הסודות מאחורי השירים הישראלים
מי כתב על מי שהיא לעולם לא תדע אהבה אמיתית, האם השיר "אלה" מדבר על אהבה או על מלחמה ועל מי נכתב השיר "אנה"? הסודות של השירים הישראלים שכונו אוהבים
בשיתוף מפעל הפיס
מאות אלפי שירים ישראלים נכתבו במהלך השנים, העוסקים במגוון נושאים והמשמשים כפסקול חיינו בתקופות שונות. שירי אהבה, שירי אהבה נכזבת, שירים חברתיים, שירים פוליטיים ועוד.
"זאת אהבה מיד אני יודע, אני זז למרות שהייתי לפניה" שר דדי דדון בשירו "מתוקה מהחיים", וכנראה מתכוון למילים פשוטו כמשמעו.
אבל לפעמים ישנה משמעות סמויה, כוונה נסתרת של המשורר או סיפור שלא ידוע לנו העומד מאחורי מילות השיר. לרגל פתיחת תחרות צרצרפיס שמאתגרת את הקהל הרחב לכתוב סיפור קצר (צרצור) ב- 140 תווים, בנושא "סוד", להלן סקירה של מספר סודות מאחורי שירים ישראלים.
אתה לי ארץ - מילים: יורם טהרלב. לחן: נורית הירש. ביצוע: ירדנה ארזי.
"אני פוסעת חרש בשביליך
אני נוגעת בעשבי הזמן,
אני לומדת את כל משעוליך
חונה ליד כל מעין"
לכאורה שיר על אהבת הארץ, הבריאה והטבע. אבל, יש בטקסט משמעות שונה לחלוטין – יחסים בין גבר לאישה, שלא לומר שיר אירוטי שמדבר על סקס.
יורם טהרלב חשף שתמיד עניין וסקרן אותו נושא היחסים בין גבר לאישה ושרבות מיצירותיו שופעות סקס. גם ב"אתה לי הארץ" הסקס מסתתר בין שורותיו.
עכשיו תקראו שוב את שורות השיר ותגלו את המשמעות הנסתרת בין שורות אהבת הארץ.
נכון את יפה – מילים ולחן: אפרים שמיר. ביצוע: אפרים שמיר.
"נכון, את יפה
כבר הרבה אנשים אמרו
נכון, היא יפה
עיתונים גם כתבו על זה
שאת יפה ושיש לך עתיד
זה נכון מה שהם מספרים
אבל אני היחידי שיודע
שאף על פי יופייך המשגע
לא תדעי אהבה אמיתית לעולם"
אפרופו ירדנה ארזי, את השיר "נכון את יפה" כתב אפרים שמיר לירדנה ארזי בשנת 1975. השניים שירתו יחד בלהקת הנח"ל, ירדנה היתה כוכבת הלהקה, החיילת הכי יפה בצה"ל, ואפרים שמיר היה האאוטסיידר השקט עם המשקפיים הגדולים. אפרים התאהב בירדנה וניסה לחזר אחריה תקופה ארוכה. אך לאחר שירדנה לא נענתה לחיזוריו, אפרים החליט להעביר את אכזבתו על הכתב וכתב עליה את השיר האכזרי הזה.
ברגע שאפרים השמיע את השיר לירדנה, היא מיד הבינה שהוא נכתב עליה וזעמה על כך. ירדנה סיפרה שהיא חשה שהשורה "לא תדעי אהבה אמיתית לעולם" היא כמו קללה שרודפת אותה, ונמנעה מאז לשמוע את השיר.
תיאטרון רוסי – מילים ולחן: אביתר בנאי. ביצוע: אביתר בנאי.
"לא היה לי טוב כשהיית איתי
את רחוקה מלהיות קצת שקט בשבילי
אני כועס ומקווה שתיכשלי
שתמשיכי לרעוד ולפחד משגעון
אמן תשארי לבד לנצח"
זהו שיר נוסף שמדבר על אהבה נכזבת ושמשלב את יצר הנקמנות. אביתר בנאי כתב את השיר בשנת 1997 על אהובתו באותה תקופה שעזבה אותו – השחקנית אפרת בן צור – והוא ללא ספק סגר איתה חשבון.
באותה תקופה אפרת בן צור השתתפה בהצגה "כפר" בתיאטרון גשר, והיתה לה שם סצנה אחת בעירום חלקי. מכאן לקוחה השורה "יפה וערומה בתיאטרון רוסי". אבל החלק הקשה ביותר בשיר מגיע בפזמון, בו בנאי מטיח בבן צור שהוא שונא אותה ומאחל לה להישאר לבד לנצח.
אפרת ציינה באחד הראיונות שזה שיר מאוד חזק, אבל זה לא נעים כשאתה הכתובת. "נורא כיף לזעום. אבל לקלל זה לא יפה", אמרה בראיון ל"הארץ".
אלה – מילים ולחן: שלום חנוך. ביצוע: דפנה ארמוני.
"מאמינה, מאמינה
זו אצלה אהבה ראשונה
הוא המלך של השכונה
עם אופנוע חדיש
היא תישבר, היא תיגמר
יום אחד הוא לא ירצה בה יותר
היא תמצא את עצמה
זרוקה על הכביש"
מי זו אותה אלה השברירית וחסרת האונים, ששלום חנוך חושש שיום אחד תמצא את עצמה זרוקה על הכביש? ובכן, אלה היא ישראלה – מדינת ישראל. השיר נכתב כאלגוריה ליחסים בין ישראל לארצות הברית לאחר מלחמת ששת הימים.
שלום חנוך מביע סקפטיות לגבי מערכת היחסים המתעתעת בין ישראל לארצות הברית שעלולה להותיר אותה זרוקה על הכביש. לעומת מדינת ישראל, חנוך מתאר את ארצות הברית כבחור קשוח וחזק שמשחק בצורה זדונית עם הילדה הקטנה. על הבחור – ארצות הברית - כותב חנוך : "הוא המלך של השכונה עם אופנוע חדיש".
שלום חנוך מביע בשיר את החשש שאמריקה הגדולה תמאס בישראל הקטנה והשברירית. תודו שהשיר נראה רלוונטי היום ממש כמו אז.
אנה – מילים: אורלי זילברשץ בנאי. לחן: איגי דיין ויובל בנאי ביצוע: משינה.
"למה כולם את אנה עוזבים
למה לאנה כולם נעלמים
אנה לא, לא מציאותית
אנה גומרת ברבע שעה
יחסים שצריכים להספיק בשנה
אנה שוב, שוב בודדה"
מי זאת אנה שגומרת יחסים ברבע שעה? על פי השמועות אנה היא לא אחרת מאשר השחקנית והזמרת ענת עצמון. אורלי זילברשץ בנאי היתה באותה תקופה חברתה הטובה של ענת עצמון והשמועות אומרות שעל בסיס ההיכרות הקרובה, כתבה עליה את השיר הלא מחמיא. ענת נפגעה ממילות השיר וניתקה את יחסיה עם הבנאית.
עם הטחות כאלה, קשה להאשים אותה.
בשנה הבאה – מילים: אהוד מנור. לחן: נורית הירש. ביצוע: אילנית.
"בשנה הבאה נשב על המרפסת
ונספור ציפורים נודדות.
ילדים בחופשה ישחקו תופסת
בין הבית לבין השדות.
עוד תראה, עוד תראה
כמה טוב יהיה
בשנה, בשנה הבאה"
לכאורה זהו אחד השירים הישראלים השמחים והעליזים, שמתנגן בכל ראש השנה ובתחילת שנת הלימודים, אך מקור השיר של אהוד מנור הוא דווקא בסיפור עצוב.
מנור כתב את השיר לזכר אחיו יהודה שנפל בתעלת סואץ. מנור התכוון בשיר שהוא ומשפחתו כבר לא ישבו על מרפסת ביתם בבנימינה עם אחיו יהודה. מנור מספר בכאב על ילדים משחקים תופסת, ומתכוון לכך שהוא ואחיו כבר לא יעשו זאת יותר.
נורית הירש לא ידעה שזוהי המשמעות האמיתית של השיר, ותפסה אותו כשיר שמח ומלא תקווה, וכך גם הלחינה אותו.
האמת שזה הצליח לה מאוד. "בשנה הבאה" הוא אחד השירים הישראליים היפים והאהובים ביותר.
ירושלים של זהב – מילים ולחן: נעמי שמר. ביצוע: שולי נתן.
"אויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים"
אחד השירים הישראלים האהובים, שנבחר במקום הראשון על ידי מאזיני רשת ג' במצעד שירי היובל שנערך בשנת 1998. השיר בעל משמעויות פוליטיות רבות, וככזה, גם הפוליטיקאים מאוד אוהבים לאהוב אותו.
אבל נעמי שמר שמרה לעצמה סוד חבוי שחשפה רק זמן קצר לפני מותה. בשנת 2005 פרסם עיתון הארץ כי שמר הודתה במכתב למוסיקאי גיל אלדמע כי שמעה שיר עם באסקי ישן בשם Pello Joxepe שהשפיע עליה באופן לא מודע בעת כתיבת הלחן ל"ירושלים של זהב". היא תיארה את חדירת הלחן הבאסקי לשיר כ"תאונה מצטערת" שלטענתה גרמה לה עוגמת נפש כה רבה, עד שיתכן שהביאה למחלתה.
בהמשך גילתה שמבחינת החוק הבינלאומי לא מדובר בגניבת שיר (החוק קובע כי שמונה תווים ברצף המועתקים משיר אחר הם בבחינת גניבה, בעוד שב"ירושלים של זהב" ישנם שבעה תווים מועתקים) והדבר גרם לה להקלה.
והינה השיר הבאסקי. מוצאים את הדמיון?
תחרות צרצרפיס תימשך עד 14 ביוני בחצות. התחרות פתוחה לקהל הרחב, מגיל 18 ומעלה. את הצרצורים ניתן לשלוח לעמוד הפייסבוק של "צריך פיס בתרבות", דרך אתר האינטרנט של מפעל הפיס או ישירות לעמוד התחרות. הסיפור שיבחר במקום הראשון על ידי חבר השופטים יזכה ב- 15,000 שקלים, המקום השני יזכה ב- 10,000 שקלים והמקום השלישי ב- 5,000 שקלים.
לפנייה לכתב/ת 
