התחצפות ואיומים: כל מורה שני חווה אלימות מילולית מצד תלמיד
סקר מדד האלימות שנערך בקרב מורים חושף תמונת מצב עגומה על הנעשה בבתי הספר העל-יסודיים. 17 אחוז מהמורים ספגו איומים מצד תלמידים וכל מורה חמישי חווה אלימות של הורים. המצב במגזר הערבי חמור יותר מאשר ביהודי
ארגון המורים בשיתוף מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה פרסמו הבוקר (א') את מדד האלימות לשנת 2016 נגד מורים בחינוך העל-יסודי. לפי המחקר, נמשכת מגמת הירידה במדדי האלימות שהחלה בשנת 2010, אולם במגזר הערבי נרשמה עלייה באלימות המילולית שמופנית כלפי מורים.
על פי מדגם טלפוני שנערך בקרב 400 מורי ארגון המורים, 54 אחוז מהמורים דיווחו על אלימות מילולית שהופנתה נגדם מצד תלמידיהם, נתון המבטא עלייה של שלושה אחוזים לעומת נתוני השנתיים האחרונות. בנוסף, שמונה אחוזים מהמורים דיווחו שתלמידים פגעו ברכוש שלהם וחמישה אחוזים מהמורים הודו שחוו אלימות פיזית מצד תלמידים, נתונים זהים לשנתיים האחרונות.
האלימות המילולית שהמורים חוו כללה סירוב תלמידים לקיים הוראות או התחצפות (74 אחוז); ניבולי פה ותנועות ידיים (55 אחוז); לעג או השפלת מורה (27 אחוז); איומים (17 אחוז) והערות בעלות תוכן מיני (שמונה אחוזים). בפילוח הנתונים על פי מגזרים נראית עלייה של שבעה אחוזים באלימות המילולית במגזר הערבי לעומת השנה שעברה, נתון העומד בשנת 2016 על 47 אחוז. במגזר החילוני נרשמה עלייה ל-55 אחוז (53 בשנה שעברה), ובחינוך הממלכתי דתי נשאר נתון זהה לשנה שעברה, שיעור גבוה במיוחד של 57 אחוז באלימות מילולית נגד מורים.
בסקר מוצגת ירידה משמעותית במדדי האלימות הסביבתיים בבתי הספר שהיוו את הסיבה לירידה במדד האלימות הכולל. על פי עדויות המורים, 67 אחוז חוו פגיעה ברכוש בית ספר (לעומת 65 אחוז בשנה שעברה); 25 אחוז חוו אלימות של הורים נגד מורים (39 בשנה שעברה); 28 אחוז חוו פגיעה ברכוש של מורה אחר (33 בשנה שעברה) ו-21 אחוז חוו אלימות פיזית מצד הורי תלמידים (24 בשנה שעברה). כרבע מהמורים חוו אלימות מצד הורים הכוללת קללות וניבולי פה, איומים, לעג, השפלה ואלימות פיזית.
במגזר החילוני מדווחים בשיעור הגבוה ביותר על בעיות משמעת (23 אחוז), ובמגזר הערבי בשיעור הנמוך ביותר (14 אחוז). בשנתיים האחרונות ניכרת מגמת עלייה במשך הזמן הממוצע שהמורים מקדישים לטיפול בבעיות משמעת בשיעורים. במגזר החילוני המורים משקיעים בממוצע יותר זמן במהלך השיעור לטיפול בבעיות משמעת.
במגזר החילוני ציינו מורים בשיעור גבוה יחסית (כ-70 אחוז) שהם מקבלים תמיכה בהתמודדות עם תלמידים אלימים או בעלי צרכים מיוחדים, ואילו במגזר הערבי ציינו 16 אחוז מהמורים שהם אינם מקבלים תמיכה כלל. הגורם העיקרי שאליו יפנו המורים במקרה של אלימות פיזית מצד תלמידים הוא הנהלת בית הספר (88 אחוז).
בשנתיים האחרונות חלה ירידה בשיעור ההורים שמציינים שיפנו לדווח למשטרה (27 אחוז לעומת 33 אחוז בשנה שעברה). כמו כן, חלה עלייה בשיעור המורים שציינו שיפנו ליועצת בית הספר (31 אחוז לעומת 26 אחוז בשנה שעברה). במגזר הערבי ציינו בשיעור גבוה יחסית כי יפנו להורי התלמידים (53 אחוז) או למשטרה (34 אחוז).
עוד נמצא כי חלה עלייה משמעותית בשימוש שעושים מורים באפליקציית הוואטסאפ. בשנת 2016, 93 אחוז מהמורים דיווחו שהם משתמשים באפליקציה לעומת 88 אחוז בשנה שעברה. מהסקר עלה עוד כי 62 אחוז מהמורים מתכתבים עם תלמידיהם בהודעות פרטיות או בקבוצות ייעודיות, לעומת 55 אחוז בשנה שעברה. בעוד ממוצע השימוש בין מורים לתלמידים בוואטסאפ הוא כ-70 אחוז במגזרים החילוני והממלכתי-דתי, במגזר הערבי עומד הנתון על 29 אחוז בלבד.
שיעור המורים שמשתמשים ברשת הפייסבוק עולה בהדרגה בשנים האחרונות ועומד השנה על 68 אחוז. יחד עם זאת, רק ארבעה אחוזים מהמורים חברים של תלמידיהם ברשת החברתית, לעומת שבעה אחוזים שהיו בשנתיים האחרונות.
על פי המחקר, למרות העלייה באלימות מילולית כלפי מורים - בשילוב מדדים הקשורים לתנאים סביבתיים כדוגמת אלימות הורים, פגיעה בציוד ואלימות פיזית - ממשיכה מגמת הירידה במדד האלימות הכללי שהחל כבר בשנת 2010 ועומד כיום על 29 לעומת 31 בשנים 2013- 2015.
בבתי הספר העל-יסודיים בישראל מלמדים כ-60 אלף מורים. בארגון המורים פנו לשר החינוך ודרשו להעביר בחקיקה חוק שיגדיר את המורים עובדי ציבור עם כל המשמעויות הנגזרות מכך. "אנחנו דורשים ומצפים שיחוקק חוק כזה בכנסת שיכלול גם ענישה מתאימה", אמר יו"ר ארגון המורים רן ארז. "זה לא מובן מאליו שתלמיד שהיכה מורה לא יכול ללמוד באותו בית ספר. לצערי יש מתבגרים שרואים בתלמידים אלימים גיבורים מקומיים".
לדבריו, "כל ההשקעה היא באחוזי הבגרות, אבל אם אין בבית הספר כבוד למורים אי-אפשר להגיע להישגים משמעותיים. יש להשקיע בחינוך למניעת אלימות. המצב כיום לא טוב. ללא שיפור האלימות, אי-אפשר לשאוף להישגים טובים יותר, הדברים הולכים זה לצד זה".