הראשון מסוגו: בית קברות פלשתי נחשף באשקלון
יותר מ-160 שלדים נמצאו בגן הלאומי באשקלון, ולצדם כלי נשק, תכשיטים ובקבוקי בושם שכנראה נקברו בין המאות ה-11 עד השמינית לפני הספירה. "אנחנו חוקרים את הפלשתים במשך 30 שנה, אבל אף פעם לא פגשנו אותם פנים אל פנים", אומר פרופסור דניאל מאסטר, ראש המשלחת הארכיאולוגית באשקלון
בית קברות פלשתי, הראשון מסוגו הארץ, נחשף לאחרונה בחפירות באשקלון. "אנחנו חוקרים את הפלשתים במשך 30 שנה, חפרנו את הבתים שלהם אבל אף פעם לא פגשנו אותם פנים אל פנים", סיפר דניאל מאסטר, פרופסור לארכיאולוגיה במכללת וויטון וראש משלחת החופרים באשקלון. "הגילויים האלה מאפשרים לנו להתחקות אחר שורשיהם של הפלשתים". הבוקר (א') התקיימה מסיבת עיתונאים במוזיאון רוקפלר בירושלים, בשיתוף מוזיאון ישראל, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, לסיכום 30 שנות עבודה בגן הלאומי באשקלון במימונו של הנדבן לאון לוי. חשיפת בית הקברות היא גולת הכותרת של החפירות.
ייחודו של בית הקברות הוא בשיטת הקבורה: עד כה הניחו החוקרים כי הפלשתים קברו את מתיהם במערות קבורה שבהן הונחו המתים, בדומה למנהג הכנענים והעבריים. לאחר שנה נאספו העצמות לסרקופג (ארון קבורה) או מקום קבורה מרוכז, כפי שמלמד הביטוי התנ"כי "נאסף אל אבותיו", המתאר אדם שמת.
"בקברים כנעניים אפשר למצוא אוכל או מנורות ואלה אלמנטים שלא מצאנו אצל הפלשתים", מצביע מאסטר על הבדל בולט נוסף. גילוי בית הקברות יאפשר לחוקרים לשרטט את יישובי הפלשתים באופן מדויק יותר, וגם ניתן יהיה לזהות קברים שהתגלו בכל מיני מקומות בישראל שהיה ספק לגבי הזהות שלהם. "למדנו את המחלות שמהן סבלו אנשי העיר, הטראומות שהם עברו. אנחנו לא מדברים רק על משפחה, אלא על אוכלוסייה שלמה", מדגיש מאסטר את היקף הגילוי. "מצאנו כמות שווה של גברים ונשים, שקיבלו יחס זהה ונקברו באותו אופן".
בית הקברות מתוארך למאות ה-11 עד המאה השמינית לפני הספירה, ועד כה גילו החופרים יותר מ-160 שלדים. על חלק מהשלדים נמצאו תכשיטים וכלי נשק, אך רוב הנקברים נמצאו ללא חפצים אישיים. ממצאים מרתקים נוספים שהתגלו הם בקבוקונים עם בושם שהונחו ליד הגולגולות, ונועדו ככל הנראה לטשטש את ריח הגופה.
לדברי לורנס סטייגר, פרופסור אמריטוס לארכיאולוגיה של ישראל באוניברסיטת הארוורד ומראשוני החופרים באשקלון ב-1985, עם גילוי בית הקברות הפלשתי הראשון אפשר להתעלם מ-99% מהמחקרים שנעשו על שיטות הקבורה הפלשתיות ולהתחיל את המחקר מחדש.
הפלשתים מתוארים בתנ"ך כאחד האויבים החזקים של בני ישראל. שרידים לנוכחותם התגלו בחפירות ארכיאולוגיות באשקלון, אשדוד, קריית עקרון, גת ועזה, והם חושפים תרבות שונה ונבדלת מהתרבות הכנענית והעברית באותה תקופה. חקירת הממצאים הארכיאולוגיים, בהם תכשיטים, כלי נשק ועצמות, מאפשרת למפות את הקשרים בין הפלשתים באגן הים התיכון ולאתר את מקורם. הממצאים שהתגלו בגן הלאומי באשקלון מאשרים את הטענה התנ"כית כי הפלשתים היו מהגרים חדשים בארץ ישראל והגיעו דרך הים. מקורות תנ"כיים מצביעים על מוצאם של הפלשתים מהאי כרתים.
אשקלון, ששמה נגזר מהמילה שקל, הייתה עיר נמל מרכזית במסחר הימי באגן הים התיכון מתקופת הברונזה עד לתקופת הצלבנים, אז היא נהרסה וננטשה עד לעת המודרנית. החוקרים מצאו שינויים תרבותיים עצומים באשקלון בסביבות המאה ה-12 לפני הספירה, אותה תקופה
שבה מקורות מצריים מזכירים "אנשי ים" שהיגרו למזרח התיכון.
חפירות מסוימות נערכו באזור כבר בתחילת המאה ה-19, אך חשיפת ההיסטוריה העתיקה של אשקלון נעשתה רק ב-1985 עם תחילת עבודתה של משלחת מהמוזיאון השמי באוניברסיטת הארוורד, במימונו של לאון לוי. לאחר 30 שנות מחקר הגיעו החוקרים למסקנה כי מקורם של הפלשתים באזור הים האגאי, בין מערב טורקיה למזרח יוון. זאת על בסיס מנהגים, חרסים וחפצים שונים שנמצאו באשקלון ובחפירות נוספות באזור.
ומה עלה בגורלם של הפלשתים? בשנת 604 לפני הספירה השמיד נבוכדנצר מלך בבל את ערי הפלשתים והגלה את יושביהן למספוטמיה, ובכך תם פרק הפלשתים בארץ ישראל. הממצאים מ-30 שנות החפירה מוצגים בתערוכה שנפתחה במוזיאון רוקפלר בירושלים.
לפנייה לכתב/ת 
