פיתוח ישראלי: טיפול בהפרעות קשב כבר בגיל 4
חוקרים מאוניברסיטת חיפה פיתחו גישה חדשנית לשיפור תפקוד ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. מחקר שערכו הראה שיפור ניכר בתפקוד הילדים, בשליטה העצמית שלהם ובכישורי הלמידה
פריצת דרך בטיפול בילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז: באוניברסיטת חיפה פותחה גישה חדשנית לשיפור תפקוד ילדים הלוקים ב-ADHD, כבר מגיל 4, שנתיים לפני הגיל המותר לטיפול בריטלין וקונצרטה. מחקר חדש שנערך באוניברסיטה הראה שיפור ניכר בתפקודם של הילדים המטופלים.
החוקרת כרמית פריש מסבירה על הטיפול - צפו:
עד לפני מספר שנים התפיסה הייתה שניתן לטפל בבעיות של קשב וריכוז רק סביב גיל 6. לאחרונה קבע משרד הבריאות האמריקאי כי ניתן לטפל בהפרעה כבר בגיל 4 שנים. אולם, למרות שקימות בעולם גישות טיפול רבות, ככל הידוע לא תוארה עד היום שיטה טיפולית לא תרופתית שהוכחה כיעילה בשיפור התפקוד היום יומי של הילדים כבר בגיל 4 שנים.
גישת ההתערבות POET) Parental Occupational Executive Training) ממוקדת בהורים כמי שאחראים על הטיפול. הגישה פותחה במסגרת עבודת הדוקטורט של כרמית פריש בהנחיית פרופ' שרה רוזנבלום מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה ופרופ' עמנואל תירוש מהפקולטה לרפואה בטכניון, כשלמחקר שבחן אמפירית את האפשרות לטפל בילדים כבר בגיל 4 הצטרפה גם ד"ר צופיה דויטש-קסטל מהמכון להתפתחות הילד במכבי שירותי בריאות.
אולי יעניין אותך גם:
- להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז בחופש
התפקוד היומי השתפר
במחקר השתתפו 72 משפחות, בהן ילדים בגילאי 4-7 שנים, הסובלים מתסמיני ADHD. מתוך המטופלים, 39 משפחות עברו טיפול שנמשך 8-10 מפגשי הדרכת הורים, ו-33 משפחות עברו אותו לאחר המתנה של 8-12 שבועות מרגע האבחון.מהממצאים עלה כי בצד שיפור בתפקודים הניהוליים של הילדים ובתסמינים שלהם ל-ADHD, הילדים שעברו את ההתערבות שיפרו באופן מובהק את היכולות התפקודיות היום יומיות שלהם. כך למשל, שיפרו הילדים את יכולת הישיבה ליד שולחן לאורך הארוחה, אכילה עם כלי אוכל, התארגנות עצמאית בבוקר ואת היכולת לשחק באופן עצמאי או עם אחים וחברים. כמו כן, התקצר משך הזמן שנדרש להירדמות שלהם בלילה וחל שיפור בתפקודי הלמידה שלהם.
החוקרים דרגו את מידת השיפור בניקוד, כך ששיפור של "2 נקודות" נחשב משמעותי. הממצאים הראו כי בכל התחומים חל שיפור של 2-9 נקודות ברמת הביצוע. עוד התברר כי העובדה שהתוכנית התמקדה במתן כלים להורים, גרמה גם לשינוי מובהק בתפיסת ההורים את יכולתם להבין את ילדיהם ולסייע להם בתפקודם היום-יומי.
ההורים לומדים לעזור לילד
וכך מתבצעת השיטה: המטפלים פוגשים את הילד ומבצעים הערכה של אופן ביצוען של משימות אותן מבצעים ילדים בני גילו, מעריכים את תסמיני הפרעת קשב ואת חסרי הילד בתפקודים שונים של חיי היום יום. בכל מפגש מנתחים המטפלים מטרה תפקודית אחת ומנסים להבין מדוע הילד מתקשה בה. כך למשל בהקשר לארוחת הערב, מבררים המטפלים היכן המשפחה יושבת לאכול, מה מוגש על השולחן, מה נמצא בסביבת הילד שאולי מסיח את דעתו, אילו גירויים גורמים לו לקום מהשולחן, על איזה כיסא יושב הילד והאם ההורים רואים חשיבות רבה שהילד יסיים לאכול או שלא יקום כלל.
לאחר זיהוי האלמנטים המרכזיים המשפיעים על ביצוע המשימה ומה חשוב להוריו, מנסים המטפלים תוכנית הכוללת חמש אסטרטגיות ליישום בבית, עד למפגש הבא. בתוכנית כתובה, מצויינים האתגרים הניהוליים של הילד, מוסברת המשמעות שלהם ומתוארות חמש פעולות המוצעות להורים לביצוע.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
"המטרות הן שההורים ילמדו לעזור לילד לתפקד טוב יותר אבל שגם יבינו מה האתגרים שלו, ואלו אסטרטגיות עוזרות לו לצלוח את המשימה", הסבירה החוקרת כרמית פריש. "אנחנו מקווים שהגישה החדשה תוביל לכך שילדים לא יצטרכו לחכות לגיל שש לצורך אבחון וטיפול. הטיפול בילד והשינוי בתחושות ההורים יביאו גם לשיפור הדימוי העצמי של הילדים, יפחיתו סיבוכים רגשיים בגיל מאוחר יותר וישפרו את תפקוד הילדים ביום יום".
הפרעת קשב וריכוז (Attention Deficit Hyperactivity Disorder - ADHD) מתבטאת בין היתר בפגיעה בתפקודים שאחראים על השליטה העצמית. ההשלכות של ההפרעה הן יום-יומיות: קושי להתמיד בפעולות ממושכות כמו לבוש, משחק, ציור וקימות בלתי פוסקות בעת הארוחה.
להפרעת קשב וריכוז אין סימנים חיצוניים, לכן להורים יש קושי לדעת מתי הילד שלהם אכן מתמודד עם קושי שנובע מההפרעה, מתי הוא בודק אותם ואת סמכותם ומתי הוא "פשוט מתעצל". בנוסף לבעיית הילד, ההורים עצמם סובלים מתחושות מצוקה וחוסר אונים אל מול הפרעת הילד.
לפנייה לכתב/ת 
