"המדינה חייבת תכנית לקליטת עולי צרפת"

בשיתוף ארגון קעליטה

המספרים של העלייה מצרפת הולכים וגדלים. בשנים האחרונות צרפת היא המדינה ממנה מגיעים מספר העולים הגדול ביותר. בשנת 2015 עלו למעלה מ-30 אלף יהודים לארץ, מתוכם שיא של כ-8,000 שהגיעו מצרפת. מדובר במספר הגבוה ביותר של עולים מזה 12 שנים (מאז שנת 2002), עליה של כ-17% לעומת שנת 2014 ומספר עולים כפול מזה שנרשם בשנת 2011.

אייזנברג שעלה לישראל מצרפת, הוא איש עסקים ופילנתרופ המככב במקום ה-115 ברשימת עשירי צרפת. בעבר הקים את קבוצת ההשקעות אלמה שנמכרה ב-1997 לחברה אמריקית והוא נבחר במהלך העשור האחרון כאחד היזמים הבולטים בצרפת. בשנים האחרונות הוא מכהן כנשיא אליאנס העולמית ולפני כשנה ייסד את 'קעליטה' - ארגון הגג של עולי צרפת בישראל, במטרה לאחד את כל הארגונים ובכך לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה של העולים מצרפת בארץ ולחזק את התרומה הכלכלית, החברתית והרוחנית של גל העלייה החדש.

"למרות הגידול במספר העולים, המדינה לא הייתה ערוכה לקליטתם". מרק אייזנברג - נשיא ומייסד עמותת קעליטה(צילום: באדיבות קעליטה)

אייזנברג מציין, כי רוב היהודים בצרפת נמצאים כיום במצב סוציו-אקונומי גבוה, בעלי השכלה אקדמית ומחזיקים ביכולות כלכליות גבוהות. "למרות המצב בצרפת שאינו מקל על היהודים שגרים בה (פיגועים, התקפות טרור, אירועים אלימים ועלייה מדאיגה בתקריות אנטישמיות). לא פשוט לעזוב מדינה כצרפת, שנותנת לתושביה תנאים סוציאליים מצויינים, חיי תרבות, חופש דת ועוד. ולמרות זאת מחצית מיהודי צרפת כיום מדברים על עלייה", מדגיש אייזנברג.

לדבריו, קושי נוסף בו נתקלים יהודי צרפת, הוא המצב של אלו שכבר עלו לארץ. "העולים מצרפת משאירים מאחוריהם את החיים שבנו מתוך תקווה לחיים טובים יותר, אך בארץ הם נתקלים בבירוקרטיה ובקושי לעבוד במקצועות אותם רכשו בצרפת. מתוך כל העולים, כמעט 30% חוזרים לארץ מוצאם במהלך שלוש השנים הראשונות בארץ, בעיקר בשל קשיי קליטה. מדובר באוכלוסייה אקדמאית חזקה ועשירה, שקליטתה בחברה הישראלית יכולה לתרום רבות לחברה ולכלכלה. העולים שחוזרים בחזרה, כמו גם מי שנשאר כאן - אבל מתמודד עם קשיים רבים, מספרים למשפחות, לחברים ולקהילה שנשארה בצרפת על הקשיים ועל אתגרי העלייה והקליטה שמדינת ישראל מעמידה בפני העולים אליה".

יהודי צרפת אטרקטיביים בכל העולם

אייזנברג מבהיר כי דווקא משום שמדובר בעולים במצב סוציו אקונומי גבוה, הם הופכים ל"מבוקשים" ואטרקטיביים מאוד בעיני מדינות נוספות, פרט לישראל. "ארה"ב וקנדה מעוניינות מאוד בעליית יהודי צרפת אליהן, וכך גם מדינות כמו אנגליה, סין, הונג קונג ונוספות. ישנם צעירים רבים, יהודים ולא יהודים, שמתלבטים לגבי המשך חייהם ובוחנים חלופות מחוץ לצרפת. מתוך היהודים - רק כחצי מהם בוחרים לעלות לישראל, וחבל", הוא אומר.

פיגועים, התקפות טרור, אירועים אלימים ועלייה מדאיגה בתקריות אנטישמיות זירזו את העלייה מצרפת. בתמונה: ההרוגים בהיפר כשר בפריז(צילום: ישראל ברדוגו)

"המדינות האחרות מציעות תנאים מפליגים - הכרה בתארים אקדמיים ותכניות לימודי המשך ברמה אקדמית גבוהה, הסדרי מגורים, והטבות מפתות נוספות. לעומת זאת, בארץ הם נתקלים בבירוקרטיה שלא קיימת במדינות אחרות. לא ייתכן מצב בו מדינת ישראל מסרבת להכיר בתארים של אוניברסיטאות מובילות בצרפת, שנחשבת לאחת המדינות המפותחות בעולם ובעלת הישגים אקדמיים רבים", מבהיר.

אך לא רק, לדברי אייזנברג, קיימת גם אוכלוסייה מבוגרת שעשויה לתרום רבות לכלכלה הישראלית. "בניגוד אולי למדינות אחרות, הפנסיונרים הצרפתים מגיעים לארץ עם פנסיה גבוהה וקבועה שמשולמת להם מדי חודש, והם לא זקוקים לתמיכת המדינה מעבר להזדמנויות "לבזבז" את כספם. האם לא ניתן ללכת לקראתם בכדי לנסות לשכנע אותם להגיע לכאן ולא למדינות אחרות?".

מה הם החסמים הגדולים שאתה יכול לציין שהעולים מצרפת נתקלים בהם בבואם לישראל?

"הבעיות הגדולות ביותר, הן קשיי השפה והתעסוקה. לגבי שפה – המדינה מלמדת כיום עברית בדיוק כפי שלימדה לפני עשרות שנים - באולפנים לא מעודכנים, בשיטות לימוד מיושנות, ובכיתות עם 30 תלמידים - מה שמקשה את הלימוד ומצריך את העולים להשלים את המידע החסר בדרכים אחרות – כאשר לא כולם מסוגלים לכך. חשוב ששיטות הלימוד יהפכו למודרניות וטכנולוגיות יותר".

"מבחינת תעסוקה, ישראל לא משכילה "לנצל" את כישוריהם של העולים לרווחת החברה כולה, וכאמור – לא מכירה במקצועות רבים ובדיפלומות מקצועיות, וכך – העולים מצרפת לא יכולים לעסוק בישראל במה שעסקו בארץ מוצאם, ועליהם ללמוד מקצוע חדש בגיל מאוחר. גם בעלי עסקים קטנים ובינוניים מתקשים לקבל סיוע בכדי להתאים ולהעתיק את העסקים שלהם לישראל, ולכן נתקלים בקשיים רבים".

עולים חדשים מצרפת מגיעים ל ישראל (צילום: מוטי קמחי)

אחד מהסיפורים אותם מביא אייזנברג כדוגמה, הוא סיפורה של אחות מוסמכת בעלת תואר שני מצרפת, שעלתה לארץ ובגלל בירוקרטיה לא מאפשרים לה לעבוד במקצוע שלה. "היא נאלצה לעבוד בעבודות זמניות, לא הצליחה להתפרנס מהן וכעת היא מובטלת. בכדי לממן את השהות שלה בארץ היא נאלצת מדי פעם לחזור לצרפת בכדי לעבוד כאחות, עובדת שם תקופה בשביל להרוויח כסף – ושוב חוזרת לישראל. מיותר לציין כי כאשר הייתה בצרפת היא חיה חיי רווחה, ובארץ לא. בינתיים, הציונות ואהבת הארץ משאירים אותה איתנו".

האחות הזו לא לבד; לדבריו, ישראל מקשה היום על כל האחיות המוסמכות שעלו לארץ לעבוד במקצוע שלהן, על אף שקיים במדינה מחסור גדול באחיות. עד לאחרונה, הרופאים העולים היו במצב דומה למצבן של האחיות, אך בעקבות לא מעט פעולות, להן היינו שותפים, הקשיים הבירוקרטיים של הרופאים נפתרו. כולי תקווה שכמו שנפתרו קשיי הרופאים, ייפתרו בקרוב גם קשיי האחיות. כאשר מגיעים רופאים ואחיות מוסמכים מצרפת, ממוסדות הלימוד הטובים ביותר, חשוב שהמדינה לא תערים עליהם קשיים ותאפשר להם לעבוד.

כיצד מתמודדים עם הבעיות של העולים בארץ?

"אתגרי הקליטה הם רבים, קשים ולפעמים אף כואבים. בשיתוף עם עמותות עולי צרפת, קעליטה פועלת בקרב הרשויות הישראליות במטרה לגייס את כל המשאבים האפשריים למען העלייה הצרפתית ולמען היוזמות של העמותות החברות בקעליטה, לשפר ולייעל את התוכניות הקיימות של תעסוקה, חינוך ודיור למען רווחת העולים ולהסיר חסמים בירוקרטיים על מנת להקל על קליטת העולים. זו הרבה עבודה, ומעט מדי אנשים עושים אותה. ועדיין - אנו עושים את המירב כדי לעזור לכמה שיותר עולים".

סיכום העלייה מצרפת ב-2015

מבקר המדינה נתן את דעתו בשנת 2014, וציין כי המדינה לא בחנה את הקצאת כספי התמיכות לאוכלוסיית היעד במדינות השונות ואת האפקטיביות שלה, על פי פוטנציאל העלייה. הביקורת העלתה כי קיימת הקצאת חסר של משאבים לעידוד העלייה מצרפת לעומת הקצאת המשאבים לעידוד העלייה מארצות הברית, בהתחשב בפוטנציאל העלייה בכל אחת מהמדינות. כך בשנת 2012 היה שיעור העולים ביחס לגודל הקהילה היהודית בצרפת גדול פי 7 מזה שבארצות הברית, אולם שיעור התמיכה שנתן המשרד בגין עולים מארצות הברית היה פי 25 מזה שניתן בגין עולים מצרפת. למרות ואף על חוסר האיזון, צרפת ממשיכה להיות בשנים האחרונות המדינה המובילה בהיבט מספר העולם לישראל".

"לאחר שהתגבר זרם העולים לארץ, ועם חלחול ההבנה כי יש לדאוג לקיומם בארץ – ולא רק לעלייתם לכאן, נדמה כי יותר גורמי ממשל מבינים את הבעיות. אך זה עדיין ממש לא מספיק. לאור ההחרפה של המצב בצרפת כלפי היהודים החיים בה, מדינת ישראל חייבת להכין תכנית אסטרטגית סדורה שתאפשר לה להיות ערוכה לקלוט וליישב עשרות אלפי עולים", קובע אייזנברג, לדבריו, אין צורך במיליארדים, אלא בתוכנית ממשלתית אשר לוקחת בחשבון את הצרכים הספציפיים של העולים מצרפת.

"הצגנו לאחרונה במשרד העלייה והקליטה תוכנית ברוח זו, שעיקריה הם מהפכה בנושא הקליטה התעסוקתית, פתרונות דיור למשפחות ללא עורף כלכלי, חיזוק רכזי הקליטה, בתי ספר קולטי עלייה ולימוד השפה העברית עוד בצרפת. מחקרים כבר הוכיחו שהשקעה של שקל בעולה מניבה החזר של עשרות שקלים למדינה, לכן מדובר בהחזר פנומנלי ביחס להשקעה. אנו מקווים כי התכנית תתקדם בטווח הקרוב, לפני שיהיה מאוחר מדי.

"כל עולה שחוזר לארצו מהווה כשלון של המדינה; כך אנו רואים זאת, אך אני לא בטוח שהמדינה שותפה למחשבה זו", אומר אייזנברג לסיום. "מאחר והמדינה אינה עוקבת אחרי שיעור היורדים מהארץ, החלטנו לנסות ולעקוב באופן מסודר בכדי להבין באיזה שיעור מדובר. המעקב שלנו החל ממש לאחרונה, נבחן זאת לאורך תקופה - ואני מקווה שנופתע לטובה מהממצאים".

קעליטה בשיתוף כל עמותות עולי צרפת בישראל, מארגן אירוע לאומי “עולימפיאדה פריס-ירושלים” שיתקיים ב-30 ביוני בגן סאקר בירושלים החל מהשעה 18:00. הכניסה חינם. להרשמה לאירוע, הקליקו כאן .