ת"א של סוריה מתגעגעת לחיים ללא הפסקה
דאעש, חיזבאללה, משטר אסד והמורדים - כולם מחפשים ניצחון בחלב: העיר היא מיקרוקוסמוס של המצב בסוריה ומי שינצח בה צפוי לנצח גם בקרב על סוריה כולה. בינתיים, מי שמפסיד בוודאות הם התושבים
עתיד העיר הוא עתיד המדינה הערבית? העיר חלב, שהייתה עד לפני ארבע שנים ה"תל אביב של סוריה", המרכז הכלכלי-תרבותי של המדינה הערבית - הפכה לזירת קרב, למקום המסוכן ביותר בעולם. כעת, עם כניסתה של הפסקת האש ביוזמת ארצות הברית ורוסיה, מנסים תושבי העיר לאסוף את השברים ולנהל חיים נורמליים ככל האפשר, והלוחמים מתחמשים לקראת הסיבוב הבא.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
"נשכחנו": תושבי חלב לכודים בין אסד לדאעש
חלב היא מיקרוקוסמוס, בבואה של המצב בסוריה. לכן יש האומרים כי מי שינצח בחלב צפוי לנצח גם בקרב על סוריה כולה. מהו המצב כעת בעיר, שהייתה מרכז מסחרי וכלכלי חשוב כל כך במזרח התיכון? מי עתיד לנצח במלחמה על העיר - "המדינה האיסלאמית" (דאעש)? חיזבאללה? המשטר הסורי או מורדים סונים? מי שבינתיים מפסיד בוודאות הם תושבי העיר הגדולה.
היסטוריה מפוארת
העיר חלב הייתה פעם מרכז כלכלי שוקק, והתקיימה בה קהילה יהודית של כ-17 אלף יהודים לפני קום המדינה. עם הכרזת האו"ם על תוכנית החלוקה ב-1947 החל המצב להידרדר, החל משריפת בית הכנסת המרכזי בעיר וכלה בבריחת היהודים ממנה.
לעיר חלב מורשת היסטורית סונית בעיקר, אך גם היסטוריה שיעית. במשך כ-80 שנה היא הייתה בירתם של השיעים החמדאנים שלחמו נגד הנוצרים הביזנטים במאה העשירית. כמאה שנה לאחר מכן שבה העיר לחיק הסונה כששלט בה נור א-דין זנגי, המנהיג שקדם לסלאח א-דין שהחל בג'יהאד לחיסול ממלכת הצלבנים. בתקופה העות'מנית ועד המאה ה-20 הייתה חלב אחד ממרכזי האימפריה הפוליטיים והכלכליים.
התלקחות האש
בסוף שנת 2011 מת איבראהים א-סלקיני, המופתי (פוסק ההלכה) הגדול של חלב, והמוחאבראת (המודיעין של אסד) הואשם שרצח אותו בשל התמיכה שהביע במחאה נגד המשטר. ההפגנות שפרצו באוניברסיטת חלב ובמסגד האומיי החלו להתפשט לכל חלקיה של העיר. חלב נמצאת בצפון, לא הרחק מהגבול עם טורקיה. כבר בקיץ 2012 החלו להגיע לעיר חיילי ארגון המורדים "צבא סוריה החופשי", החיילים שערקו מצבא המשטר והתארגנו בטורקיה. הסיוט של תושבי העיר התממש, "האביב הערבי" הסתיים והמחאות הפכו לקרבות רחוב. המשטר הפגיז את שכונות המגורים ואלפים נהרגו. השווקים העתיקים המפרידים בין מערב העיר למזרחה נהרסו כליל. רוב ההפגזות התרכזו בפרברים המזרחיים העניים. מאות אלפים ברחו לטורקיה. רוב העיר נכבשה על ידי "צבא סוריה החופשי". הצבא הסורי נסוג בהדרגה והצליח לשמור על שליטה רק במערב העיר, באזורים העשירים יותר שבהם יש לו בסיס תמיכה.
הכורדים ניצלו את המשבר והשתלטו על שכונות בצפון העיר. אט-אט השתלטו ארגונים איסלאמיים על השטחים שכבש "צבא סוריה החופשי". ככל שהמחאה הפכה ליותר איסלאמית, כך זכה יותר המשטר בתמיכת השכונות של המיעוט הנוצרי במערב. המצב בחלב שיקף אז וגם היום את המצב הכולל בסוריה. מי שהיה לו יכולת ברח והעיר התרוששה, משום שהסוחרים העשירים, סונים נוצרים וארמנים, ברחו לביירות, ותעשיינים העדיפו להעביר את עסקיהם לטורקיה הקרובה. כמיליון מתוך שלושה מיליון נותרו בעיר, רובם בשטח המערבי הנמצא תחת שליטת הצבא הסורי.
לפני כשנה, ארגון דאעש, שהשתלט על רוב אזורי המורדים במזרח סוריה, ניצל את הקרבות בחלב בין המורדים לבין המשטר על מנת להשתלט על אזורים במזרח העיר. מצב זה הפך את חלב לבבואה של סוריה כולה. העיר חולקה בין כל הגורמים הלוחמים בסוריה: דאעש, מורדים "מתונים" מפלגים שונים, והמשטר הסורי בסיוע חיזבאללה וכוחות איראניים.
תמונת מצב עדכנית
נכון להיום, דאעש שולט בפרברים הצפון-מזרחיים של העיר המהווים המשך של "המדינה האיסלאמית" באזור תל-רפעת, שממנו הם מקבלים אספקה. בלב העיר ובפרברים הדרום-מערביים שולטים "המורדים המתונים", המקבלים תגבורות מטורקיה דרך מעברים בצפון העיר ומדרום למחוז אידליב, הנשלט על ידי המורדים, בראשם ג'בהת א-נוסרה כבר שנה. הכורדים הרחיבו בצפון את שליטתם והם מעבירים לוחמים מחבל עפרין, מובלעת כורדית בצפון מערב לחלב. אולם ההתערבות הרוסית בחודשים האחרונים אפשרה לכוחות המשטר הסורי בחלב, כמו ביתר השטחים במערב המדינה, לעבור מנסיגה להתקפה.
ההפצצות האוויריות של רוסיה אפשרו לצבא הסורי להשתלט בתנועת איגוף על דרום חלב וליצור גם טבעת צרה מצפונה ובכך לחסום את קווי האספקה אל העיר מצפון. התוצאה היא שהמורדים לא מקבלים נשק, אך גם תושבי העיר לא מקבלים מזון. נשק ההרעבה הפך לנפוץ בכל אזורי העימות. אלא שמי שיש נשק בידו משתלט על המזון ולכן האזרחים, ולא אנשי הארגונים, הם אלה שנפגעים ראשונים.
אלא שתרגיל ה"הודנה" החלקית התגלה כחרב פיפיות. לוחמי חזית א-נוסרה הם שניצלו הפעם את הפסקת האש כדי להפגיז את אזור חאן טומאן בדרום העיר אחרי שהצבא הסורי נצר את נשקו. התקפה זו הפתיעה את כוחות הסיוע של "משמרות המהפכה" האיראניים ששהו באזור זה, ואיבדו קבוצה של יועצים איראניים, בהם בכיר שהיה מקורב לקאסם סלימאני. המורדים מנסים לחסום את קווי האספקה של הצבא הסורי מהערים חמאת ודמשק לחלב מדרום.
סוד כוחם של המורדים הוא ביכולתם להתאחד. לפני כשנה הם יצרו את הקואליציה של "ג'יש אל-פתח" (צבא הניצחון) וכבשו מידי המשטר הסורי את כל מחוז אידליב דרומית לחלב. כך ניתקו את העיר ממעוז העלווים בלטקייה. לאחרונה קם מחדש כוח זה והצטרפו אליו ארגונים נוספים, בראשם "אחראר א-שאם" (החופשיים של סוריה), אף הוא ארגון סלפי. איחוד זה עורר את המשטר הסורי להכריז כי המורדים מפרים את הפסקת האש. המשטר, שאחראי לרוב הפגיעות באזרחים, האשים את המורדים בהפגזת שכונות מגורים, שלאמיתו של דבר נהרגים מחביות הנפץ של המסוקים הסוריים ומהטילים של המטוסים הרוסיים.
מלחמה בדאעש? לא בשלב הזה
כמו בשאר חלקי סוריה, המשטר בדמשק והרוסים כמעט ואינם נוגעים בדאעש, כל עוד הוא לא מתעמת איתם. באחרונה אף פורסמו דו"חות אמריקניים על שיתוף פעולה בין משטר אסד לבין דאעש בתחום הנפט. זהו כמובן רק חלק מהמידע. החלק המביך יותר שלא פורסם עוסק ככל הנראה בשיתוף פעולה בין דאעש לבין טורקיה, אלא שזו האחרונה היא בעלת ברית של ארה"ב וחברה בברית נאט"ו. גם בחלב, המשטר הסורי נהנה מהעובדה שדאעש נלחם במורדים הסונים. הרוסים מרכזים את התקפותיהם בג'בהת א-נוסרה וכמעט לא פוגעים בדאעש. המלחמה ב"מדינה האיסלאמית" נשמרת לשלב הבא, אחרי חיסול המורדים "המתונים".
דאעש מצדו מנסה להשתלט על אזורי המורדים ובטווח הארוך להתעמת עם המשטר הסורי. כלומר יש הסכמה בשתיקה בין המשטר לבין דאעש לרכז את המאבק נגד א-נוסרה ובעלי בריתו מארגונים סלפיים.
למעשה, מאזן הכוחות בעיר חלב, כמו בסוריה כולה, אינו מאפשר הכרעה בטווח הקרוב. למרות הסיוע הרוסי, המשטר הסורי לא מצליח להכריע את המורדים. הוא כובש שטחים בחלב ומאבד אחרים. היתרון האווירי אינו מסייע בתוך סמטאות העיר הצפופות. כמו בעזה, העיר מלאה במערכת מנהרות תת-קרקעיות, שבהן מתחפרים המורדים בזמן שהאזרחים חוטפים את הטילים. בזמן שבעיית המורדים המרכזית היא הפילוג, בעיית המשטר היא מחסור בכוח אדם.
ואילו הבעיה של דאעש היא שהארגון צבר אויבים רבים מדי. הסיכוי היחיד של המשטר לנצח הוא על ידי השמדה מוחלטת של אזורי שליטת המורדים, הפיכת כל אזרחיו לפליטים או הרעבתם עד מוות. במילים אחרות - דרכו של המשטר לכבוש את חלב היא על ידי השמדתה. בעיית כוח האדם של צבא אסד נפתרת חלקית על ידי הבאת לוחמי חיזבאללה. באזור חלב הם מגנים על הכפרים השיעיים באל-פועה וכפריה. אלה מתוגברים על ידי מתנדבים שיעים אפגנים שאיראן שולחת בהתמדה. המורדים מתאמצים מאד לא להפסיד בזירת חלב, שכן אחרי אובדן השליטה בחומס, שהייתה מרכז המרד נגד המשטר, הג'יהאד, מלחמת הקודש נגד הנשיא אסד, עבר לחלב.
המצב בחלב כמו בסוריה כולה מבטא את השאננות האמריקנית לעומת האקטיביות הרוסית. הסיוע הרוסי ישיר ומסיבי והוא מאפשר גם את המשך התגבורות למשטר מאיראן ומחיזבאללה. באותו זמן, הסיוע הסעודי, הקטארי והטורקי למורדים מוגבל וחסום ודאעש מחליש את פלגי המורדים ללא הרף. המורדים עומדים לעבור קיץ קשה וארוך. מחכים להם ולתושבי העיר חודשים ארוכים של רעב ומוות, וסיכוייהם לנצח כבר קלושים. הצבא הסורי חלש מכדי לנצל מצב זה והוא יתקדם בקצב אטי. אם וכאשר ינצח אסד בחלב, הניצחון לא יהיה שלו, אלא של רוסיה ואיראן שהמדינה הסורית ואזרחיה אינם מעניינים אותן כלל. לא יישאר למשטר על מה לשלוט, זו תהיה עיר חרבה ושוממת.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
