חולמים על ישראל: סיפורם של יהודי אוגנדה
הקהילה הקטנה קיימת כבר כמאה שנה ומשלבת בין קיום מצוות למנהגים אפריקניים. אחרי שנרדפה בשנות ה-70, כעת היא שוב משגשגת. הרב גרשום והמוהל ישראל מקווים שביקור ראש הממשלה יאפשר להם להגיע לארץ הקודש: "רוצים לבקר, ללמוד ולהתפלל בישראל"
בעיר הקטנה מבאלה שבמזרח אוגנדה, הרב גרשום ואשתו עורכים קידוש לאור נרות. "שבת שלום", קוראים בשמחה האורחים. זו סצינה שמוכרת לכל משפחה יהודית בעולם, רק שהפעם התפריט קצת שונה - המנה העיקרית היא תבשיל עז עם פירה שעשוי מבננה ירוקה, ולקינוח יאכלו אננס מתוק, טרי מהגינה. גרשום הוא המנהיג הרוחני של אבאיודאיה, קהילה קטנה של יהודים שמתגוררת ליד העיר, בסמוך לגבול עם קניה. חברי הקהילה מקווים שביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול (יום ב') באוגנדה יהווה פתח להעמקת הקשר בין מדינת ישראל ליהדות במדינה האפריקנית.
מייסד הקהילה, סמיי קאקונגולו, נולד ב-1868. הוא היה קצין צבא שהתנצר בהשפעת מיסיונרים, אך בתחילת המאה ה-20 הכריז על עצמו כיהודי. "הוא גילה את הדת האמיתית ואת יום השבת האמיתי, הוא למד שברית מילה היא חובה, וקיבל את כללי הכשרות. הוא הפך ליהודי", אומר ג'ואב ג'ונאדאב, ראש העיר ואחיו של גרשום. עד מהרה קהילתו של קאקונגולו התרחבה. "אבי היה אחד מחסידיו הראשונים", מספר גרשום. "בסוף השנה הראשונה היו יותר מ-8,000 יהודים חדשים".
אבל כאשר המנהיג הכריזמטי נפטר בשנת 1928, קהילת אבאיודאיה החלה להתפורר בעקבות חדירתם של מיסיונרים, שהצליחו להמיר את דתם של רבים לנצרות, עד שנותרו בה פחות מאלף חברים.
במשך עשרות שנים לאחר מכן חיו יהודי אוגנדה בבידוד יחסי. מנותקים משאר העולם היהודי, הם פיתחו טקסים משלהם, שמשלבים למשל שירים עבריים מסורתיים עם מנגינות אפריקניות. בכל אותו זמן הם השתוקקו להיות בקשר חזק יותר עם מדינת ישראל. המוהל בקהילה, ישראל סירידי, מקווה כי בעקבות ביקורו של נתניהו - הדבר אכן יתממש. "בשנה שעברה, הסוכנות היהודית הכירה בנו כיהודים בפעם הראשונה. אנחנו מקווים שראש ממשלתנו נתניהו יסיר את מגבלות הוויזה מעלינו, כדי שנוכל לבקר, ללמוד ולהתפלל בישראל", אומר סרידי.
כמה ימים לפני בואו של נתניהו, נראה כי תפילותיו של סירידי נענו. גרשום אסף את חברי הקהילה מתחת לענפיו המתפשטים של עץ שיטה גדול, כדי למסור חדשות מעודדות - הוא קיבל מכתב מרב ישראלי, שאומר כי משרד הפנים בירושלים החליט להכיר רשמית בתושבי אבאיודאיה כיהודים. הקהילה מקווה כי ההכרה עשויה גם להעניק הגנה מפני רדיפות מהסוג שאיימו לחסל אותה,
כשאידי אמין, נשיא אוגנדה הידוע לשמצה, פנה נגדה בשנות ה-70.
"כאשר אידי אמין היה נשיא, הוא הוציא מחוץ לחוק את היהדות ואסר על קיום טקסים יהודיים. חייליו הרסו את בית הכנסת שלנו, וזקני הקהילה הושלכו לכלא, עונו ונרצחו", סיפר ג'ונאדאב. "אמין אמר 'אפריקה היא עבור האפריקנים', והוא לא ראה בנו אפריקנים מספיק". עם זאת הוא מציין ש"כיום אבאיודאיה משגשגת שוב", וזוקף זאת לזכותו של הנשיא המכהן, יוורי מוסווני, שאותו הוא מכנה "פרעה הטוב".
אבל החששות הטבעיים של הקהילה הקטנה עדיין קיימים. "אבאיודאיה הם מיעוט קטן", אומר גרשום, שנבחר לאחרונה לפרלמנט. "לא בטוח עבורנו לחיות כקבוצה קטנה של יהודים מבודדים בלב אפריקה. לכן ההכרה מצד ישראל חשובה לנו כל כך. אם משהו רע יקרה ליהודי אוגנדה, כל העולם יידע".
מהסוכנות היהודית נמסר בתגובה: "מדובר בנוצרים שהתגיירו במאה שעברה ולוו בשנים האחרונות על ידי קהילה קונסרבטיבית אמריקנית מוכרת. לפני כמה חודשים הסוכנות היהודית הכירה בהם. מדובר במהלך מקדים שנעשה עוד בטרם בדיקת זכאות לעלייה על פי חוק השבות, ומאפשר, למשל, בהמשך הענקת אשרות שהייה ותיירות ליהודים המגיעים מהקהילה".
על פי הסוכנות עד כה לא התקבלו מחברי הקהילה היהודית באוגנדה בקשות לעלייה לארץ.
לפנייה לכתב/ת 
