ברוך הבא אחי שלי למקום שבו התקבצו כל אוהביך. ברוך הבא למסיבה שלך. תתאר לך קצת אושר. בימים שכבר אי-אפשר לשאת יותר את הצער והחור בגוף שלי שכולו אתה. תתאר לך אותי אימא לשניים. תתאר לך אותי מגשימה את כל החלומות. רקדתי אותך עד שנגמר לי האוויר כדי שאוכל לומר אוהבת, מתגעגעת, חושבת עליך. ממני, במבי
כמו בכל שנה, אחות של גיא כותבת בפרויקט "החלל שלי"
גם השנה בחרה "אחות של גיא" לכתוב בפרויקט "החלל שלי" ב-ynet לאחיה שנפל חלל. הטקסטים המצמררים היו תמיד חלק מההספדים הרבים שחלקו המשפחות השכולות ביום הזיכרון בפרויקט. בשנים הקודמות כתבה על מות סבתה, לאחיה ולבנה ועל הולדת הבן. השנה היא מספרת על המסיבה שארגנה לזכרו.
לילה מסביב כוכב נופל אור וצל.
לילה מסביב כוכב נופל אור וצל.
אם אתה מקשיב אולי תשמע קול דממה.
אם אתה קרוב עכשיו לכאן אז תן סימן.
(מתוך "תן לי קצת ממך". מאת: יעקב גלעד)
השנה מסיבה. מסיבה עם סיבה. כי כמה זמן כבר לא היינו ברייב, במסיבה ממש ממש טובה?
בכל זאת, אתה כבר המון שנים לא כאן וכולנו גדלנו והתבגרנו וכלפי חוץ גם נראה שכולנו התגברנו. קמים בבוקר, הולכים כל אחד לדרכו. אבא בפנסיה ואימא בעבודה, האחים שלנו לומדים וחיים. ואני בשלי ועם הילדים וערן בשלו ו... נו... החיים. ומפה לשם לא חוגגים אותך מספיק. מפה לשם עברו כל כך הרבה שנים. כלפי חוץ נראה שכולנו התגברנו. הסדקים דקים ועמוקים, מודבקים טוב טוב, בקושי נראים. אבל מי שמסתכל מקרוב יוכל לראות שכולנו עדין חסרים ושבורים.
אבא קם עדיין מוקדם לדבר איתך בים. מדי פעם הוא מספר שראה אותך רוכב על גל. וכולנו מבינים. הרי כולנו רואים אותך מדי פעם בין אנשים. אימא עובדת, אבל בין לבין השמחות, מזילה דמעה בשקט ומחייכת לנכדים בין הדמעות. האחים שלנו, אוף... כמה לא קל להיות שכולים. ערן, הוא לא הפסיק לחלום עליך, רק החלומות משתנים. הוא אומר שאתה כמו מצפן, גם כשאתה אפילו כבר לא חלק מהאוויר. שהוא יודע שחברות כזו היא אחת למיליון ולא מפקירים חברים.
ואני? השבוע שיחקתי עם הילד שלי במה ירצה להיות כשיגדל. והוא אמר, כמו דוד גיא, מתופף וחייל. שמיים בהירים וכחולים. השמש זורחת, ציוץ ציפורים. הפארק מלא עגלות וצחוק ילדים. אתה פה? תשלח איזו הודעה, תגיד כשאתה מגיע. אני על שמיכה עם הבייבית שלי, בוהות ברקיע. יום שבת, לא תבוא? הרי קבענו שיום שבת יהיה תמיד שלנו, גם כשנהיה גדולים, אז למה אתה עדין לא פה?
ג'אם
מוזיקה זה כמו אוויר, אמרת, וכך באמת לימדת אותי לחיות. לקום בבוקר עם פסקול חדש בראש, שירה כחלק מבחירת המילים, והמחשבות.
אז להכין רשימה? מאיפה מתחילים? מסיבה גדולה או קטנה? ואת מי מזמינים? הופעה אולי ואחר כך מסיבה? תחושות של התרגשות ופחד מתחילות ללוות אותי. פתאום הרגשתי אחריות כבדה. שהכול יהיה מושלם. שאוכל להיות גאה. שאם היית פה היית אומר לי, אחת המסיבות אם לא "ה-מסיבה".
יגיעו? לא יגיעו? יסכימו להופיע? אולי הגזמתי קצת, כמעט 20 שנה עברו ואולי אף אחד לא יופיע? הם מגיעים אחד-אחד. נותנים חיבוק ונכנסים לחדר. אחד מנגן עם זמר מפורסם, אחת ממלאת אולם אחר אולם, אחד הוציא בדיוק דיסק, אחד נחת אתמול מסיבוב בניו יורק והגיע... הוא הגיע... יו. מתחילות דמעות. הם נכנסים אחד-אחד. אף אחד לא מאחר. אף אחד לא מדבר. כולם מוצאים כלים ומתחילים לנגן.
פתיח
עולה לבמה. המון פרצופים מוכרים, חברים מבית הספר, מהצבא, חברים של האחים, חברים של ההורים. אנשי מוזיקה וסאונד, שפעם היו תופסים איתך גלים. כולם הגיעו בשבילך. לא תפציע לשנייה אפילו בשבילי? אלוהים אדירים איפה אתה? כי משהו ממני נעלם איתך. אז תן לי קצת ממך, תן לי קצת ממך.
ערן רואה אותי רועדת ועולה לתת לי יד. 'במבי מתרגשת' הוא אומר. שלא השארתם את גיא לבד. תודה לכם שבאתם לנגן אותו היום. תודה שבאתם להמשיך לגלגל את החלום. אורות, תופים ומתחילים. ואני? ברחתי החוצה. לדבר איתך. לחכות לך. למקרה שבכל זאת לא תמצא אותנו פה בין כל הבניינים.
אחרי שעה נכנסתי, כבר כמעט הדרן. אימא מחייכת, אבא עם דמעות. האחים שלנו על השולחן וכולם עם הידיים למעלה מורמות. הפסקה. האולם רועש ופתאום דממה. עולה שוב להגיד כמה מילים ולא מצליחה. הראש מתרוקן, הפה מתייבש. מה רציתי לומר? ומי אני בכלל עכשיו שאדבר? מסתכלת למעלה, למטה. מתיישבת על הרצפה.
נו כבר, תבוא כבר. אמרת שאנחנו לתמיד, אמרת לחלום תמיד את החיים. אמרת 'במבי שלי אחותי הקטנה, את תהיי תמיד מה שתרצי את שומעת?' אז למה עכשיו אני לא יכולה? אמרת: 'תכתבי לי בכל פעם שאת נתקעת' ולא ידעת מה תהיה משמעות המילים. אמרת ויצאת לצבא מהבית, וחזרת בקופסה עם תכריכים.
ערן עולה שוב ולוחש לי מילה. הוא אומר לי 'במבי, תשירי. תשירי מה שאת מרגישה'. פותחת את הפה ומתחילה בלחישה.
'תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה, ואנחנו שם הולכים עם שמש בכיסים
ומעל גגות הכוכבים והזמן עובר בלי פחד, ואני הולכת לפגוש אותך בגן העדן
תתארו לכם קצת אושר כי הוא כל כך, כל כך נדיר כאן...
תתארו לכם את החיים שלנו זזים אחורה וקדימה, מה שחסר לנו פתאום שוב מתמלא
מה שהיה פתאום ישנו
תתארו לכם אותנו, מגשימים את כל החלומות..'
(מתוך "תתארו לכם". מאת: שלמה ארצי)
הדמעות יבשו, הכוסות התרוקנו, ההורים הולכים הביתה (אולי לרגע קצת יותר מפויסים?). הכלים מוחזרים למקומם והאורות מתחלפים. מתחילים להגיע עוד ועוד אנשים. קולגות, חברים של חברים, גם כאלה ששמעו עליך רק מאחרים. חבר די-ג'יי עולה ומתחיל לנגן. פלאשבקים של קיץ, בבוקר רוקדים בסלון של ההורים ובערב שוכבים על שמיכה בפארק, בוהים בכוכבים. זה הכוכב שלך, אני קורא לו על שמך במבי. חפשי אותו תמיד בין כל האחרים. יושבים על ספסל ומדמיינים את הסיפורים של האנשים החולפים, אוכלים פיתה עם חומוס על החומה בין הגלים. ילדים יחפים תמיד בים תמיד קוראים. מדמיינים ומתכננים איך נהיה כשנהיה גדולים. הלוואי שהילדים שלי יגדלו להיות כמונו, כאלה אחים אוהבים וקשורים. אני כבר גדולה אחי שלי. ממש גדולה. ואתה עדיין בן 21, שוכב בין אבנים. אולי ברחת משם איכשהו ותפציע במסיבה? הרייב בעיצומו וכולם רוקדים ורוקדים. נו, תגיע כבר, איפה אתה? זהו? כבר שכחת מה זה אומר כשמבטיחים?
נו, תגיע כבר, איפה אתה? זהו? כבר שכחת מה זה אומר כשמבטיחים? הרי הבטחנו לעבור את הכול ביחד, אז למה עכשיו אני פה לבדי?
'לילה מסביב כוכב נופל אור וצל
לילה מסביב כוכב נופל אור וצל
אם אתה מקשיב אולי תשמע קול דממה
אם אתה קרוב עכשיו לכאן אז תן סימן
כי משהו ממני נעלם איתך
אז תן לי קצת ממך תן לי קצת ממך'
הדרן
אז ערן ואני הרמנו כוסית לכבודך ויצאתי החוצה לחפש את הכוכב שלי, שלך. מצאתי אחד מנצנץ ומבריק, מאיר לי את הדרך הביתה. הדרך שלי ושלך. ברוך הבא, אחי שלי, אל מקום שבו התקבצו כל אלה שאוהבים אותך. ברוך הבא למסיבה שלך. בימים של חושך, בימים של שתיקה. תתאר לך עולם יפה, עיר בתוך החושך. עולם פשוט, תתאר לך קצת אושר. בימים של שכול ובדידות מעיקה. בימים שכבר אי-אפשר לשאת יותר את הצער והחור בגוף שלי שכולו אתה, תתאר לך אותי אימא לשניים, פורשת ידיים לצדדים והולכת עם שמש בכיסים. ובימים של אור ואהבה נוטפת כמו היום, תתאר לך אותי, תתאר לך אותי אחי שלי, תתאר לך אותי מגשימה את כל החלומות.
רקדתי אותך עד שנגמר לי האוויר כדי שאוכל היום בשלווה לומר אוהבת, מתגעגעת, חושבת עליך היום בכל דקה. ממני, במבי. תמיד בסוף, תמיד. אחותך.
אחות של גיא
לפנייה לכתב/ת 
