שוב חוזר הניגון של אש וקרח: "משחקי הכס" בפרק סוף עונה שישאיר אתכם פעורי פה
בשם כל הדרקונים! פרק סיום העונה השישית של "משחקי הכס" היה ללא כל ספק הטוב ביותר בתולדות הסדרה. המתים המשיכו להיערם, החיים היו משוגעים, והחורף? הגיע בשעה טובה, והביא עמו סופה של נקמות, גילויים מרעישים על דמויות אהובות וסגירת קצוות שעשתה לנו חם בלב. בקיצור, היה אש. וגם קרח
1. קר שם בחוץ
החורף הגיע. פה, בישראל של העולם האמיתי ונטול הדרקונים, אמנם חם יותר ממרתף מלא באש פרא ולא יהיו לנו יותר פרקים חדשים של "משחקי הכס" להצטנן איתם (עד השנה הבאה), אבל החורף הגיע ויש אפילו עורב לבן שמבשר את בואו. זה היה פרק סיום יוצא דופן (לא יכולה לספור את הפעמים שהצטמררתי), מענג, מלא קצוות סגורים, נקמות וגם המון רגעים מרגשים, זעזוע וטלטלה. אסתכן ואומר שזה היה פרק הסיום הטוב ביותר של כל העונות ביחד, מה שרק מעצים את הבור שעומד להיפער בחיינו עכשיו.
באופן כללי, הפרק (ששודר אתמול, ב', ב-yes) מסכם עונה שפחות או יותר נתנה לנו את כל מה שקיווינו לקבל ממנה, גם אם חלק מקווי העלילה הרגישו קצת דחוסים ומזורזים, המחזה עדיין היה מרהיב - אם משווים אותה לעונות הקודמות, שבהן הקרקע לא הרגישה יציבה אפילו לשנייה, עם תחושה ברורה שבכל רגע נתון היוצרות היו עלולות להתהפך. את העונה הזו איכשהו אפפה תחושת ביטחון חדשה ומשונה, לפיה הכל יסתדר לטובת כל מי שרצית שהדברים יסתדרו לטובתו וסוף כל סוף מעגלים נסגרו ועלילות התקדמו, מהר יותר מאי פעם (דאני בדרך לווסטרוז, למען השם!).
אולי זה קשור לעובדה שג'ון סנואו היה מת בתחילת העונה ובסופה הוא לא רק חי לגמרי, הוא אפילו המלך בצפון, מה שמחזק את התחושה שהכל יכול לקרות, אפילו יותר מבדרך כלל. אולי זה פשוט בגלל שיוצרי הסדרה מחממים מנועים לקראת הסוף (השמועות מדברות על שתי עונות נוספות בלבד, שכל אחת מהן תכלול פחות מ-10 פרקים. בהצלחה לנו עם זה) ומבינים שזה תיכף קורה.
בפרקים הקודמים:
2. המתים המהלכים
הפרק הזה מקצץ את דף הדמויות של הסדרה בעוד כמה שמות מרכזיים יותר או פחות. כיף להיפטר מהדרור העליון ומכל החסידים שלו - למרות שזה קרה כפי שכולם חזו, באמצעות אש הפרא שהוטמנה מתחת לווסטרוז. המוזיקה הייתה כל כך מרהיבה ומדויקת (במיוחד אם צפיתם בפרק במחשב, עם אוזניות - מומלץ בחום), שכל ההתרחשות הזו הייתה עוצרת נשימה ומזעזעת במידה שווה. החלק הטרגי הוא כמובן שמרג'ורי שהבינה מה עומד להתרחש וקלטה למרבה הזוועה שהיא לכודה שם יחד עם מי שהיא אוהבת. גם טומן שהרגיש שפשוט לא נשאר לו אף אחד וזינק למותו, מה שדי מבהיר אגב את הרגשות שלו כלפי אמא שלו (ואולי הוא התאבד כי הבין מי היא אמא שלו?).
באופן משונה, התחושה היא שווסטרוז אוחזת שוב במלך מטורף - הפעם מדובר במלכה. כי הרי זהו, סרסיי איבדה את כל הילדים שלה, והם היו קצה החוט האחרון שקישר בינה לבין מידה מסוימת של שפיות וחמלה. היא הצליחה להשמיד את כל האויבים שלה מצד אחד, אבל מצד שני איבדה את הדבר היחיד שבשבילו היא נלחמה כל כך.
המבט של ג'יימי בסוף הפרק גרם לי לחשוב על מה שהוא אמר בפרק 8 לאדמור טאלי, שהוא עושה הכל בשביל סרסיי. לא בטוח שהוא עדיין מרגיש ככה ויש מצב שעכשיו סרסיי איבדה את החבר האחרון שנותר לה (אבל הנקמה שלה במעצבנת שצעקה Shame? זה היה פרייסלס).
3. ביי ביי, פריי פאי
אחד מרגעי השיא של הפרק הזה היה לחלוטין לא צפוי - כולם היו בטוחים שלאריה יש דרך ארוכה לעבור מבראבוס לווסטרוז ושלא נפגוש אותה שוב עד העונה הבאה. באופן אישי, אפילו לא חשדתי שהאישה היפה הזו שפלרטטה עם ג'יימי במשתה בבית פריי תתגלה כאריה (פנים שהיא כנראה גנבה מהיכל הפנים לפני שעזבה) וזה היה פשוט מושלם - הביצוע, הטקסט, האכזריות הגאונית, הפאי שמלא בבשר של הבנים שלו, שהיא רצחה קודם לכן (בספרים, אגב, יש דמות אחרת שאחראית ל-Freys Pies האלה). הכל.
אז ביי ביי וולדר פריי. מישהו עוד זוכר כמה היה לה קשה לדקור אנשים בהתחלה עם מחט? עכשיו היא לא רק משספת להם את הגרון אלא גם נשארת שם עם חיוך על הפנים ונוצרת את הרגע. יותר מכל מה שקרה העונה למשפחת סטארק - זה היה הרגע שבו הם קיבלו בחזרה את מה שאיבדו בעונות הקודמות.
4. החברה הכי טובה
העונה הזו הייתה מאוד טובה לטיריון והמפגש שלו עם דאניריז יצר חיבור מפתיע ומאוד משמח - לא מה שהייתם מצפים משני אנשים שמגיעים משני בתים יריבים (שלא לומר - המשפחה שלו השמידה את שלה). דמעה קטנה נזלה כשהיא הכתירה אותו ליד ימינה וגם הוא בעצמו התרגש מזה. אין גם בכלל ספק שהוא לא יבגוד בה לעולם ויהיה נאמן לה ב-100%.
נאמנות, וככל הנראה גם כנפיים, נרשמו גם מצד ואריז, בו חזינו מגייס כוחות בדורן, ואז שב ועומד מאחורי דאני, על הספינות שמפליגות לווסטרוז - בתמונת הסיום הכי עוצמתית שראינו אי פעם. אגב, חשוב לציין גם את תיאוריית "שלושת רוכבי הדרקונים" (משהו שדאני למדה עליו ב-"House of the Undying") שכובשת את הרשת - ידוע שדאני תרכב על גב של דרקון בדרך לקרב הגדול של הסדרה, שמתישהו יגיע, אבל התיאוריה היא ששני הרוכבים האחרים יהיו טיריון וג'ון. הנה משהו לצפות לו.
5. שיר סיום
נסיים בחיזיון של בראן, שמספק לנו את אחד הנתונים הכי חשובים בסדרה: הוא מאשר את מה שמעריצי הסדרה חשדו בו כל הזמן, ג'ון סנואו הוא לא באמת בנו של נד סטארק, אלא של אחותו, ליאנה. למי שלא יודע, אסביר: כשאבא של דאניריז, אאריז טארגאריין (The Mad King) שלט בכס הברזל, הבן שלו, רייגר, היה נשוי לאליה מרטל, אבל הוא התאהב באחותו של נד סטארק, ליאנה, שהייתה מובטחת לרוברט באראתיאון (שבסופו של דבר מרד במלך המשוגע ולקח את כס הברזל).
התיאוריה מאז ומעולם הייתה שג'ון סנואו היה בעצם הבן שנולד כתוצאה מהרומן שלהם - ושהוא חצי טארגאריין וחצי סטארק, כלומר, חצי אש וחצי קרח. הוא בעצם השיר של אש ושל קרח, שמו של סדרת הספרים כולה. כאן בראן עוקב אחרי אביו בצעירותו, ב-Tower of joy וגם בלי לשמוע את מה שליאנה אומרת לנד, אנחנו מבינים שהיא מבקשת ממנו לקחת את הילד הזה ולהתייחס אליו כאילו הוא שלו.
מכאן רק דברים גדולים ומרגשים יכולים לקרות. ההכתרה שלו למלך בצפון מחזקת את הכיוון שאליו נושבות הרוחות (למרות שמה עם קצת קרדיט לסאנסה? ומה ליטל פינגר יעשה?) והדבר שהכי צריך לצפות לו בעונה הבאה הוא המפגש בין ג'ון לדאני, קרובי משפחה שלא באמת יכולים לדעת את זה (אלא אם כן בראן ימצא את דרכו לווינטרפל). יש לנו רק עוד עשרה חודשים להמשיך ולשאול את עצמנו איך זה יהיה.
ועוד שלושה בקטנה:
א. סאם הגיע לספרייה הכי עצומה שאי פעם נראתה בטלוויזיה ובטוח יש סיבה לכך שהראו לנו את זה - אם לא בשביל העלילה אז לפחות בשביל כל הממים המעולים שהשוו אותה לספרייה של "היפה והחיה".
ב. ג'ון סילק את מליסנדרה אחרי שדאבוס הכריח אותה לספר לו מה היא עשתה לשירין. לאן היא הולכת? והאם הם יוכלו בכלל לנצח את הנייט קינג בלעדיה? מה זה משנה, לנו יש את אניה בוקשטיין.
ג. חייבים להתעכב לשנייה על הווידוי של ליטל פינגר, שסוף כל סוף אומר בקול רם מה הוא רוצה מסאנסה: הוא רוצה לשבת על כס הברזל, ושהיא תהיה לצדו. טוב לא ייצא מזה.
