לא סומכים על המדינה: ל-80% יש ביטוחי בריאות משלימים
רוב תושבי ישראל לא סומכים על הכיסוי הבריאותי הבסיסי שמעניקה המדינה: מדו"ח מכון טאוב עולה כי ישראל ניצבת במקום השלישי בדירוג שיעור האזרחים שהם בעלי ביטוח בריאות פרטי מתוך 20 מדינות OECD. במקביל, חלקו של המימון הממשלתי מההוצאה על בריאות בישראל, נמוך מרוב המדינות המערביות למרות חוק הבריאות הממלכתי
לא מסתפקים בביטוח בריאות ממלכתי: מדו"ח של מכון טאוב שמתפרסם היום (שני) עולה כי רוב הישראלים הם בעלי ביטוחים משלימים, זאת למרות שכל אזרחי המדינה מבוטחים מתוקף חוק בריאות ממלכתי.
בשנת 2012 ל-80% מהאוכלוסייה היה ביטוח בריאות משלים, ומעט יותר מ-40% החזיקו בביטוח פרטי. ישראלים רבים מבוטחים בכפל ביטוחים, וכמעט כל מי שמחזיק בביטוח פרטי מבוטח גם במסגרת הביטוח המשלים.
קיראו עוד
באמת צריך גם ביטוח בריאות וגם משלים? מדריך
פרטי או קבוצתי: איזה ביטוח בריאות עדיף?
איזה תרופות כלולות בביטוח הרפואי? כך תדעו מהן זכויותיכם
ישראל: במקום השלישי בשיעור מחזיקי ביטוח בריאות ממדינות ה-OECD
שיעור בעלי הביטוח המשלים גדל בכמעט 60% מאז 1999 (מרבית הגידול התרחש עד 2005) ושיעור בעלי הביטוחים הפרטיים גדל בכ-80% בין השנים 1999-2012. בחישוב של כל הביטוחים המשלימים, ישראל ניצבת במקום השלישי בדירוג שיעור האזרחים המחזיקים בביטוח בריאות פרטי מתוך 20 מדינות OECD.
לפני שלושה חודשים הצהיר שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) כי הוא מתכוון לכלול את התרופות מצילות חיים במסגרת הביטוחים המשלימים. המשמעות היא שחולים יוכלו לקבל את התרופות האלו ולא ייאלצו לשלם עשרות אלפי שקלים בחודש עבורן.
ליצמן טען שרוב האזרחים מחזיקים ממילא ביטוחים משלימים ולכן במקום להשאיר תרופות רבות וחשובות כל שנה מחוץ לסל התרופות בגלל שהתקציב לא מאפשר את הכללתן, התרופות האלו ייכללו בסל השירותים אליהם זכאים בעלי הביטוחים המשלימים של קופות החולים.
במקביל, הבטיח שר הבריאות, שמשפחות שנמצאות מתחת לקו העוני ואי ביכולתן להחזיק ביטוח משלים – יהיו זכאיות לקבל גם כן את התרופות האלו.
אי שוויון בגישה לטיפולים רפואים איכותיים
מהדו"ח עולה שכמעט כל משקי הבית בארבעת העשירונים עם ההכנסה הגבוהה בישראל מחזיקים בביטוח בריאות משלים, לעומת כמחצית בלבד ממשקי הבית ברמת ההכנסה הנמוכה.
לדעת מחברי הדו"ח, נתונים אלו מצביעים על אי שוויון בגישה לטיפולים רפואיים איכותיים ומהירים – נושא שעורר דאגה רבה בשנים האחרונות.
במקביל, חלקו של המימון הממשלתי מכלל ההוצאה על בריאות בישראל נמוך מרוב המדינות המערביות. ב-2013 המדינה מימנה כ-60 אחוז מסך ההוצאות על הבריאות – שיעור נמוך ב-13 אחוזים מהממוצע במדינות ה- OECD.
ההפרש נובע בחלקו מכך שבמדינות אחרות רוב טיפולי השיניים והטיפול הממושך נכללים בהוצאה הממשלתית, ואילו בישראל רוב מימונם הוא פרטי.
כמו כן, אף על פי שבישראל נהוג ביטוח בריאות ממלכתי, שיעורי הכיסוי של הביטוחים הפרטיים גבוהים ביחס למדינות מערביות אחרות.
בארגונים החברתיים סבורים שהכנסת התרופות מצילות החיים, כפי ששר הבריאות מתכוון לבצע, רק יגרום לירידה במימון הציבורי מסך ההוצאות על בריאות והפער בין ישראל למדינות המערביות רק יגדל.
בארגון רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ומרכז אדוה מתנגדים למהלך: "שר הבריאות נחוש לקדם פתרון שאפילו הוא לא חושב שהוא הפתרון הטוב ביותר. מדובר בפתרון שמפלה בין אזרחי מדינת ישראל, מגדיל את התלות בביטוחים המשלימים ומחליש את המערכת הציבורית".