מתי סוכר עלול להיות מסוכן לילדים

בשיתוף תנובה

העובדה שסוכר הוא לא בריא, ידועה לכולנו. אבל האם זה אומר שאנחנו צריכים להימנע לחלוטין משתייה מתוקה? האם צריכה של כל סוכר מעלה את הסיכון להשמנה? האם יש קשר בין צריכת הסוכרים לבין איכות התזונה הכוללת של הילד?

קיראו עוד במדור בית בריא

מחקר גדול שהתקיים בברזיל עקב אחר ילדים מגיל 6 עד גיל 18 ובדק את הקשר בין צריכת המשקאות הממותקים לבין שיעור העששת אצלם. נמצא, שככל צריכת הסוכר הייתה רבה יותר, כך גם היו יותר חורים בשיניים של הילדים ובני הנוער, למרות שימוש בפלואוריד למניעה.

על פי המחקר, אלו שצרכו הכי הרבה סוכר סבלו ב-66% יותר מחורים בשיניים בהשוואה לאלו שצרכו הכי מעט סוכרים.

מחקר נוסף שהתקיים בגאורגיה, בדק את ההשפעה של צריכת משקאות ממותקים לבין היווצרות עששת בקרב ילדים בכיתה ג. הם מצאו שכל פחית משקה ממותק שהילדים שתו ליום, העלתה את הסיכון לחורים בשיניים ב-22%.

צחצוח שיניים נגד עששת. השפעת הסוכר(צילום: shutterstock)

מחקר מארה"ב עקב אחר כ-1300 תינוקות עד הגיעם לגיל 6 ובחן את הקשר בין צריכת המשקאות הממותקים כשהיו בני 10-12 חודשים לבין היארעות עששת במהלך השנים עד הגיעם לגיל שש.

40% מהילדים סבלו מעששת עוד לפני הגיעם לגיל 6. צריכה של משקה מתוק למעלה משלוש פעמים בשבוע העלתה את הסיכון לעששת ב-83%. החוקרים מדגישים את בניית הרגלי השתייה כבר בשנת החיים הראשונה, ולהימנע מלהרגיל את הילדים לשתות משקאות ממותקים.

צריכה של משקאות ממותקים בקרב פעוטות

מחקרים נוספים גילו כי קיים קשר בין צריכת סוכרים, ובמיוחד ממשקאות ממותקים, בשנות החיים הראשונות לבין צריכה עתידית של אבות מזון חיוניים.

מחקר שנעשה ביפן בחן את הרגלי צריכת המשקאות הממותקים בקרב כ-500 פעוטות בני 16-24 חודשים, ועקב אחריהם במשך כ-5 שנים. 56% מהפעוטות צרכו משקה מתוק בתדירות של פחות מפעם בשבוע, אלא ש-11% אחרים צרכו משקה מתוק לפחות אחת ליום.

פעוטות אלה צרכו גם לאחר 3 שנים פחות אבות מזון חיוניים כמו חלבונים, סיבים, מינרלים ווויטמינים. קשר זה נשאר קיים גם כש"ניטרלו" את משתנה המצב הסוציואקונומי.

גם בקנדה חקרו את הקשר בין צריכת סוכרים לבין איכות התזונה של ילדים והסיכון להשמנה בקרב כ-600 ילדים בגילאי 8-10. צריכת הסוכרים הממוצעת הייתה 12% מסך הקלוריות (כ-200 קלוריות ליום!), ועיקרה היה דווקא בממתקים ולא במשקאות.

ככל שצריכת הסוכרים הייתה גבוהה יותר כך הייתה התזונה הכוללת לקויה, ומדד ההשמנה היה גבוה יותר. הילדים שצרכו יותר סוכרים צרכו פחות מזונות מזינים כמו ירקות פירות ומוצרי חלב.

חשוב להבין ממחקרים אלה שסוכרים אינם רק תוספת מיותרת וחסרת ערך תזונתי לכלל צריכת המזון, אלא שסוכרים תופסים את מקומם של מזונות חיוניים, שמביאים לא רק להשמנה אלא לתזונה מקולקלת.

מחקר בדרום אפריקה בדק את צריכת הסוכר בילדים מגיל שנה עד גיל תשע. צריכת הסוכר הגבוהה ביותר הייתה בגילאי 4-8 והגיעה עד ל-20% מצריכת הקלוריות היומית (חמישית מהקלוריות הגיעו מסוכר!).

הצריכה הנמוכה ביותר הייתה בילדים בני 1-3 שנה. (ההמלצות לצריכת סוכרים מוספים הן 5% מצריכת הקלוריות ולכל היותר 10%).

כצפוי, נמצא קשר ישיר בין צריכת הסוכרים לבין שיעור ההשמנה, אך לא די בכך, צריכת המינרלים והוויטמינים הייתה ביחס הפוך. כלומר הילדים שצרכו יותר סוכרים צרכו פחות ויטמינים ומינרלים: תזונתם של הילדים אשר צרכו את כמות הסוכר הגבוהה ביותר היה הדל ביותר בוויטמינים מקבוצה B, סידן, ברזל מגנזיום, אבץ ועוד.

בנוסף על כך, שיעורי ההשמנה בקרב ילדים אלו היו גבוהים ב-10% מאלה שבקרב ילדים שצרכו את כמות הסוכר הקטנה ביותר.

מחקר בקוריאה בדק את הקשר בין צריכת סוכרים מכל המקורות, סוכרים מפירות ומחלב וסוכרים ממשקאות ממותקים לבין השמנה בכ-2500 ילדים ובני נוער.

הם מצאו קשר בין צריכת סוכרים מוספים לבין השמנה, וגם שלא רק שצריכת סוכרים מפירות ומחלב לא הייתה קשורה עם השמנה, אלא שאף היה קשר הפוך, כלומר צריכה של סוכרים מפירות ומוצרי חלב הייתה גורם שהפחית את הסיכון להשמנה, בעיקר בקרב בנות.

הכותבת היא דיאטנית תנובה