מגיעים לעצמאות כלכלית - המומחים ממליצים
איך מנהלים נכון את הכסף שיש לנו, מצליחים לחסוך ומגשימים את הרצונות שלנו? מומחים מייעצים כיצד לצאת לדרך שתביא אותנו לעצמאות כלכלית ועוד כמה טיפים כלכליים שכדאי ליישם בחיי היומיום
הגעה ליכולת כלכלית שתאפשר הגשמה של הרצונות והתוכניות שלנו, היא משימה מורכבת. לפחות לרוב הציבור הישראלי שלא ירש הון או מרוויח משכורת גבוהה.
חובה לבדוק: אתם מפסידים כסף בחיסכון?
אין ספק שמדובר בתהליך שדורש תכנון ובעיקר התמדה ועמידה בשלל פיתויים וקשיים בדרך. נושא כזה אמנם דורש כתבה נרחבת ומפורטת, ובכל זאת, לקראת יום העצמאות פנינו למספר מומחים בתחום כלכלת המשפחה והפיננסים וביקשנו "ללמוד את התורה על רגל אחת" – כיצד ניתן להגיע לעצמאות כלכלית, ולקבל, בכמה פסקאות קצרות, את אבני הדרך להגשמת המשימה.
לדברי גיל אורלי, מפתח ומנחה תכנית "סוד הכסף" ליצירת בטחון כלכלי, אדם אחד מכל 20 יגיע לעצמאות כלכלית לפני גיל 60, בעוד שרוב האחרים יהיו בסכנה כלכלית.
"לא מדובר בכישרון או ידע מיוחדים שמבדילים בין מי שיגיע לעצמאות כלכלית למי שיהיה בסכנה כלכלית, אלא בסדרה של חוקי עושר בהבדלים בצורת התודעה, התכנון והפעולה שעושים את ההבדל.
הבשורה הטובה היא שמדובר בסך הכל בכ- 20 חוקי עושר הניתנים ללמידה, תרגול ושינון וכמעט כל מי שפועל לפיהן יכול להגיע לעצמאות כלכלית.
היכן להתחיל? לחשוב על 3 אנשים בעלי נכסים שתם מכירים ולשאול את עצמכם, האם הם חכמים מוכשרים יותר או שהם רק פעלו נכון יותר? התשובה ברורה- אתם חכמים ומוכשרים לא פחות והמשמעות היא – להאמין שגם אתם יכולים ואם אתם יכולים זה הזמן להיפרד מהפחד לחלום- הציבו יעד לעוד 10 שנים שבו יש לכם 5-10 נכסים ודמיינו שזה יכול להיות שלכם.
ככל שתשקיעו יותר זמן בלמידה על חוקי העושר, ההשקעה ותודעת עושר- כך תתעשרו מהר יותר. מחקרים על התעשרות מלמדים: אין קשר בין רמת השכר שלכם לכמות הנכסים שלכם בעוד יש קשר חזק בין הזמן והלמידה שתשקיעו בתחום של ההון האישי שלכם.
המשמעות היא שאם אתם ממוקדים רק בלהרוויח יותר, אתם משקיעים את המאמץ שלכם בכיוון הלא נכון. נסו לחשוב הפוך- מה שיביא לכם נכסים זה מה שתעשו מחוץ לשעות העבודה.
היגיון פשוט אומר שאם אני רוצה להגיע להישג שרק 5% מהאוכלוסייה מגיע אליו, אני צריך לאמץ הרגלים, חשיבה ופעולות של קבוצה מצומצמת ולפעול הפוך מהרוב. כלומר אם אעשה מה שכולם עושים אגיע לתוצאה של כולם וזה לא מה שאני רוצה.
איזה דברים לעשות הפוך: במקום לרוץ אחר רמת החיים, לרוץ אחר נכסים - ללמוד איזה נכסים ואיך אני יכול להגיע אליהם, להגיע לחלק מהם לא דרוש הון עצמי ואיך נכסים מעלים את רמת החיים.
להקדים חסכון להוצאה - לקחת את 20 האג' הראשונות מתוך כל שקל שאני מרוויח ולחסוך אותם ולחיות ממה שנותר- תוך 3 שנים רמת החיים שלכם תעלה על כל האחרים.
מסוכן לא להשקיע - במקום לפחד להשקיע להבין שמי שלא משקיע מצוי בסכנה כלכלית ושניתן לנהל סיכונים בהשקעות.
לא נוגעים בחסכון - בכל פעם יש לי סכום כסף חד פעמי (חסכון שנפתח, מתנה, בונוס, קרן השתלמות וכדו') להשקיע וליצור נכס ואף פעם לא להוציא על רמת החיים ואפילו לא על סגירת הלוואות".
עצמאות פנסיונית – המפתח להגשמת היעדים
לדברי שלומית יהב, מנכ"ל מכללת עדיף לביטוח ומומחית בתחום הפנסיוני, ההגדרה של עצמאות אישית, זהו מצב של אי תלות בגורם חיצוני לצורך קיומנו הפיזי והכלכלי. "למעשה, אם נבחן את המשפט הזה, נמצא שהעצמאות האישית היא תמיד יחסית ואינה מוחלטת. מדוע? לא פעם אנו תלויים באחרים כגון מקום עבודה, קופת חולים וכדומה. כך שאין עצמאות אישית מוחלטת כי אם עצמאות יחסית.
הרעיון הוא שהתלות הכלכלית שלנו באחרים תהיה מינימאלית וכדי להשיג את היעד הזה (מלבד הצורך להחזיק במקור כלכלי), עלינו לוודא שאנו משתמשים במשאבים הכלכליים שלנו באופן מיטבי, בלא שניקלע למצוקה כלכלית.
לשם כך עלינו להשיג שלושה יעדים: 1. להשיג את המקורות הכלכליים הטובים ביותר שנוכל להשיג עבור עצמנו ועבור בני ביתנו, בהתאם ליכולות האמיתיות שלנו.
2. להקדיש תשומת לב רבה לתקציב ולניהול הכלכלי שלנו, בכדי למנוע שיבושים כלכליים בטווח הקצר ובטווח המתמשך – התנהלות בהתאם להכנסות.
3. לוודא כי תמיד יעמוד לרשותנו ולרשות בני ביתנו, מקור כלכלי ראוי אשר יוכל לספק את הצרכים המיידים ולאורך זמן הן הפיזיים והן הכלכליים.
למרות חשיבותם של שני הסעיפים הראשונים, נתמקד בסעיף השלישי בלבד. אחד מהמרכיבים המשמעותיים והמרכזיים בהשגתו של היעד השלישי הוא העצמאות הפנסיונית/ביטוחית.
אז מה יביא לעצמאות הפנסיונית ביטוחית? התשובה היא בניית תיק ביטוח פנסיוני/פיננסי/ביטוחי המסוגל להגן על מקורות ההכנסה שלנו לאורך ציר הזמן ולספק לנו מענה כלכלי ראוי במקרה של אירוע צפוי (פרישה) או בלתי צפוי (מחלה, פציעה, מוות , נזק לרכוש וכד').
למרות שכיום האחריות לבניית תיק הביטוח הפנסיוני מצויה בידנו, נמצא שלא אחת, אם בשל חוסר בהליך ניהול סיכונים מסודר ו/או בשל חוסר הידע שלנו בתחום הביטוח, אנו רוכשים כיסויים ביטוחיים שונים ובסכומים שנראים לנו סבירים או נכונים, בלא שבאמת ובתמים בדקנו את נחיצותם.
הביטוח הפנסיוני אמור לסייע לנו בשמירה על עצמאות פיזית וכלכלית ועל כן עלינו לבנות אותו על סמך תחשיב כלכלי וניהול סיכונים אישי ומשפחתי המותאם למצבנו הכלכלי בהווה וכן לתוכניותינו העתידיות".
הפרט הנסתר החשוב ביותר במחשבה על חיסכון
עומר גטניו, יושב ראש איגוד המתכננים הפיננסים בישראל, מאמין כי אחת הנקודות המרכזיות שיסייעו להגדלת העושר שלנו היא תכנון מס נבון.
"כחלק ממכלול השיקולים בבחירת החברה שתנהל עבורנו את ההשקעות כגון קופת גמל, קרן השתלמות או קרן פנסיה, רובנו נוטים לתת את מירב הדגש לבחינת גובה התשואות, לחוזקו של המותג המנהל את החיסכון שלנו ואף, כמובן, לגובה דמי הניהול. אין ספק כי שיקולים אלו חשובים מאוד ומשפיעים השפעה מהותית על עתיד החיסכון הכספי, במיוחד כאשר מדובר על חיסכון לטווח בינוני או ארוך. יחד עם זאת, קיים היבט אחד שהינו משמעותי יותר מכל היבט אחר - והוא המיסוי.
המס, שמשמעותו לרוב זרה לחוסך הממוצע, משפיע לכל אורך תקופת החיסכון ובמיוחד בתקופות חיסכון ארוכות. בכך הוא מאפיל על התשואות המושגות, שיכולות להבליט פערים מסוימים בתקופות חיסכון ארוכות ובממוצע שנתי בין גופים מנהלים שונים. השפעתו אפילו מאפילה על פערים משמעותיים בדמי הניהול הנגבים.
דוגמה קצרה: חיסכון של 100,000 שקל לתקופה של 20 שנה, בתשואה ממוצעת של 5% ברוטו לשנה, מניב סכום של כ-265,000 שקל בתום התקופה. הרווח (התשואה) הינו כ-165,000 שקל לכל התקופה. פער של 0.25% בדמי הניהול על הכספים הנצברים בחיסכון, לאורך כל התקופה, יכול להגיע לסכום של כ-13,000 שקל. הפער בתשואה בין 2 גופים מנהלים יכול להגיע לסכומים של 20,000 עד 25,000 שקל בממוצע, לאורך התקופה. אך הפער המשמעותי ביותר הינו גובה המס על רווחי ההון לאורך התקופה, שיכול להגיע עד לכדי 45,000 שקל ואף יותר, במקרים קיצוניים.
כלומר, יותר מהפערים בדמי הניהול והתשואה גם יחד. נתון מהותי זה משפיע השפעה מהותית על תוצאות החיסכון לאורך זמן, וגדל ככל שהתשואה הממוצעת גדלה ו/או שמשך תקופת החיסכון מתארכת.
אז מה עושים? מס רווחי הון מנכים במקור. פה נכנס לתמונה הצורך בתכנון המס. תכנון חיסכון ארוך טווח במכשירים פטורים או המאפשרים את דחיית המס, יניב בהכרח תוצאות טובות יותר ב"נטו" ביחס לחיסכון מקביל במכשירים החייבים במס. תכנון נכון יעדיף הקצאת נכסי הסיכון של החוסך, המניבים בדרך כלל ולאורך זמן תשואות גבוהות יותר, למכשירים הפטורים ממס רווחי הון, כגון קופות גמל וקרנות השתלמות.
את הרכיבים הפחות מסוכנים, הצפויים להניב תשואות ממוצעות נמוכות יותר, עדיף להקצות למכשירים החייבים במס. שם, בסבירות גבוהה, גם ככה לא ישולם מס או ששיעור המס יהיה נמוך יותר.
אז בפעם הבאה שמתכננים חיסכון כספי לטווחים בינוניים וארוכים, חובה להתחשב בראש ובראשונה במבנה המס של מכשיר החיסכון".
שני כרטיסי אשראי לשני סוגי הוצאות
ליאור ברק, מרצה בכיר ומנהל תחום Capital Management ואופציות במכללת פסגות ללימודי שוק ההון, נדל"ן ויזמות עסקית, בחר לתת טיפ קטן שיסייע למעשה בהתנהלות היומיומית שלנו ולחסוך לא מעט כסף - משימה שאם נעמוד בה, לדבריו, תקדם אותנו להגשמת התוכניות.
"מומלץ לרכז את ההוצאות הקבועות והמשתנות בכרטיסי אשראי שונים - קניות בסופר, צעצועים לילדים, תשלומי מיסים, ועד בית, ארנונה, חשמל, מים – כולנו מכירים את שטף ההוצאות שהוא חלק בלתי נפרד מחיינו. לעיתים קרובות, מרוב עצים לא רואים את היער – כלומר מרוב חשבונות ותשלומים, אנו מוותרים על ביצוע תהליך מעקב ותכנון פיננסי חודשי.
כדי להקל עלינו בניהול ההוצאות, מומלץ לייעד כרטיס אשראי אחד לטובת תשלום ההוצאות החודשיות הקבועות, כגון תשלומי חשבונות חשמל, ארנונה, משכנתא ורכב. בכרטיס אשראי נוסף, נרכז את ההוצאות המשתנות שלנו כגון ביגוד והוצאות פנאי.
לאחר מספר חודשים בהם נשתמש בכרטיסי אשראי נפרדים, נוכל לנתח את הנתונים ולהגיע למסקנות על התנהלותנו הפיננסית. יתכן ותופתעו מכמות ההוצאות המשתנות שאינכם שמים לב אליהן בהתנהלות השוטפת ושמצטברות לעיתים לסכומים לא מבוטלים. כך, כשנלמד מהו דפוס ההוצאות הקבועות שלנו, נוכל לנסות למצוא דרכים להקטין אותן. לדוגמא, על ידי מיקוח לטובת קבלת הנחות, מעבר לספקי שרות מתחרים ועוד. תהליך המעקב עצמו הופך לפשוט וקל יותר כשכל ההוצאות הקבועות והמשתנות מרוכזות באמצעי תשלום שונים".
לפנייה לכתב/ת 
