האם הדיפנדר יחזור לחיים?
שישה חודשים לאחר הפסקת הייצור הכריז הטייקון הבריטי ג'ים רטקליף כי הוא מעוניין לרכוש את זכויות הייצור לדיפנדר ולהחזיר אותו לפס הייצור. לנד רובר מסרה בתגובה: "לא ניתן לאף אחד לייצר את הדיפנדר שלנו"
לנד רובר הפסיקה את ייצור הדיפנדר בחודש ינואר האחרון. במהלך 68 שנות ייצור ירדו מפס ההרכבה בסוליהול 2,016,933 רכבים, כ-75 אחוזים מהם עדיין נוסעים ברחבי הגלובוס. הסיבה להפסקת הייצור היתה חוסר היכולת לעמוד בתקני הזיהום והבטיחות שהולכים ומחמירים. גם פס הייצור המיושן שרובו מתבסס על עבודת יד של כ-500 עובדים ו-7 רובוטים בלבד (בהשוואה ל-328 רובוטים לריינג רובר המודרני), זמן העבודה הממושך לכל מכונית (56 שעות ליחידה לעומת 48 שעות לדיסקברי ספורט למשל) וקצב ייצור נמוך של כ-100 יחידות ביום (בהשוואה ל-1000 יחידות של יגואר XE המורכבת בסמוך) הפכו את המשך הייצור ללא כלכלי.
מאז שפסק הייצור הביקושים לדיפנדר זינקו במיוחד בהתחשב בעובדה שהמחליף לא צפוי לראות אור לפני 2019. הביקוש הגבוה הוא כנראה מה שהביא את רטקליף להצהיר על כוונותיו. רטקליף ציין כי יכולת השטח המפורסמת לא תיפגע, רמת האמינות תשופר לכזו של טויוטה לנד קרוזר והוא יעמוד בכל תקני הבטיחות וזיהום האוויר האירופאים. מנגד, לא ברור כיצד, בשונה מלנד רובר, יצליח התעשיין הבריטי להפוך את העסק לכלכלי שכן דרושים משאבים רבים בתכנון מחדש של הרכב בכדי שיעמוד בתקנים המחמירים שקיימים כיום (עד סוף חייו נמכר הדיפנדר ללא כריות אוויר לנוסעים), פתיחת פס ייצור חדש ומודרני וקצב ייצור שספק אם יתעלה מ-15 עד 20 אלף יחידות בשנה מהדיפנדר המקורי.
ספק גדול גם מוטל על האישור מלנד רובר לעצם השימוש בשם דיפנדר ולקו העיצוב והמכלולים המכאניים הייחודיים. באופן רשמי מסרה היצרנית כי "אין כל תוכניות להחזיר את הדור הקודם של הדיפנדר לפס הייצור". שלא לציטוט אמרו גורמים בלנד רובר כי "אין סיכוי שזה יקרה. אנחנו לא ניתן לאף אחד לייצר את הדיפנדר שלנו".
לפנייה לכתב/ת 
