מינים פולשים בישראל: נזק כלכלי כבד

בשיתוף אוניברסיטת תל אביב

מתברר שמלבד התחממות גלובאלית, אכלוס יתר ואסונות אקולוגיים אפשריים אחרים, יש איום סביבתי נוסף שכמעט ולא נוכח בשיח הפופולרי: מינים פולשים .

מדובר בזנים של צמחים ובעלי-חיים, שמועברים על ידי האדם, בכוונה או שלא, מסביבתם הטבעית לאזורים שאינם אמורים להימצא בהם. התופעה הזו, פוגעת במגוון הביולוגי ובתפקודן של מערכות אקולוגיות, באופן שמשליך ישירות גם על האדם: על מערכות כלכליות, בריאותיות וחקלאיות. מקורו של האיום בשילוב נסיבות של העולם המודרני - גידול מהיר באוכלוסיית העולם, לצד הפיכתו לכפר גלובאלי ומעבר סחורות ואנשים על פני מרחבים גדולים בזמן קצר.

חילזון ענק. (צילום: עוז רייטנר)

60 שנות מחקר באוניברסיטת תל אביב

פיתוח חדש: מיפוי רגשות באמצעות מדבקה

פרופ' זייפרט עושה לכם כנפיים

"קצב היעלמות המינים היום הוא חסר תקדים", אומרת פרופסור תמר דיין מהמחלקה לזאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, המכהנת גם כיושבת-ראש מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט. "בקצב הנוכחי אנחנו צפויים לאבד עשרות אחוזים מהמינים עלי אדמות. הבעיה היא שאנחנו עברנו התאמה, התפתחנו, בין אם נבראנו בצלם ובין אם עברנו אבולוציה, למערכת אקולוגית עם תפקודים מסוימים. אנחנו תלויים בתפקודים האלה, ולכן הפגיעה בתפקוד מערכות אקולוגיות היא פגיעה ישירה באדם. לעניות דעתי, מדובר באתגר הגדול ביותר הניצב בפני האנושות כיום".

איך שינוי האקלים ישפיע על המינים

אקולוגיה של מינים פולשים היא תחום מחקר שמתפתח בקצב מהיר, ומבקש להתמודד עם האיום הסביבתי בשתי דרכים מרכזיות: הראשונה, באמצעות חקיקה ורגולציה, והשנייה - באמצעות מחקר. "אנחנו צריכים לדעת אילו מערכות אקולוגיות נמצאות בסיכון ואילו לא", מסבירה פרופ' דיין, "לבחון אילו מינים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפלוש, איך שינוי האקלים ישפיע על המינים ובעצם מבצעים הערכה של הסיכונים. יש גם מינים שמועברים בכוונה - לגינון, לחקלאות, למדגה וגם חיות מחמד".

"בקצב הנוכחי אנחנו צפויים לאבד עשרות אחוזים מהמינים עלי אדמות". פרופ' תמר דיין. (צילום: באדיבות אונ' תל אביב)

הערכות אלה מאפשרות בקרה על סחורה חקלאית וחומרי גלם שנכנסים לארץ, במטרה למנוע פלישה נוספת. "המסחר בין מדינות גדל כל הזמן, אך הרעיון הוא לא להגביל לגמרי כניסה של סחורה כי זו תהיה מכה כלכלית על היבואנים והיצואנים. באמצעות ידע טקסונומי אפשר לבדוק אילו מינים מגיעים, האם כבר התבססו פה, האם הם מהווים סכנה, ובהתאם לזה להחליט באיזו רמה לטפל במשלוח שהגיע - האם לאשר כניסה, להשמיד או לשלוח חזרה לארץ המוצא".

מחיר ההתמודדות מול מינים פולשים 120 מיליארד דולר בארה"ב

לטענת פרופ' דיין, רבים ממזיקי החקלאות הינם מינים פולשים, והמשמעות גוררת מחיר כלכלי כבד במיוחד: "בארצות הברית לבדה, מעריכים שהתמודדות עם נושא המינים הפולשים עולה 120 מיליארד דולר בשנה. לעומת זאת בארץ, לא בוצע ניתוח כלכלי וברור שלארצות הברית פולשים הרבה יותר מינים, אך עלינו להבין כי מדובר בנזק כלכלי כבד מאד למדינת ישראל". לדבריה, האקלים הים-תיכוני מהווה כר פורה לפלישה והתבססות של מינים, מה שהופך את ישראל ליעד אטרקטיבי במיוחד.

יתוש הטיגריס האסייתי. (צילום: עוז רייטנר)

אילו מינים למשל לא אמורים היו להיות פה?

"יתוש הטיגריס האסיאתי הוא דוגמה למין פולש שהגיע והתבסס בארץ. הוא מציק במיוחד גם כי הוא עוקץ בשעות היום ולא רק בלילה, גם כי הוא מתרבה במכלי מים קטנים כמו צלוחית של עציץ ואז קשה יותר להדביר אותו, וגם הוא מייצר תגובה אלרגנית חריפה יותר מהיתוש המקומי. במזרח אסיה הוא גם מפיץ מחלות ויראליות שעוד לא הגיעו אלינו, אבל אפשר לשער שיגיעו בקרוב עם איזה מטייל. דוגמה נוספת היא נמלת האש הקטנה, שהגיעה ארצה לפני כ-15 שנים וכבר התפשטה בכל האזורים. זו נמלה שפוגעת באיכות החיים, עקיצותיה כואבות, עלולה לגרום לרגישויות ואלרגיות, פוגעת בחקלאות, במגוון הביולוגי - ויש צורך בהדברה כימית כדי לצמצם את התפשטותה".

מינים פולשים: משנים מערכות אקולוגיות

אחת התופעות הבולטות בהקשר של מינים פולשים בישראל, מתועדת וזוכה לסיקור נרחב בעולם בעיקר בשנה האחרונה. מדובר בפלישה של מינים ימיים, מים סוף אל הים התיכון דרך תעלת סואץ. "מזרח הים התיכון מוצף מינים שמקורם בכלל בים סוף, והדבר הזה משנה לחלוטין מערכות אקולוגיות. כמו רוב התופעות מהסוג הזה, המקור מגיע מאיזושהי קומבינציה של נסיבות: עלייה בטמפרטורת הים, דיג יתר, דיג מכמורות וקשתיות בים. התוצאה היא שבעצם יש לנו ים שמשתנה בקצב מדהים".

תטולה על עלה נימפאה. צולם במשתלה בצפון הארץ. (צילום: זהר ינאי)

מוזיאון הטבע על שם שטיינהארדט, שעתיד להיפתח לציבור הרחב באביב 2017, מהווה מרכז לאומי לחקר המגוון הביולוגי, וככזה עוסק באופן ישיר באיום המינים הפולשים. הצוות המדעי והמחקרי במוזיאון עוסק גם בתיעוד הדינמיקה של השינויים בחי בישראל, בזכות המומחים שמהווים מקור ידע טקסונומי וביולוגי.

"מוזיאוני טבע הם בעצם ארכיונים דינאמיים של המגוון הביולוגי, והם מאפשרים לנו לדעת אילו מינים יש כאן, איפה הם נמצאים, מה הדינמיקה שלהם עם מינים אחרים, מה פוטנציאל התפוצה שלהם וכיצד עשויים להשפיע על מבנה החברות האקולוגיות. כדרכם של מוזיאונים, אנחנו מהווים גשר בין המחקר לבין הציבור הרחב, ובין היתר חולקים את הידע המחקרי עם קובעי המדיניות ועם גופים כמו משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה וחברת מקורות. מדעני המוזיאון נותני שירות שמלבד הערך המדעי שלו - ובאמת יש כאן שאלות מדעיות מרתקות, יש לו גם ערך חברתי וכלכלי עצום".

מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט של אוניברסיטת תל אביב, ישתתף באירועי לילה לבן בנמל תל אביב בתאריך 30.6.16 ויציג אוסף של חיות ים ופולשים ימיים. במסגרת התצוגה, ניתן יהיה לצפות במגוון חיות ים, החל מכרישים בגודל צנצנת ועד לגולגלות דולפין ותנין, צבי ענק, אלמוגים, קונכיות ומבחר כוכבי ים. תצוגת מוזיאון הטבע הלאומי תוצג במתחם אוניברסיטת תל אביב באירועי לילה לבן בנמל תל אביב בתאריך 30.6.16