תביעה: הרופאים לא ראו את הגידול - סיכויי ההישרדות של החולה אבדו
רותי קורנבלו ממודיעין עברה בשנת 2003 ניתוח להסרת גוש סרטן מסוג ליפוסרקומה שהתגלה בבטנה. בביקורות שעברה נמסר לה כי הגידול לא חזר והיא החלימה, אולם בדיקות נוספות הצביעו על כך כי הגידול נשאר ואף גדל, מה שגרם למחלתה להידרדר. עכשיו היא תובעת את ביה"ח. הדסה: נגיב בבית המשפט
אבחון מאוחר - גרם למחלה להפוך לסופנית, כך נטען בתביעה שהוגשה נגד בית החולים הדסה. רותי קורנבלו ממודיעין עברה בשנת 2003 ניתוח להסרת גוש סרטן מסוג ליפוסרקומה שהתגלה בבטנה. לאחר שהחלימה עברה בדיקות סי טי בבית החולים הדסה עין כרם בשנים 2007 ו-2008 לשם מעקב, אשר לדברי רופאים, הציגו תוצאות נקיות, ללא הישנות הגידול.
"חזרתי לשגרת חיי ולעבודה ואחת לתקופה הייתי מגיעה לביקורת לבדוק שהסרטן לא חזר", מספרת קורנבלו בשנות ה-60 לחייה, שמאושפזת בהוספיס ביתי. "אחרי הבדיקות של 2008 אמרו לי הרופאים שהכול תקין ולא חשדתי בכלום".
אלא שבבדיקות סי טי נוספות אותן עברה קורנבלו, הפעם באיכילוב, בשנת 2011 - התגלו גושים מאד גדולים. "התחלתי להרגיש מאוד לא טוב, הבטן התנפחה והרגשתי חולשה גדולה ולכן הלכתי לעשות בדיקת סי טי נוספת", היא אומרת.
לדבריה, הרופאים באיכילוב השוו את תוצאות הסריקה לבדיקה מ-2008 - ובדו"ח אותו מילאו, ציינו מפורשות, כי כבר בבדיקה משנת 2008 נצפו מספר גושים בדיוק באותו האזור.
קיראו עוד על רשלנות רפואית
1 מכל 10 הורים "תופס" רופא על טעות
ארה"ב: 80% מהרופאים מודים - אנחנו טועים בטיפול
הסכנה במעקב רשלני אחר תוצאות בדיקות רפואיות
הסיכויים לשרוד את המחלה - אבדו
בעקבות האבחון החדש, נשלחה קורנבלו לסדרת ניתוחים מיידית בבית החולים הדסה בירושלים, במסגרתם הוצאו מבטנה גושים בגודל של יותר מחצי קילו, והיא אף עברה כריתת מעי. אך הניתוחים הדחופים לא שיפרו את סיכויי ההישרדות שלה, והרופאים מסרו לה כי סיכוייה לשרוד את המחלה אבדו.
"אי אפשר היה להסיר את כל הגידול כי הוא נגע בכל מיני איברים חיוניים ושאין לי כל כך הרבה מה לעשות ומדובר בסיפור אבוד", מתארת בעצב קורנבלו. במהלך התקופה התחילו להתפתח גרורות נוספות שנשלחו לכל הגוף. "כל מה שנותר לי זה לחיות בצל המוות. אין לי יותר כוחות להילחם". כיום היא מטופלת בהוספיס בבית, ונזקקת בקביעות לחמצן ולאינהלציה.
לכתב התביעה הוגשה חוות דעת רפואית, שנערכה על ידי ד"ר צבי דושינסקי, מומחה ברדיולוגיה אבחנתית. ד"ר דושינסקי קבע בחוות דעתו, כי בבדיקה שנעשתה ב-2007 ניתן היה להתרשם מגוש בקוטר של 3 ס"מ בבטן האישה, וכי בבדיקת הסי טי מ-2008 נראו כבר מספר גושים בעלי מרכיבים שומניים. הגדול ביניהם היה בקוטר של כ-7.5 ס"מ.
עו"ד רן שפירא, המטפל בתביעה, מבקש מבית המשפט להורות לבית החולים הדסה לפצות את האישה ומשפחתה עד לסך של כ-2.5 מיליון שקלים.
"אני סובלת מכאבים קשים, יש לי קרישי דם ואני נזקקת למשככי כאבים חזקים", אומרת קורנבלו. "בעלי נאלץ לסעוד אותי, מכרנו את הנכסים שלנו. אני חיה על זמן שאול. אני לא אראה את הנכדים שלי גדלים. היו לי חיים טובים והם נהרסו והכול בגלל שהרופאים לא קראו נכון את הבדיקה".
כיום, היא אומרת: "אני רוצה לארגן את הבית כדי שיבואו לשבת שבעה הכול יהיה מוכן. אני מבקשת להודות למשפחה שלי ולצוות שמטפל פי במסירות – ד"ר אופיר רון והאחות קרן ארפי".
מבית החולים הדסה נמסר בתגובה: "בית החולים קיבל את התביעה ויגיב כמקובל בבית המשפט".
לפנייה לכתב/ת 
