מחקר ישראלי ענק: עד כמה צריך להוריד כולסטרול כדי למנוע התקף לב
חוקרים משרותי בריאות כללית שבדקו עשרות אלפי חולים, מצאו כי הורדת ערכי הכולסטרול הרע באופן מוגזם אינה מגנה מפני התקפי לב נוספים. החוקרים: יעד הכולסטרול התקין הוא 70-100
מלעיטים אתכם בתרופות להורדת כולסטרול? יותר מדי מהן לא יעזרו לכם: חוקרים משירותי בריאות כללית שבדקו עשרות אלפי חולים, מצאו כי הורדת כולסטרול מוגזמת מדי, היא מיותרת ואינה מונעת התקפי לב. המחקר החדש פורסם בכתב העת הרפואי JAMA Internal Medicine.
מחקרי עבר הדגימו כי תרופות מסוג סטטינים יעילות בהורדת רמות הכולסטרול הרע LDL ובמניעה של אירועים נוספים של תחלואת לב וכלי דם ('מחלת לב כלילית') למי שכבר סובל מתחלואה כזו.
קיראו עוד
הסוף לסטטינים? בקרוב: גלולת חיסון נגד כולסטרול
מחקר ישראלי מצא: ממה עוד יגנו עליכם הסטטינים?
זהירות: מה אסור לאכול כשנוטלים סטטינים?
הרמה שלא מגנה מפני התקפי לב
בשנים האחרונות, התפרסמה הגישה לפיה יש להפחית את ערכי הכולסטרול למינימום האפשרי, כדי למנוע התקפי לב נוספים. כתוצאה מכך חולים רבים קיבלו מינונים גבוהים של תרופות מסוג סטטינים, בעלי תופעות לוואי של כאבי שרירים.
כעת, ביקשו לבדוק חוקרי מכון המחקר של שירותי בריאות כללית, עד כמה יש להוריד כולסטרול והאם ערכים נמוכים יותר אכן מגנים יותר בפני התקפי לב. החוקרים בדקו את נתוניהם של מעל 30,000 נבדקים הסובלים מהיצרות בכלי הדם בלב ונוטלים סטטינים.
החוקרים מצאו כי הורדת רמות הכולסטרול הרע אל מתחת ל-100 מיליגרמים לדציליטר, הגנה משמעותית בפני ארועי לב נוספים, אולם הורדת רמות הכולסטרול אל מתחת ל-70 לא הניבה כל תועלת נוספת.
"מדובר במחקר הגדול מסוגו אשר פורסם עד כה בספרות", מסביר פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר, "הוא מצביע על כך שהורדת רמות ה-LDL לערכים נמוכים מ-100 מונעת החמרת מחלת הלב. עם זאת, אין מקום להתאמץ ולהוריד את הכולסטרול אל מתחת ל-70. יעד הכולסטרול צריך להיות 70 עד 100".
פרופ' מורטון ליבוביץ', החוקר הראשי ממכון 'כללית' למחקר וחבר הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, מוסיף כי "אין בשלב הזה עדות לצורך לאמץ קווים מנחים מחמירים יותר, שדורשים רמות נמוכות מאד של LDL. התוצאות של המחקר רלוונטיות הן לרופאי משפחה והן לקרדיולוגים ורופאים פנימאים, השוקלים עד כמה להגביר את עוצמת הטיפול בחולים הללו, ומכאן חשיבותו הרבה".
הזמן הקריטי: שש שעות מכאבי החזה
כ-10 אלפים איש לוקים מדי שנה בהתקף לב. כ-3,000 נוספים נמנעים מלהגיע לבדיקה בבית החולים על אף הסימנים המוקדמים ומתים בבתיהם, כך מגלים הנתונים.
על פי הנתונים, רק 60% מהחולים עם התקפי לב מגיעים תוך פחות מ-6 שעות מתחילת הכאבים בחזה, שהוא הזמן בו ניתן לפתוח את העורק החסום או על ידי צנתור דחוף או על ידי תרופות הממיסות את הקריש החוסם את העורק, וכך להציל את שריר הלב מנזק.
הגורמים המרכזיים להתקפי לב הם לרוב שילוב של גנטיקה, יחד עם תזונה עתירת שומנים, הימנעות מפעילות גופנית עישון וסוכרת. לפיכך, הימנעות מגורמי הסיכון, תפחית משמעותית את הסיכון להתקף לב, ולשבץ מוחי.
כדי לאבחן התקף לב, יש צורך בשניים מתוך שלושת הממצאים הרפואיים הבאים: סימנים מקדימים דוגמת אלה לעיל (לרוב לחץ בחזה), סימנים מתאימים בתרשים האק"ג ובדיקת אנזימים בדם. בבדיקה זו נמדדת רמתם של אנזימים המשתחררים לזרם הדם בזמן פציעה של שריר הלב כפי שמתרחש בעת התקף לב.
במקרה כזה, מובהל החולה בדרך כלל לצנתור. בפעולה זו מוחדר צנתר דרך שורש כף היד, או לעתים דרך המפשעה, ומאפשר לרופאים לבדוק את קוטר כלי הדם הכליליים המזינים את שריר הלב, ואף להרחיב כלי דם שנחסמו.
אוטם שריר הלב יוצר מגוון של סימפטומים אפשריים. אצל נשים במיוחד, יכול להופיע תסמין כללי כמו עייפות או כאבי גב, אולם הסימנים הקלאסיים הם כאבים במרכז בית החזה או ברום הבטן שמקרינים לאברים נוספים.
ייתכנו גם קשיי נשימה, בחילות, הקאות, חולשה קשה, עייפות והזעה מוגברת ללא מאמץ. חשיבות גדולה מאד יש לתזמון האבחון ותחילת הטיפול: ככל שזה יבוא מוקדם יותר, הנזק שייגרם ללב יהיה קטן יותר.
ההמלצות למניעה וטיפול
לאנשים בריאים קובעות חלק מההמלצות בעולם לגשת לבדיקת אק"ג מעל גיל 40 פעם אחת לפחות, יחד עם בדיקות דם הכוללות רמות שומנים וכולסטרול.
מומלץ לרכוש מד לחץ דם ביתי, ולבדוק לאחר כמה דקות מנוחה ובסביבה שקטה ורגועה את לחץ הדם אחת לחודש לפחות.
ברגע האמת: בכל מקרה שבו אדם אינו חש בטוב ומגלה את אחד הסימנים שהוזכרו, הזעיקו את מד"א ללא עיכוב, בטלפון 101. צוות ניידת טיפול נמרץ יערוך בדיקת אק"ג ובדיקות נוספות, ובעת הצורך יבהיל לבית החולים.
עד להגעת מד"א, הורו לחולה לשבת או לשכב בהתאם לנוחיותו, מבלי להתאמץ. אין לאפשר לחולה לגשת אפילו לשירותים – כל מאמץ גם קל ביותר, עלול להחמיר נזק אפשרי ללב. אם החולה מאבד את הכרתו, יש להתחיל בהחייאה.
לפנייה לכתב/ת 
