"המדורות הפכו לאירוע ממוסחר כמו כל דבר בחיי ילדינו"
רוב ההורים טוענים שפעילות ל"ג בעומר עולה הרבה כסף והמדורה הורסת את איכות הסביבה, אבל אף אחד לא מעז להרוס לילדיו את השמחה. ויש גם כמה הורים שדווקא ממש בעד המשך המסורת. קומזיץ כיתתי - גרסת 2016
בשנים האחרונות עולה השאלה האם להמשיך את מסורת המדורות בל"ג בעומר. הקומזיץ הקטן והחביב שאנחנו זוכרים מילדותנו הפך לאירוע מושקע עם מפעיל במקרים רבים, רשימת אוכל מכובדת, פרסים ואטרקציות. הורים רבים טוענים שהמדורות מיותרות, הורסות את איכות הסביבה ובמילים פחות יפות - "סתם כאב ראש".
כשחיפשתי לראיין הורים שיאמרו את דעתם, הרוב המוחלט היה נגד קיום המדורות ובעד אלטרנטיבה רגועה יותר. למרות זאת, כולם עדיין עוטפים תפוחי אדמה בנייר כסף והולכים עם הילדים כי כלום לא השתנה וגם השנה הורים ממשיכים לקטר ולחגוג עם הילדים.
איפה ערכי שמירה על הסביבה?
"מדורת ל"ג בעומר היא בפירוש אירוע שצריך לבטל", אומרת זוהר שוורצמן מזיכרון יעקב (אמא לבת 9, בת 6 ובן 3). "הביטוי שהמנהג הזה מקבל בשם 'השמירה על המסורת' לא עולה בקנה אחד עם כל הערכים שהצלחנו לקדם בשנים האחרונות - שמירה על ערכי הסביבה, בתוכם חוק אוויר נקי, בטיחות הילדים וכו'. אפשר לעשות מדורה מבוקרת עירונית בשם השמירה על המסורת אבל לא צריכים להבעיר עיר".
גם איטל בציר אלשיך מרחובות (אמא לילדים בגילאי 10, 5 ושנה) חושבת שמנהג המדורות מיותר - "אינני אמא מחבקת עצים, אך מאמינה שכשאנו מקנים ערכים לילדינו כמו שמירה על הסביבה ואורח חיים בריא קצת בעייתי באותה נשימה להדליק מדורות ולאכול נקניקיות (העשויות משאריות מזון והזבל של העופות). לפני כשנתיים הנעתי מהלך בגן ילדים של בתי כשהייתה בת שלוש ובכיתה של בתי כשהייתה בת שבע. לא אשקר אם אומר שכולם אהבו את הרעיון, בטח שבכיתה היה הרבה יותר קשה לשכנע ולהציע ל"ג בעומר אלטרנטיבי עם פעילות כמו תיפוף.
"מאחר ועברנו לפני כשנתיים עיר חשבתי לעצמי שלבטח ישנם עוד הורים שירצו לשנות את המנהג 'המסריח' ולחשוב על אלטרנטיבות פחות מזהמות. לצערי הפעם לא הצלחתי. זה לא אומר שלא אנסה בשנה הבאה למצוא עוד דרכים, להחליף את הדלקת המדורה בפעילות אחרת, בתקווה שאותם הורים שאמרו לי, כי מסכימים עם הדרך שלי, אבל מעדיפים ללכת עם הרוב, ילכו בפעם הבאה עם הלב והערכים שחשוב להם באמת להעביר ולהקנות לילדים"
עוד בערוץ הורים:
- הרגע שאפשר לתת לילדים להסתדר לבד
- 182 גברים עושים לייק לילדה בת 9
מכונת פופקורן ודוכן נקניקיות
ויש גם את העניין החברתי בחג שצריך לקחת בחשבון - "ל"ג בעומר הוא חג בעייתי כי הוא מחייב אותנו כהורים להיות שם ולכוון את הילדים", אומרת אפרת מונשרי גורן מרחובות (אמא לבן 17 וחצי, בת 15 וחצי, בן 12 וחצי ובן תשע וחצי). "בלי קשר לעד כמה אני אוהבת את החג הזה או לא אוהבת (במקרה שלי לא אוהבת) יש בו פוטנציאל לגיבוש חברתי ולאפשרות מיוחדת לפעילות כיתתית. הבעיה השנה היא ההחלטה על ביטול המדורות, בגלל בעיות ביטוח שונות של וועדי ההורים. התלמידים אמנם מבוטחים אבל מארגני המדורות לא, ועד שיוסדר העניין הזה בוטלו מדורות רבות.
"הביטול יצר מצב עצוב שחלק מהילדים התארגנו לבד ולחלק פשוט לא הוזמנו למדורה. כהורים תפקידנו לדאוג ולכוון. גם מבחינת מי אמור להגיע למדורה, חשיבה על ילדים 'מקובלים פחות' וגם הכוונת הילדים שלנו לאיך תראה המדורה, עד כמה המדורה מזהמת את האוויר ואיך לחגוג בצורה שתכבד גם את המקום בו אנחנו חיים ולא תייצר לכלוך, זיהום או התעללות בבעלי חיים. אני מקווה שהורים ייקחו אחריות השנה".
האם יש פתרון ראוי למדורה? "כשלמדתי בתיכון, ל"ג בעומר היה אחד החגים המגניבים, עם קומזיץ בחולות וחזרה הביתה בבוקר", אומרת מרינה קיגל (אמא לבן 13). "עם השנים, כשהייתי אמא לילד בבית ספר יסודי, המדורות גרמו לי בעיקר לתחושת חנק, חול בנעליים ופיח באוויר. בכל שנה אזורי המדורות היו הופכים לצפופים יותר ויותר והמאורע ראוותני יותר ויותר - כולל מכונת פופקורן או דוכן נקניקיות וכד'. ל"ג בעומר הפך לחג ממוסחר כמו רוב האירועים בחיי הילדים שלנו, זה כבר לא כיף. וזה עוד בלי לדבר על כל הנזק הסביבתי שנגרם אחרי שנשרפים אלפי עצים (ופלסטיק, ברור, כי למי יש כוח ללכת לזרוק את הצלחת החד פעמית שלו לפח?). בעיני ל"ג בעומר חייב לשנות הילוך - במקום לתת דגש על מדורות וקרטושקס, כדאי לעודד פעילויות כיפיות לא פחות, כמו תחרות קליעה למטרה, תהלוכה או אולי משהו שקשור להגנה על הסביבה, קיימות ואקולוגיה".
הילדים לוקחים אחריות
למרות שהיה לא פשוט למצוא הורים שבעד המדורות, לאחר מאמץ נמצאו גם כאלו. "אני אוהבת את החג הזה ואת מנהג המדורות משום שהוא מאפשר לילדים מעורבות", אומרת מיה שטיינהרדט-זיו משוהם (אמא לבן 12, בת 10 ובן 5). "תחשבו שמגיל בית ספר זהו בעצם החג היחידי שהילדים ממש מארגנים את החגיגה עצמה ואנחנו ההורים אחראיים רק על הבטיחות והכיבוד.
"האש היא לא העיקר כאן אלא ההתארגנות מראש - ההתארגנות החברתית סביב הפעילות המשותפת של איסוף הקרשים, התארגנות חוזרת לאיסוף, מדידות כמות העצים שכבר יש לנו - ממש מפעל כיתתי חברתי קטן עם תכנון, יכולת ניהול מלאי, שינוע וביצוע. אנחנו ההורים רק מכוונים ושומרים מאחורי הקלעים לראות שאין בעיות חברתיות או התנהלות בלתי הולמת.
"אני אוהבת לראות את ההתארגנות בשבוע לפי, את ההכנות, ואת השיא - יום המדורה: התקשורת בשיאה, הילדים בהתרגשות, ומרגישים שהם חלק מעשיה בניגוד לכל חג אחר בו הם לרוב מגיעים כאורחים. בזמן המדורה אני מברכת על זה שעדיין נותנים לנו ההורים להישאר. מגיל חטיבה אני מבינה שאנחנו כבר לא רצויים.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
"אצלנו בכיתות שומרים על זה שתהיה מדורה קטנה יחסית או שתי קטנות (בנים ובנות) ולא מאפשרים מדורה ענקית שמזהמת את הסביבה, ככה שגם זה ערך. ומבחינת אוכל - כיף שכל אחד מביא משהו, הצלחנו אפילו לעשות מדורה בלי נקניקיות - אוכל מבושל ואמא אחת הפליאה והביאה מרק חם. ככה, שגם אנחנו ההורים שתפקידנו בחג הזה יחסית מצומצם להשגחה בלבד - יכולים להיות יצירתיים עם אוכל קצת יותר בריא וטעים. והחברותא הורית - זה החג היחידי שההורים יושבים להם יחד בחופשיות ומקשקשים בארוע שמאורגן על ידי הילדים. בקיצור - אני בעד ונהנת כל שנה מהחגיגה".
שני לינד מפתח תקווה (אמא לבן 7) מתנגדת לביטול מדורות אבל מעדיפה אותן במתכונת שהייתה פעם - "התקופה שבה כל המדורות התקיימו באותו יום ולא נפרשו במשך שבועיים, תקופה שבה אין מדורות לילדי הגנים וגם לא לכיתות הנמוכות, שבה הילדים אוספים קרשים ולא ההורים, שבה לא פותחים שולחן כיבוד מטורף כמו ביום גיבוש אלא מסתפקים בתפוח אדמה ומרשמלו על האש, ושבה לא מביאים הפעלה לכל מדורה כדי להעסיק את הילדים ושחלילה 'לא ישעמם להם'. המדורה אמורה להיות האטרקציה ומקור העניין, ובדיוק בגלל זה ילדים קטנים לא צריכים אותה".
ומה דעתכם? הצביעו והשפיעו:
ל"ג בעומר בהר מירון - צפו:
לפנייה לכתב/ת 
