סקר: 72% מהאמהות קוראות הודעות ווטסאפ של ילדיהן
למרות ש-60% מההורים מתנגדים להצטרפות ילדיהם בגיל צעיר לרשתות החברתיות, רוב הילדים כבר פעילים ברשת או בווטסאפ לפני גיל 14. מנחת הורים: "צריך ללמד ילדים איך להתנהל וללוות אותם, בדיוק כמו לימוד נהיגה, וגם לדעת מתי לשחרר"
72% מהאמהות בודקות את תכני השיחות של ילדיהן ברשתות החברתיות ובווטסאפ, 12% בודקות מדי פעם ורק 16% לא בודקות מה הילדים שלהם כותבים ואילו הודעות או תמונות הם מקבלים. כך עולה מסקר שנערך בקרב 407 אמהות ישראליות, מתוכן 86% אמהות לילדים בגילאי 7-18, על ידי חברת "LIKE AND SHARE". יש לציין שאמנם רק אמהות השתתפו בסקר אך ההתייחסות היא להתנהלות שני ההורים בבית בכל הקשור למעקב אחר הילדים ברשתות החברתיות.
מסתבר שהרוב המוחלט של ההורים מתנגד לפעילות הילדים ברשתות חברתיות. על פי הסקר, 60% מהאמהות ציינו שהן נגד ו-40% חושבות דווקא שזה דבר חיובי. ומה קורה בפועל? 83% מהנשאלות ציינו שהילדים שלהן פעילים ברשתות חברתיות.
בודקות במידה
נראה שהילדים מתקשרים אחד עם השני כבר בגיל צעיר באמצעות הודעות קצרות, אימוג'י ותמונות, ופחות בדיבורים, אך לפי הסקר מתברר שהתקשורת הזו מתחילה בגיל צעיר מאוד. 53% מהאמהות אמרו שהילדים שלהן הצטרפו לרשתות חברתיות או לווטסאפ בגילאי 7-10, 36% בגילאי 11-14, 4% המתינו בסבלנות לגילאי 15-18 והשאר ענו שבגיל מבוגר או צעיר יותר.
ועד כמה האמהות מגדירות את עצמן כמעורבות? 36% ציינו שהן בודקות ברמה גבוהה מה קורה ברשתות, 30% בודקות ברמה בינונית, 23% בוודקות את הפעילות ברמה נמוכה ו-10% ציינו אחר, כלומר ברמה נמוכה מאוד או להפך - גבוהה מאוד.
כידוע לא חסרים מקרים של אלימות ברשת ופגיעה בילדים על ידי ילד אחר או כחרם כיתתי. האמהות נשאלו האם בעקבות חוויה שלילית כלשהי שילדייך חוו החלטת לסגור את חשבונם ברשתות החברתיות ובקבוצות הוואטסאפ שלהם. רק 13% השיבו תשובה חיובית, השאר כנראה מבינות שזה חלק מהחיים החברתיים של הילדים או שלא נתקלו במקרה בעייתי במיוחד.
אולי יעניין אתכם גם:
- בת 16: "חבר שלי לעולם לא יפיץ את תמונת העירום שלי"
- מספרות ילדים שאתם חייבים להכיר
- בין החבלים והעצים: יום הולדת מסע ביער
כמו לימוד נהיגה
"גם כשמתחילים לנהוג נדרשים הנהגים הצעירים לנהג מנוסה שילווה את שעות הנסיעה הראשונות. כך בדיוק גם בעולם הרשתות החברתיות", אומרת גליה אלכסנדר מנחת הורים בכירה. "עם כל כניסה לרשת חברתית על ההורה לתווך ולהדריך את ילדו. לעזור לו להבין את המדיה ואת כללי ההתנהלות בה. למשל, שאם שולחים הודעת ווטסאפ כולם רואים אותה ושאין דרך חזרה, היא לא ניתנת למחיקה. כמו, שאת מה שאנחנו כותבים אחרים יכולים לקרוא בטון ובנימה אחרת (ואפילו להדגים), כמו שתמונות שמועלות לרשת יישארו שם ואחרים יוכלו לעשות בהן שימוש לרעה וכו'.
"נדבר עם הילדים על מה שנכתב או התרחש בקבוצה, נביע דעה ברורה וציפיות ברורות (קצרות, וחד משמעיות). כשנראה שהילד הפנים נשחרר מעט את החבל אך תמיד נקפיד להיות מעורבים ולבדוק במידת הצורך. הנוכחות שלנו חשובה, גם ברשת עצמה וגם כמשגיחים מהצד.
"כמו כן, חשוב לשים לב לאופן בו אנו מגיבים כאשר קורה משהו ברשת שלא לרוחנו. אם נתקוף נגרום לילד להיאטם ובכך נפסיד את ערוץ התקשורת שלנו ויכולת ההשפעה שלנו עליו. אם התגובות יהיו שקולות ויובילו לשיחה נצליח להעביר את הערכים והצפייה הברורה שלנו בכל הנוגע להתנהלות ברשת.
"אין ספק שהמעורבות והפיקוח חשובים אך עלינו לזכור שבדיוק כמו שהנהג הצעיר מתיישב מאחורי ההגה לראשונה מצויד זה מכבר (כך אנו רוצים להאמין) במוסר, יכולת קבלת החלטות, אחריות ועוד ערכים ויכולות, גם כאן עלינו לצייד את הילדים הרבה לפני החשיפה לרשת בערכים, במיומנויות חברתיות ואמפתיה".
לא מבינים למה צריך להיות כל הזמן עם יד על הדופק? צפו בראיון עם עדה אופיר פרידסון:
לפנייה לכתב/ת 
