הונדה סיוויק טייפ R במבחן ראשון - למקצוענים בלבד

שש שנים תמימות חלפו מאז הציגה הונדה לאחרונה מכונית ספורטיבית באולם התצוגה המקומי. שנות בצורת אלה הסתיימו כעת, עם נחיתת המכוניות הספורטיבית ביותר של המותג כיום. כל זאת במותג שמשך עשרות שנים טיפח והתהדר במורשת ספורט-מוטורי יוצאת דופן תעשיית הרכב. כזו שחובקת פחות או יותר כל תחום וקטגוריה דו או ארבע גלגלית ועשת זאת בהצלחה פנומנלית. ולא רק נוסטלגיה משחקת כאן תפקיד, שכן הסיוויק טייפ R היא הדגם הראשון של הונדה עם מגדש טורבו, מביאה לקץ מסורת של מנועים אטמוספריים תאבי סל"ד. על הדרך היא גם המכונית היקרה והחזקה ביותר של הונדה כיום, ומחזיקה בתואר מכונית ההנעה הקדמית החזקה והמהירה ביותר בייצור סדרתי.

מתחרים: פולקסוואגן גולף R, ב.מ.וו 135M, סיאט לאון קופרה

מחיר: 290 אלף שקל

X

הונדה סיוויק טייפ R

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

טוב: ביצועים, התנהגות, מושבים

בסדר: נוחות בעיר, רק גיר ידני

טעון שיפור: איכות חומרים, מחיר

ציון: 

צילום: פנסוניק GH4 באדיבות יורוקום

איך נראית

הטייפ R נראית כאילו יצאה ישירות מסבב המירוצים היוקרתי של אליפויות בריטניה למכוניות סאלון (BTCC, בה זכתה חמש פעמים). עם כל התוספות המאפיינות מכוניות מירוץ כולל ספוילר אחורי עצום ממדים בקצה הישבן. במילים פשוטות וישירות יותר, הטייפ R מתעלמת לחלוטין מאנדרסטייטמנט, ומצהירה באופן בוטה מי היא, ומה היא אמורה לעשות היטב. עם כל הביטחון המתלווה למי שמכיר ביכולתו ואינו חושש מהטעיית הקהל. בהתאם, הקהל מגיב לה באופן ישיר, מהיר ואוהד במיוחד.

(ניר בן זקן)

תא הנוסעים אינו שונה. זה מתחיל עם צמד מושבי "באקט" אדומים שמעניקים את התמיכה הצדית הטובה ביותר בה נתקלנו במכונית סדרתית. זה ממשיך בסימון "הגה ישר" בחלקו העליון, חגורות בטיחות אדומות, בורר הילוכים מתכתי ומחשב דרך המאפשר מדידת זמני הקפה, תאוצה ל-100 קמ"ש או רבע מייל, מד G, מד גדישה ומד לחץ וטמפרטורת שמן וחום מנוע דיגיטאליים. יש גם מספר ייצור סידורי, למרות שהונדה לא הצהירה על ייצור מוגבל. למרבה הצער, הפלסטיקה מיושנת ומסגירה את גילה המתקדם של המכונית עליה היא מבוססת, כולל מסך מגע מסורבל ומד מהירות דיגיטאלי שנראה כשייך לשנות ה-90 ומוסתר על-ידי ההגה.

(ניר בן זקן)

הטייפ R מוצעת רק במרכב האצ'בק חמש דלתות, ומתאימה כך גם לשימוש יומיומי. למרות בסיס גלגלים קצר (259.4 ס"מ), המושב האחורי מספק עבור צמד מבוגרים (יש רק שתי חגורות בטיחות) ותא המטען גדול ממדים (498 ליטר), אך נטול גלגל חלופי. בסעיף הבטיחות יש 6 כריות אוויר ומערכת בלימה אוטונומית במהירויות עירוניות (5 עד 30 קמ"ש), האמורה למנוע או לצמצמם נזק בעת תאונה.

דירוג הבטיחות של משרד התחבורה:

דירוג מערכות הבטיחות ניתן על-ידי משרד התחבורה ובאחריותו

איך נוסעת

לחיצה על מתג אדום (כמובן) מימין להגה, מעירה לחיים מנוע ארבע בוכנות בנפח 2.0 ליטר שמייצר 310 כ"ס, נתון אדיר בהתחשב בהנעה הקדמית. תיבת שישה הילוכים ידנית עם בורר מדויק ומהלך קצר מסייעת בהעברת הכוח לפנים, ודוושות ממוקמות היטב מאפשרות גז ביניים מדוייק. בתנאים אופטימאליים ניתן לזנק מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 5.7 שניות, בדרך ל-270 קמ"ש מקסימליים.

המנוע החזק מתגלה כגמיש במפתיע עם זמינות כוח מצוינת המציעה 40.8 קג"מ כבר ב-2,500 סל"ד, שיפור ניכר לעומת המנוע היוצא שהרגיש כמו 1.6 בתרדמת, עד שקם לתחיה כ-2,500 סל"ד לפני מנתק ההצתה. אז נכון, אין כאן את פס הקול המהפנט של המנוע היוצא וגם יכולת הנשימה בסל"ד גבוה פחות מרשימה, אבל הקו האדום בכל זאת ב-7,000 סל"ד. גם צריכת הדלק סבירה יחסית, 9.2 ק"מ לליטר (95 אוקטן) בממוצע המבחן המאומץ.

(ניר בן זקן)

הטייפ R שומרת על תצורת מתלים זהה לגרסה הרגילה (קורת מתח מאחור, מקפרסונים מלפנים), אבל הם קשיחים ב-55% מהגרסה הרגילה, מנמיכים את המרכב ב-20 מ"מ ומציעים בולמי זעזועים אדפטיביים. גולת הכותרת היא מערכת dual axis sturt במתלה הקדמי, המבטיחה להפריד בין פעולת ההיגוי לפעולת המתלה, משחררת כל אחד מהשפעתו המגבילה של האחר, מאפשרת כך יותר מגע-צמיג עם אספלט בזמן פניה ומפחיתה לטענת הונדה משמעותית את "לוחמת ההגה" - צרת הצרות של הנעה קדמית חזקה.

יחד עם דיפרנציאל מכאני מוגבל החלקה (helical) וצמיגי קונטיננטל ספורט קונטקט 6, ה-R אכן ננעצת בפניות באדיקות ומורידה את הכוח ביציאה מהן באופן בלתי נתפס, כאילו מדובר במכונית הנעה כפולה משובחת. עם 2.25 סיבובים מנעילה לנעילה ההגה חד ומדויק, גם אם חסר רגש. מערכת הבלימה - דיסקים מחוררים בקוטר 350 מ"מ וקליפרים בעלי ארבע בוכנות של ברמבו, עושה עבודה מעולה ואינה מגלה סמני דעיכה גם בשימוש קיצוני.

(ניר בן זקן)

ואפשר עוד יותר. מתג "R" משמאל להגה, מקשיח עוד יותר את בולמי הזעזועים, מכביד את תגבור ההגה, מחדד את תגובת המצערת ומאחר במעט את רף ההתערבות של בקרת היציבות. בהונדה מייעדים את המצב הזה למסלול המירוץ ולא לכביש הציבורי. לטעמנו, עדיף להישאר במצב "רגיל" ורק להצטער על כך שלא ניתן להתאים כל מערכת באופן עצמאי, בדומה למתחרות.

כיאה למכונית שתוכננה קודם כל להיות מאד מהירה, ההונדה הזו אכן מסוגלת לכסות מרחקים בזמן קצר, וככל שהם מפותלים יותר, כך עדיף לה. אבל למרות מגבלות גבוהות, חוקי הפיזיקה אינם שובתים. והטייפ R עוברת את הגבול באופן חד, פתאומי, כזה שאינו מותיר יותר מדי אפשרויות תיקון לנהג לא מנוסה ובעיקר לא מוכן. שווה לתת על כך את הדעת, ובעיקר לדעת מה עושים לפני שעושים זאת. אחרת, זה עלול להסתיים בדמעות.

(ניר בן זקן)

איך בסוף

במחיר 290 אלף שקלים, הסיוויק טייפ R יקרה בכ-70 אלף שקלים מסיאט לאון קופרה, מתחרתה הישירה. מבחינת יכולת היא מתמקמת מול הטובות שבקטגוריה - פולקסוואגן גולף R כפולת ההנעה וב.מ.וו 135M עם הנעה אחורית ייחודית. בשונה מהן, אין לה תיבה אוטומטית. ועוד בשונה מהן, היא לא תעשה לכם חיים קלים (או נוחים) ביומיום. ה-R היפנית, כל 12 היחידות שיגיעו לכאן השנה, מציעה נסיעה נוקשה כמעט בכל מצב, מייצרת רעשי לוואי מיותרים של רוח וצמיגים ותמסורת.

מאידך, היא אולי המכונית המיוחדת ביותר בקטגוריה, זו שצורחת במלוא הגרון "אני אקשן". הן כלפי חוץ, והן ליושבים ונוהגים בה. היא גם מגבה את הרעשנות ה"רייסרית" הזו בחוויית נהיגה מרגשת ומתגמלת. היא תובענית ואינה מתחנפת או סולחת, אינה מעוניינת לחפות על טעויות ושטויות נהג כמו מתחרותיה. היא מכונית שמחייבת היכרות מעמיקה, מחייבת את הנהג להזיע ועושה זאת באופן נדיר שכמעט והספקנו לשכוח. מכונית עם טעם של פעם ויכולת של עכשיו. סוף סוף הונדה חזרה עצמה. מצוין.