נוחי דנקנר הורשע בהרצת מניות אי.די.בי אחזקות
שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, חאלד כבוב: "דנקנר פעל באופן בלתי לגיטימי בעליל. לא נותר ספק סביר מהראיות. כל כוונתם של הנאשמים הייתה להשפיע במרמה על שער המניה". בנקאי ההשקעות והבעלים של חברת ISP איתי שטרום, הורשע בביצוע העבירות בצוותא עם דנקנר
שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, חאלד כבוב, הרשיע היום (ב') את איש העסקים נוחי דנקנר בהרצת מניית אי.די.בי אחזקות, כדי לסייע להנפקה שביצע בפברואר 2012. בנקאי ההשקעות והבעלים של חברת ISP איתי שטרום, שעל פי כתב האישום הוציא לפעול את התוכנית של דנקנר להשפיע בדרכי תרמית על שער המניה בבורסה, הורשע בביצוע העבירות בצוותא עם דנקנר. העונש המקסימלי על עבירות אלה הוא 5 שנות מאסר בפועל.
לתמצית הכרעת הדין
כבוב כתב בהכרעת הדין כי מדובר בראיה מרשיעה על הסיוע של דנקנר במימון לשטרום לביצוע התוכנית. "הסתירות בעדות שטרום מעידות שהוא ניסה להסתיר את הקישור בינו לבין מקורבי דנקנר לרכוש את המניות. מכירת המניות מחוץ לבורסה שירתה אותו פעמיים: מימון והשפעה על השער. שטרום לא פעל למיצוי פוזיציה. הוא פעל לפי האינטרס של דנקנר. דנקנר פעל לסייע לשטרום במימון. לא היה כל היגיון כלכלי להסטת משקיעים אל מחוץ לבורסה, במקום להזרים הון לחברה".
"אחת הראיות המרכזיות הייתה הכספים שהשקיע יוסי ויליגר ברכישת מניות אי.די.בי", כתב כבוב. הוא ציטט מסרון בין ויליגר לדנקנר, שבו מבקש ממנו דנקנר לקנות מחוץ לבורסה ולא בהנפקה.
"שלג הותיר בי רושם ישר, אבל משקל עדותו מוגבל"
כבוב כתב על עד המדינה עדי שלג: "כשנסתרו חלק מהעדויות של עד המדינה שלג, בלשון המעטה, הפרקליטות הורידה מחשיבותו. המחלוקת נותרה על הנחיה שניתנה על ידי שטרום להשפיע על שער המניה. הוגשה חוות דעת על איכון טלפון לפיו שטרום לא שהה במשרדו. אולם אין זה המקרה שבו הפרכת דבר מסוים יש בה כדי לקעקע הרשעה. שלג הותיר בי רושם ישר, אבל משקל עדותו מוגבל. היא לא מבססת הרשעה, ויכולה רק לסייע. ההכרעה בתיק נשענת על ראיות נסיבתיות רבות".
"אני דוחה את טענת דנקנר שלא הייתה חשיבות להנפקה", כותב השופט. "הוא היה זקוק להעשיר את קופתה. דנקנר טען שמדובר בהנפקת חברים. הייתה פניה לרבים. המאמצים היו לפנות למקורבים לדנקנר. זאת לא ראיה לטובתו. הפנייה הייתה אליהם כי לא היו מספיק גורמי מימון - בנקים. הפניה לא הניבה את הצפייה. שער המניה ירד".
"אופי פעילות שטרום, כך טען, היה כלכלי לגיטימי", קובע כבוב. "אלא שהזרמת ביקושים בהיקפים כאלה השפיעו על שער המניה. הפוזיציה הייתה אגרסיבית. בוצעה השקעה בסכומים גבוהים. היא ספגה הפסדים גבוהים, ומסחר מסוג זה דרש אשראי רב. הוא פנה לבנק, ביקש את עזרתו של דנקנר, הוא לא התייעץ עם מקורביו. הוא המשיך להשקיע למרות שהמניה המשיכה לרדת. הסבריו למעשים היו הזויים לפרקים, לא היה היגיון כלכלי בפעילותו. הוא רכש במחיר גבוה ומכר בזול. הוא לווה כספים לשם כך, טען שהוא בונה פוזיציה לטווח ארוך, אך פעל כסוחר יום. אין בכך היגיון. זאת לא התנהגות המושתת על התנהלות כלכלית".
"גרסת הנאשם היא כה מופרכת", קובע השופט. "אין בה היגיון כלכלי. נתוני המסחר מוכיחים השפעה בפועל. לא רק מניע כלכלי עמד במרכז".
"לדנקנר היה חלק מרכזי באשראי שניתן לשטרום בבנק הבינלאומי. אני דוחה ביו היתר את טענת אילן בצרי שהאשראי היה ניתן גם ללא פניה מדנקנר. שטרום ביקש הלוואה של מיליוני שקלים כשבחשבונו 850 אלף שקלים. ניתן אשראי ללא בטחונות ראויים. אני דוחה את טענתם המיתממת של שטרום ודנקנר בעניין זה. מעורבות דנקנר לא מעידה על תכנון מראש. אבל היא חיזוק לעמדת המאשימה", כותב השופט כבוב.
שטרום זוכה מעבירה של הדחה בחקירה.
הדיונים לטיעונים לעונש נקבעו ל-20.9.16.
דנקנר יוצג על ידי עוה"ד גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי; שטרום, יוצג על ידי עורכות הדין איריס ניב-סבאג ונוית נגב, ו-ISP יוצגה באמצעות עוה"ד פנחס רובין, ארז הראל והילה שמעוני.
עורך הדין עמית בכר, מפרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, מסר בתגובה: "ראשית, בית המשפט העביר מסר מאד מאד חשוב שכל מי שעוסק בכספי ציבור וחסכון ופנסיה של כולנו למעשה מחוייב ברמה הגבוהה ביותר של של דרישות שקיפות ויושר והגינות. וכאשר בית משפט יזהה מניפולציה התגובה התהיה מהדהדת ותסתיים בהרשעה פלילית.
"אלו פסקי דין שמעבירים מסר מרתיע, התיק עסק בעיקרו בהרצת מניות אך גם בעבירות דיווח והשקיפות זה דבר מאוד מאוד חשוב. האכיפה הפלילית בתחום תקבל רוח גבית".
עורכת הדין של הנאשם איתי שטרום, עורכת הדין איריס ניב סבג, מסרה: "צריך לזכור שהתיק הזה החל מתיק שהושתת על עדות עד המדינה, שהיה הראייה המרכזית, והיום ההרשעה מושתתת על ניתוח של ראיות נסיבתיות. טענו שגם הראיות הנסיבתיות צריכות להוביל לזיכוי, אך בית המשפט לא קיבל את עמדתנו. נלמד את ההכרעה ונשקול צעדנו".
כתב האישום: קנה ביוקר ומכר בזול
שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, נדרש להכריע בשאלה האם איש העסקים נוחי דנקנר, מבכירי שוק ההון והמשק הישראלי לשעבר, הגה, תכנן, יזם והוציא לפועל תוכנית תרמיתית להרצת מניות אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012, שמטרתה לתמוך בשער מניית התאגיד בו שלט וכיהן כיו"ר באותם ימים, וכך לסייע להצלחת ההנפקה שבמסגרתה גויסו 321 מיליון שקל מהציבור.
לפי כתב האישום שהגישו ביוני 2014 עורכי הדין חנה קורין, עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), באמצע 2011 עלה חשש לפיו אי.די.בי עלולה להיקלע למצוקת מזומנים עתידית. במקביל ניירות הערך שלה סבלו מירידות ותשואות האג"ח היו גבוהות. נתונים אלה הכבידו את יכולתה של החברה לגייס הון באמצעות הנפקת אג"ח נוספות ונטילת אשראי בנקאי.
על רקע הדברים האלו בחודש פברואר 2012 אי.די.בי פעלה לגיוס הון מהציבור בדרך של הנפקת מניות וכתבי אופציה, במטרה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות. לפי כתב האישום, "להצלחת ההנפקה נודעת חשיבות מכרעת בעיני דנקנר", ולכן הוא השקיע מאמץ רב בקידום ההנפקה ובהבטחת הצלחתה, בין היתר באמצעות פגישות עם משקיעים פוטנציאליים בהן שכנע אותם להשתתף בה.
בתקשורת זכתה ההנפקה לכינוי "הנפקת החברים", משום שאנשי עסקים רבים המקורבים לדנקנר השתתפו בה בשלב המכרז המקדים, ובהם מיכאל ורעיה שטראוס, יאיר המבורגר ושלמה אליהו. הפרקליטות טוענת שהכספים שזרמו מצד אלה לא הספיקו להפיג את חששותיו של דנקנר מכישלון ההנפקה - כישלון שיכול היה להשפיע על היציבות של אי.די.בי.
לטענת הפרקליטות, חשש זה הוליד את המניע של דנקנר להריץ את מניות החברה, מניע שקיבל חיזוק כשמנייתה ירדה ב־7.5% ב-3 הימים שקדמו להנפקה. לכן, לטענת התביעה, דנקנר פנה למקורבו, בנקאי ההשקעות איתי שטרום, בעלי חברת ISP, והנחה אותו לרכוש בבורסה מניות של אי.די.בי בהיקפים כספיים גדולים ובשערים גבוהים משערי המסחר, כדי למנוע את קריסת השער וליצור מצג של התעניינות במניה.
שטרום ביצע את הפעולות עם שותפו, סוחר המניות שהפך לעד מדינה עדי שלג. שלג ביצע עסקאות מתואמות ועצמיות, האסורות על פי חוק, בין חשבונות חברת ISP של שטרום לחשבונות חברת סיטי ברוקר של אשתו מאיה. הרכישות התבצעו ב-23-21 בפברואר 2015 והיקפן 42 מיליון שקל. "דנקנר העיד בחקירה ברשות ני"ע כי הפעילות סייעה להנפקה 'בכך שרואים שיש קונים ולא רק מוכרים'", נכתב בסיכומי התביעה.
דנקנר התקשר לבכיר בבנק והפנה לשטרום משקיעים
לפי כתב האישום, פעילות אותה רכישה הצריכה מימון כבד, וכששטרום התקשה לגייס כסף עבורה, דנקנר התקשר לראש החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי אילן בצרי וביקש ממנו לאשר לשטרום אשראי של 15 מיליון שקל, זאת לאחר שהבנק סירב לבקשת שטרום.
נוסף על כך, לטענת התביעה, כדי ששטרום יוכל להמשיך להריץ את המניה, הפנה אליו דנקנר 5 אנשי עסקים שהתעניינו בהנפקה כדי שיקנו ממנו מניות. בסופו של דבר הם רכשו משטרום מניות בהיקף של 19 מיליון שקל. הכספים האלה היו יכולים להגיע לקופת אי.די.בי אילו אותם אנשי עסקים היו רוכשים את המניות במסגרת ההנפקה ולא דרך שטרום. לטענת הפרקליטות, הסטת הכסף לשטרום סיפקה לו מימון ביניים להמשך ההרצה, שבמסגרתה הוא רכש ביוקר ומכר בזול את מניות אי.די.בי בכמה סבבים.
כמו כן, לפי הפרקליטות, הרצת המניות הסבה הפסדים לשטרום, ולכן דנקנר העביר לו 8 מיליון שקל 5 ימים לאחר תום ההנפקה.
הפרקליטות ייחסה לדנקנר עבירות של השפעה בדרכי תרמית על שער ני"ע, הנעה או ניסיון להניע בתרמית משקיעים לרכוש את המניה וכן יצירת התעניינות מלאכותית במניה. כלומר, דנקנר הפעיל מניפולציה על שער המניה, המכונה הרצה.
מאישומים אלה נגזרו אישומים נוספים: מסירת פרט מטעה בדיווח שמטרתו להטעות את המשקיע הסביר וכן הכללת פרט מטעה בתשקיף. לפי הפרקליטות, דנקנר ניצל לרעה את מעמדו כבעל השליטה באי.די.בי, לא דיווח לציבור על התוכנית התרמיתית שרקם עם שטרום וכך הטעה את המשקיע הסביר שחשב שהשער ומחזורי המסחר הגבוהים של מניית החברה בבורסה מייצגים מסחר הוגן.
ההגנה: הכל נעשה משיקולים עסקיים
מול האישומים הכבדים מצד הפרקליטות הציבו נוחי דנקנר ואיתי שטרום קו הגנה חד־משמעי: כל הפעולות שנעשו היו משיקולים עסקיים טהורים, מתוך אמונה במניית אי.די.בי וללא כל כוונה תרמיתית. את התרמית היחידה, כך הם טוענים, ביצע עד המדינה עדי שלג, שניסה להיטיב עם כיסו והפיל את התיק עליהם כדי להימלט מאימת הדין.
דנקנר הדגיש שלא פגש ולא הכיר כלל את שלג, גם הוא וגם שטרום לא נתנו לו הוראה לרכוש מניות של אי.די.בי בשערים גבוהים כדי למנוע את קריסת שער המניה.
כך למשל, השניים טענו כי הסיבה ששטרום רכש מניות אי.די.בי בהיקף של 42 מיליון שקל היא הימור מצדו ששער המניה יעלה לאחר ההנפקה והוא ירוויח מכך. באשר לעובדה שדנקנר התקשר לראש החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי אילן בצרי כדי שיאשר לשטרום קו אשראי של 15 מיליון שקל טענו כי דובר במילה טובה שדנקנר השמיע על שטרום באוזני בצרי.
על העובדה כי דנקנר הפנה אנשי עסקים שהתעניינו בהנפקה לרכוש מניות משטרום במקום במסגרת הנפקה, טענה ההגנה כי ההנפקה יועדה לחבריו של דנקנר, ומרגע שהובטח גיוס של 280 מיליון שקל במסגרתה, הוא ניסה לסדר למכריו או למי שלא האמין שבאמת ישקיע מניות במחיר נמוך יותר. עוד לפי ההגנה, הכסף שהעביר דנקנר לשטרום - 8 מילון שקל - הוא הלוואה.
בהכנת הכתבה השתתף גלעד מורג
לפנייה לכתב/ת 
