחים לכתיבה ולקריאה של אימיילים הקשורים לתפקידה, כולל אימיילים סודיים.
במקביל לחקירת הפרשה הזו החל המרוץ לנשיאות, ומול קלינטון שנראתה בתחילה כמנצחת ודאית התייצב המועמד היהודי ברני סנדרס, שצבר באופן מפתיע תמיכה אדירה בקרב צעירים ונתפש בניגוד אליה כאנטי-ממסדי וכמי שיוכל להוביל שינוי אמיתי בארה"ב. הפריימריז בדרך לנשיאות הפכו למשימה קשה יותר מהצפוי: אף שקלינטון הובילה לכל אורכם, היא נחלה הפסדים לסנדרס בשורה של מדינות, ולפרקים נראה שהיא עלולה להפסיד שוב את המועמדות.
בסופו של דבר, ככל שהתקדמו הפריימריז הגדילה קלינטון את הפער מסנדרס והחלה להתפנות לקרב האמיתי שלה – מול דונלד טראמפ שהקפיד לעלוב בה לאורך
הפריימריז הרפובליקניים וסחף אחריו המונים. עכשיו, בקרב ראש בראש מול המיליארדר הפרובוקטיבי, היא מקווה להיות "האופציה השפויה". יותר מאי פעם היא קרובה לסוף המסלול הפוליטי המייסר שהחל בפרברי שיקגו, עבר דרך אין ספור ויתורים ונשיכות שפתיים - ועשוי להביא אותה לעשות היסטוריה, כאישה הנשיאה הראשונה בתולדות ארצות הברית.
לפנייה לכתב/ת 
