המענה לצרכי ההיי-טק לא נמצא בהודו
אסור שהרעיון לייבא מהנדסים לפתרון בעיה זמנית יחליף את המוטיבציה והצורך להתמקד בפיתוח הון אנושי הנדסי מקומי
שתי ידיעות שאינן הולמות את התדמית המובילה של תעשיית ההיי-טק הישראלית התפרסמו לאחרונה. סקירה של משרד האוצר קבעה כי ההיי-טק כבר אינו הקטר הכלכלי של מדינת ישראל והודעה של ראש הממשלה כי הוא בוחן יבוא מהנדסי תוכנה לישראל בכדי לפתור מחסור מיידי במהנדסים בחברות הגדולות.
עוד בערוץ הדעות:
ספר האזרחות: אומה חזקה עם פוליטיקאים חלשים
ממנחם בגין להדלקת המשואות 2016
האמנם לא החמיצו כל הזדמנות להחמיץ הזדמנות
ניתן להניח כי פרסומים אלה לא גרמו לנחת למהנדסים המועסקים בתעשייה או לסטודנטים להנדסה בשלבי סיום התואר המחפשים עבודה ראשונה, אם בשל החשש מתחרות על מקומות העבודה או בשל הסיכון לשחיקת שכרם. אלא שלא כאן טמונה הבעיה, המהנדסים הישראלים נחשבים למוכשרים ומבוקשים, ישנו מחסור במהנדסים במשק כך שהסיכון למהנדסים הישראלים, אם בכלל, נראה מוגבל בהיקפו.
התוכנית ליבוא מהנדסי היי-טק הינה רק סימפטום של בעיה עמוקה יותר, הקשורה לחוסר בתוכנית כוללת, שחייבת להיות מובלת על ידי הממשלה, להכשרת כוח אדם הנדסי עבור התעשייה. שלא כמו ענפים אחרים שבהם חסרים עובדים ומבוצע יבוא עובדים מחו"ל, הרי שפתרון של יבוא מהנדסים לתעשיית ההיי-טק פחות מתאים הן מבחינת אופי הענף והמיומנויות הנדרשות בו והן מבחינת התפקיד שהוא ממלא בכלכלה הישראלית. תעשייה מובילה במשק לאומי לא יכולה להיבנות על כח אדם זר - בוודאי שלא בענף גלובלי שמסוגל לנדוד ממקום למקום כמו ההיי-טק. כי אם המהנדסים זרים, מדוע שחברות ההיי-טק יישארו בכלל בישראל? יש מדינות שמסוגלות להעניק תשתית לא פחות טובה בעלות תחרותית וללא האתגרים המיוחדים שנוגעים לפעילות בארץ, כמו מצב בטחוני לא יציב.
הסיבה שחברות ההיי-טק הבינלאומית מגיעות לישראל ומקימות בה מרכזי פיתוח, והסיבה שחברות רבות כל כך מוקמות בישראל, היא אך ורק כוח האדם ההנדסי המקומי. לכן, הפתרון למחסור בכוח אדם הנדסי אינו יכול להיות פלסטר כמו יבוא מהנדסים, שבטווח הארוך רק מחריף את הבעיה, אלא רק באמצעות הכשרה וטיפוח של כוח אדם הנדסי מקומי.
מענה חלקי
על אף הגאווה המוצדקת שלנו בענף ההיי-טק, הכשרת המהנדסים הנדרשים לתעשייה זו אינה תולדה של יישום תכנית רב-שנתית הנותנת מענה לצרכי המשק. מרבית הפעולות בנושא נועדו לספק מענה מקומי להבט אחד של הבעיה, כמו הירידה במספר הזכאים לבגרות 5 יחידות מתימטיקה או בכלל בזכאים לבגרות מדעית שהינו קהל היעד ללימודי הנדסה במוסדות האקדמיים. לכן, גם כשהתוכניות הללו מצליחות, הן נותנות מענה לפער מקומי אבל לא מספקות את צרכי המערכת.מה שנדרש לנו זו חשיבה הוליסטית על הכשרת המהנדסים - כזו שלוקחת בחשבון את החינוך היסודי, את התיכונים, המסלול הצבאי, האקדמיה והתעסוקה בתעשייה. יש לבנות גורם-על המסוגל להביט על מסלול ההכשרה כולו, לפנות חסמים בכל אחד מהצמתים שבדרך, לזהות חוסרים בתקנים ולספק להם מענה, ולפעול בשילוב ידיים חוצה מגזרים, הכולל את מערכת החינוך, הצבא, האקדמיה, התעשייה והמשרדים הממשלתיים הרלוונטיים.
רק כך נוכל להגיע למצב שבו כל תלמיד המעוניין בכך יכול ללמוד מדעים מדויקים ברמה גבוהה, להיבחן בחמש יחידות במקצועות מדעיים, להתמודד על מקום לימודים במוסד אקדמי, למצוא עבודה ולהמשיך בהכשרה לאורך כל הקריירה. כמובן שיהיו מי שלא יתאימו או יוותרו בכל אחד מהשלבים במסלול, אבל החברה כולה תתקרב למיצוי הפוטנציאל הטמון בהון האנושי הישראלי. ענף ההיי-טק יהנה ממהנדסים לשנים קדימה, וכלל אזרחי ישראל, ללא קשר למוצאם או מקום מגוריהם, יזכו להזדמנות לקריירה מאתגרת ומתגמלת תוך תרומה למשק ולחברה.
היעד הזה הוא מחויב המציאות ובר השגה. אסור שהרעיון לייבא מהנדסים לפתרון בעיה זמנית יחליף את המוטיבציה והצורך להתמקד בפיתוח הון אנושי הנדסי מקומי. המענה לצרכי ההיי-טק לא נמצא בהודו, אלא כאן בישראל.
הכותב הוא נשיא מכללת אפקה להנדסה אשר תקיים ב-16 במאי כנס בנושא הון האנושי בהנדסה בהשתתפות בכירים בתעשיית ההיי-טק, צה"ל, האקדמיה ומשרדי הממשלה
לפנייה לכתב/ת 
אילוסטרציה
צילום: Shutterstock
מומלצים
