ילדי תימן: דו"ח החקירה מלפני 15 שנה הועלה לרשת
דו"ח ועדת קדמי, שחקרה את היעלמותם של ילדים לעולים מתימן בין 1954-1948, זמין כעת ברשת. "מידע מטריד על הקלות שבה נלקחו פעוטות ללא השגחה לבתי חולים, ללא רישום ולעתים בלי שניתן לבני המשפחה לראותם"
הדו"ח הפומבי של ועדת החקירה הממלכתית, ועדת קדמי בעניין פרשת היעלמותם של ילדים לעולי תימן זמינה מהיום (ה') לגולשים ברשת. מסקנות הדו"ח פורסמו בשנת 2001, ונוכח הסערה הציבורית שהתחדשה לאחרונה והדרישה לחשוף גם פרוטוקולים חסויים של הועדה - העלתה הספרייה הלאומית את תוכני הדו"ח לאתר האינטרנט שלה.
לקריאת הדו"ח לחצו כאן
הפרוטוקולים ייוותרו חסויים עד שנת 2071 בהוראת הממשלה, אך לאחרונה דרשו חברי כנסת ונציגי ממשלה לפרסם גם אותם. החלקים הגלויים בדו"ח פורסמו באתר הספרייה הלאומית, מתוך רצון לאפשר לציבור הרחב "להעמיק בנושא ולגבש דעה על סמך מידע רלוונטי ועל מנת להנגיש כמה שיותר ספרים, כתבים וחומרים נוספים העוסקים בחיי החברה והתרבות במדינת ישראל", דברי נציגי הספרייה.
באתר צויין: "אם שעלתה לארץ בחודש השמיני להריונה, ילדה את בנה יאיר באוהל המשפחה והסתירה אותו שם בגלל השמועות על חטיפת ילדים. בלחץ האב הגיע הילד יאיר לבית התינוקות במחנה כדי לעבור ברית מילה, ונעלם שם. להורים נאמר כי הילד נפטר, כשהתעקשו לראות גופה הציגו לפניהם גופת ילד בן 16. את גופת בנם לא ראו ההורים מעולם.
"העדות הזאת, עדויות נוספות ודוח ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1954-1948, חופשיים וזמינים כעת לקריאה מקוונת לכל אחד ואחת, מכל מקום בעולם".
בחודש שעבר קראה ועדת החוקה של הכנסת לחשוף את הפרוטוקולים של ועדת החקירה הממלכתית. נציג גנזך המדינה הדגיש כי במקרה כזה ניתן להתגבר על המגבלות החוקיות ולפרסם לציבור את אלפי העמודים. ראש הממשלה נענה לקריאה והתייחס לפרשה בדף הפייסבוק שלו: "פרשת ילדי תימן היא פצע פעור אצל משפחות רבות שמחפשות את האמת לגבי מה שקרה לילדיהן. הגיע הזמן לחשוף את האמת ולעשות צדק".
ועדת החקירה, בראשות השופט יעקב קדמי, לא מצאה בסיס עובדתי לחטיפה מאורגנת וממוסדת של הילדים. היא כן הצביעה על מקרים בודדים שבהם הילדים נמסרו לאימוץ ללא ידיעת הוריהם או הסכמתם. במקרים אלה קיבלה הוועדה את ההסבר, שהסיבה למסירת הילדים לאימוץ הייתה שהיו נטושים במוסדות כיוון שניתק הקשר בינם ובין ההורים.
הספרייה הלאומית מדגישה כי עיון בדו"ח על נספחיו, מגלה מידע חשוב ומטריד שאולי לא הגיע לכלל הציבור. "הקלות שבה נלקחו פעוטות ללא השגחה לבתי החולים לתקופות ארוכות, ללא רישום ולעתים בלי שניתן לבני המשפחה לראותם". כמו כן, מצאה הוועדה בחקירתה מקרים רבים של ילדים שנפטרו ונקברו בלי שהוריהם ידעו על כך. בדו"חות המסכמים שנשלחו אישית למשפחות חוזרים המשפטים "ההורים לא ראו גופה או חלקת קבר" ו"מן המידע לעיל עולה בוודאות שהילד נפטר", אך גם: "אין בידי הוועדה כל מידע היכול להצביע על סיבת המוות, תאריך הפטירה ומקום הקבורה". כל הדו"חות נחתמו במילים: "הוועדה משתתפת בצער המשפחה".
הספרייה הלאומית הביעה תקווה כי פרסום המידע הנ"ל ייתן מעט מנוחה לבני המשפחות שמבקשים לדעת את האמת על מה שקרה תוך ידיעה כי רבים מן ההורים כבר הלכו לעולמם בלי לדעת מה קרה ליקיריהם.
לפנייה לכתב/ת 
