סיור נדיר "במזבח של יהושע בן-נון" בהר הקללה
הביקור באתר הארכיאולוגי המכונה "מזבח יהושע" הוא מאוד מורכב ומסובך ולעתים אפילו מסוכן, כיוון שהוא נמצא בשטח B סמוך לשכם. האתר עצמו גדול ומרשים, מיקומו יוצא דופן והוא מזוהה כחד שכבתי. שברי חרסים שנמצאו בו מתאימים לתקופת ההתנחלות הישראלית בגב ההר
סיור באתר הארכיאולוגי 'מזבח יהושע' בהר עיבל: בשנת 1980 הארכיאולוג פרופסור אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה גילה אתר ארכיאולוגי יוצא דופן בשלוחה הצפון מזרחית של הר עיבל, "הר הקללה" המקראי, השוכן מעל העיר שכם ומול הר גריזים "הר הברכה". פרופסור זרטל תיארך את האתר לרבע האחרון של המאה ה-13 לפני הספירה וזיהה אותו כאתר פולחני יוצא דופן, המתאים לתיאור "מזבח יהושע" המקראי.
הביקור באתר הארכיאולוגי המכונה "מזבח יהושע" הוא מאוד מורכב ומסובך ולעתים אפילו מסוכן. ההר שוכן בלב השומרון ומוגדר כשטח B, כלומר שטח פלסטיני בשליטת הצבא הישראלי. העלייה להר דורשת תיאום ביטחוני עם הצבא, פתיחת ציר עם גשש ולוחמי חי"ר למטרות ליווי ואבטחה.
יאיר אלמקייס, ראש מרכז סיור ולימוד שומרון הוא אחד המדריכים הבודדים שמוציא סיורים לאתר המסקרן. אנחנו יוצאים בשעת בוקר מאוחרת מהיישוב שבי שומרון ברכב שטח אזרחי ונכנסים לסדר תנועה בין שני כלי רכב צהליים ממוגנים ועמוסים בלוחמי פלס"ר הנח"ל בציוד מלא כולל בירכיות. אזור ההר מוגדר כשטח צבאי סגור והיעדרם של בני האדם מהאזור, ישראלים ופלסטינים, הפך את הר הקללה לארץ מקלט לחיות הבר המקומיות. מחלון הרכב אנחנו רואים זוג צבאים מקפץ באציליות ושפן סלעים שמן מתרוצץ על הציר.
דרך העפר נגמרת בקרבת האתר ואנחנו יורדים מכלי הרכב וצועדים עם החיילים לכיוון שרידי המבנה המלבני הבולט בראש השלוחה. אלמקיס פותח את ספר התנ"ך ומקריא לנו פסוקים אשר לטענת פרופסור זרטל מתארים את האתר הארכיאולוגי הייחודי אשר למרגלותיו אנחנו עומדים.
דברים כ"ז: "ד וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד. ה וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. ו אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת"
יהושע פרק ח': " ל אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל. לא כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים."
האתר עצמו גדול ומרשים, מיקומו יוצא דופן והוא מזוהה כחד שכבתי. שברי חרסים שנמצאו בו מתאימים לתקופת ההתנחלות הישראלית בגב ההר.
אתר פולחני ייחודי
פרופסור זרטל ז"ל נפטר השנה לפני שהספיק לפרסם את הדוח הסופי של החפירה. ארכיאולוג, ד"ר שי בר, עמית מחקר במכון לארכיאולוגיה ע"י זינמן באוניברסיטת חיפה, ומנהל סקר הר מנשה, תומך בהשערה של מגלה המקום.
"החפירות הארכיאולוגיות של פרופסור זרטל גילו אתר פולחני ייחודי של מתיישבים חדשים, שנכנסו לאזור בקעת הירדן ומזרח השומרון בראשית תקופת הברזל. החרפושיות המצריות שנמצאו באתר משייכות את האתר מבחינת זמנים אל הזמן המשוער של יציאת מצרים וכיבוש הארץ בידי יהושע בן נון. אם נחפש מקורות היסטוריים לאותה תקופה, ספר התנ"ך מזכיר את המקום במפורש. אולם גם השערה הגיונית היא לא הוכחה מדעית.
.
הרב יואל בן נון, ממייסדי ישיבת הר עציון, כתב מאמר הלכתי שבו הוא מוצא סימנים כי מזבח זה נבנה על פי ההלכה: החומה המקיפה את המזבח במקביל לקלעים שבמשכן, ה"יסוד" איננו מקיף את כל הצדדים, כבש כפול למזבח וליסוד, הרווח בין ה"יסוד" למזבח, שתי מערכות של אש, מתקנים צמודים למערב הכבש והגובה המוערך בכ-10 אמות.
"גילוי האתר ע"י פרופסור זרטל היה הפתעה מרעישה. זה לא התאים לכל מה שחשבנו. הורגלנו לחשוב שהמעמד של יהושע בן נון היה באזור שכם - בין הר גריזים להר עיבל. פתאום אני בא למקום שלא רואים ממנו את העיר שכם והוא בכלל מול הר כביר ולא מול הר גריזים (ע"פ הזיהוי השומרוני). עברתי על הפסוקים בתנ"ך שבהם מוזכר הר עיבל וגיליתי שהעיר שכם כלל לא מוזכרת בקשר אליו. הייתה לנו תפיסה מוטעית לגבי זיהוי המקום. אמרתי לאדם (פרופסור זרטל) - שכנעת אותי!"
חוקרים אחרים מתנגדים לתיאוריה המהפכנית ומוצאים בה סתירות, כמו: המבנה המלבני של האתר לעומת המבנה הריבועי של מזבחות אחרים שהתגלו בישראל, תיארוך האתר במאה וחמישים שנה לאחר תקופת יהושע וכמובן הגישה המדעית לחקר המקרא הטוענת כי 'ספר יהושע' נכתב בדיעבד מאות שנים לאחר ההתרחשות.
ד"ר יצחק פז, ארכיאולוג בכיר מרשות העתיקות מציג השערה נוספת לפירוש הממצאים הארכיאולוגים בהר עיבל. "ישנה השערה שהשרידים הם למעשה הבסיס של מגדל שמירה! בכל אופן הארכיאולוגיה היא לא מדע מדויק ולא ניתן להוכיח את הקשר הישיר בין האתר הארכיאולוגי - לדמות המקראית של יהושע בן נון.".
מרכז סיור ולימוד שומרון ותיירות שומרון מוציאים בחול המועד סוכות וחול המועד פסח טיולים מסודרים למקום.
ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן מסביר את החשיבות של כניסות כאלו לאתר הארכיאולוגי: "ישנם מקומות רבים בשומרון הנטועים עמוק בהיסטוריה היהודית. אחד מהם הוא מזבח יהשע בן נון. אליו מתווספים בור יוסף בעמק דותן, שכם הקדומה ועוד. המועצה האזורית שומרון ותיירות שומרון רואים חשיבות רבה בהבאת תיירים גם למקומות הנדירים הללו והציבור מכל הגוונים ומכל קצוות הארץ שלא לומר העולם מצביע ברגליים ומגיע בהמוניו. הסקרנות כלפי המקומות הללו והמשיכה אליהם היא ככל הנראה נצחית בקרב הציבור בארץ ובעולם".
לפנייה לכתב/ת 
