ב.מ.וו 220 גראן טורר במבחן ראשון - כמה שווה סמל

מיניואן של ב.מ.וו נשמע כמו שילוב הזוי, ממש כמו קוויאר בפיתה או סנדלי שורש של כריסטיאן לובוטין, אבל זו בדיוק המכונית שנחתה כאן לאחרונה. סדרה 2 גראן-טורר מבטאת את הצורך בן העשור וחצי של כל יצרני הפרימיום, להתחרות בכל קטגוריה של שוק הרכב, ולא רק באלה המזוהות עמם משחר ההיסטוריה. החל ברכבי פנאי מפוארים בכל הגדלים, מכוניות קומפקטיות מוזלות, קופה 4 דלתות יוקרתיות ואפילו קופה-פנאי-שטח מוחצנים. בדרך כלל מצליחה ב.מ.וו, וגם מתחרותיה אם להיות הוגנים - לשמר את ערכי המותג יחד עם אלה של הקטגוריה. האם גם הפעם? 

X

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

מחיר: 285 אלף שקל

(ניר בן זקן)

בסדר: מרווח פנימי, נוחות נסיעה, אבזור

טעון שיפור: מחיר, מחיר, מחיר, שימושיות

ציון סופי:

איך נראה

למרות חזית בולטת בדומה לשאר דגמי החברה, תצורת המרכב מקנה ל-2-וואן חזות גמלונית ומגושמת, נטולת כל סממן דינמי. עיצוב הפנים נאה ואיכות החומרים טובה, עם דיפוני עור לאורך הקונסולה הקדמית וגימור כהה מרשים. המושבים מצוינים עם כיוון תמיכה לירכיים ולמותניים ושטחי חלונות גדולים בשילוב מכסה מנוע משתפל, יוצרים שדה ראיה מצוין. תפעול מערכת ה-I-drive (עם מסך תצוגה בגודל "6.5) פשוט וקל, אך מתגי בקרת האקלים ממוקמים נמוך בקונסולה המרכזית ומחייבים הורדת המבט. תאי האחסון מעטים ובולטים בהיעדרם אביזרים בסיסיים כמו תאורה במראות האיפור או שליטה נפרדת לתאורת הפנים במושבים האחוריים. נקודה חשובה ומאד בעייתית עבור מכונית בישראל - המזגן התקשה מאד לקרר את חלקו האחורי של תא הנוסעים.

(ניר בן זקן)

ה-2 גראן-טורר מבוססת על פלטפורמת הנעה קדמית המשותפת גם למיני, ומציעה את בסיס הגלגלים הגדול ביותר (לפחות בינתיים) לבסיס זה - 278 ס"מ. לשם השוואה, הוא זהה לטויוטה וורסו. האפשרות לכיוון של כל אחד ממושבי שורת המושבים האמצעית, מעניקה מרווח ראוי באופן יחסי גם בשורת המושבים השלישית. הדלתות האחוריות גדולות ומקלות את הכניסה, אך עשויות להקשות על פתיחה (כלפי חוץ, בניגוד לשיטת "מסילה" במרבית המתחרים) בחניונים צפופים. בתפוסת נוסעים מלאה, תא המטען צנום (145 ליטר), אך קיפול שורת המושבים השלישית לרצפת התא מקנה נפח נדיב (560 ליטר). בולט בהיעדרו גלגל חלופי, ובמקומו יש ערכת תיקון.

דירוג הבטיחות של משרד התחבורה:

דירוג מערכות הבטיחות ניתן על-ידי משרד התחבורה ובאחריותו

איך נוסע

מנוע 2.0 ליטר טורבו מפיק 192 כ"ס ומשודך לתיבת שמונה הילוכים אוטומטית והנעה קדמית. זמינות כוח הכוח מצוינת (28.5 קג"מ ב-1,250 סל"ד) והתיבה מהירת-תגובה ומורידה הילוכים בזריזות תחת עומס (במצב "ספורט"). אלה מאפשרים ביצועים טובים מאוד בתאוצה מהמקום (100 קמ"ש ב-7.8 שניות, רק 0.5 שניות פחות מ-320), ובתאוצות ביניים המדמות עקיפה. המצב החסכוני ביותר - ECO - הופך את תגובת המנוע והתיבה לעצלות במיוחד, ומתאים בעיקר לזחילת פקקים.

(ניר בן זקן)

המיתלים נוקשים למדי כך שנוחות הנסיעה בכביש עירוני קופצנית, אך מנגד שומרת ה-2 על ריסון נאות במהירות גבוהה. התנהגות הכביש טובה למדי ויוצאת דופן ביחס לקטגוריה, עם אחיזת כביש גבוהה, זוויות גלגול צנועות וחרטום שמגיב בצייתנות יחסית לשינויי כיוון. בין היתר תודות למערכת הממזערת תת-היגוי בכניסה לפניה ומסייעת להורדת הכוח לכביש ביציאה ממנה, באופן המדמה פעולת דיפרנציאל מוגבל החלקה. ההגה חד ומדויק יחסית, אך נטול משוב. בידוד רעשי מנוע, דרך ורוח - מצוין. צריכת הדלק הייתה סבירה ועמדה על 11.7 ק"מ לליטר בממוצע המבחן.

(ניר בן זקן)

איך בסוף

ל-2 גראן טורר תא נוסעים איכותי, עשיר ומרווח יחסית, ביצועים מצוינים והתנהגות כביש טובה. בצד המינוס הוא לא מספיק שימושי, לא נוח בעיר וחסר באופן מתמיה פרטי אבזור בסיסיים. אבל הבעיה הגדולה של המכונית הזו היא תג המחיר. באירופה מתחרה הגראן טורר בגרסאות הבכירות של אופל זאפירה, פולקסווגן טוראן ופורד גרנד C מקס, ושם הוא יקר מהם רק במעט. בישראל לעומת זאת מחירו מתחיל ב-285 אלף שקלים, כ-100 אלף יותר ממיניוואנים בגודל דומה. למעשה, מחירו גבוה משמעותית אפילו ממיניוואנים גדולים ממנו משמעותית ושימושיים פי כמה עבור שבעה נוסעים. כך שהשאלה היחידה הנותרת כאן היא: האם שווה לכם לשלם את התוספת הזו עבור הסמל.