"נעולים": לשחרר אחיזה, ולזפזפ
שעשועון הטריוויה החדש של גיא זוארץ "נעולים", לא ינעל אתכם למסך. עם כללי משחק מסובכים יתר על המידה, הנחיה רובוטית ושאלות לא מאתגרות בעליל, לפחות הידע הוא עדיין כוח - להרים את השלט ולהחליף ערוץ
אלא אם חייתם מתחת לאדמה, הייתם שקועים בתרדמת או שאתם פשוט אוסטרלים - ודאי שמתם לב שמזה זמן מה שורר בחוץ קיץ. אתם יודעים, הזמן הזה בשנה שבעבר נחשב ל"עונת מלפפונים" במונחי טלוויזיה מסחרית, והיום הוא העת בה בוקעים מן הביצה שלל פורמטים חדשים ומקוריים, לעיני קהל צופים מהופנט ומזיע. לפני שבועיים הייתה זו "המשימה: אמזונס" וכעת הגיע תורו של השעשועון החדש של "רשת", "נעולים". שהרי קיץ הוא ים וים הוא כיף - ומה יותר כיף משעשועון?
עוד ביקורות במדור הטלוויזיה של ynet:
ליד המוות: הסדרה שתהפוך לכם את הבטן
"המירוץ למיליון": הייאוש נעשה יותר נוח
ובכן, הכל. דוקו, דרמה, טלנובלה, טיפול שורש. אלוהים, אפילו ריאליטי סוג ב' כבר עדיף על פני עוד שעשועון שנשמע ונראה בדיוק אחיו המשובטים. כולם כאן כדי להעביר לנו עוד ערב קיץ חם, ובמקרים חריגים גם ללמד אותנו דבר או שניים. גם "נעולים" - שם נהדר, אגב, שכמו מגדיר היטב את תחושת חוסר האונים האוחזת בצופים בבית - כולל שלל שאלות טריוויה, אבל עוד נגיע אליהן. לפני כן יברך אותנו לשלום לא אחר מאשר גיא זוארץ, שמוכיח שממש כמו ב"הישרדות" - הנחיה רובוטית אינה תלוית לוקיישן או קונטקסט. כמו באי כך גם באולפן הממוזג, גיא זוארץ נותר גיא זוארץ. לפחות במונית של טילטיל יש צחוקים.
"שעשועון שינעל אתכם בתוך המשחק", הוא אומר, במה שבאותה מידה יכול היה להיות סלוגן של חטיף מלוח. רגע אחרי הוא כבר מסביר בפנינו את כללי אותו משחק. ואלו, למקרה שתהיתם, מסתבכים כבר בסעיף השני או השלישי. יתכן שזהו החום מדבר מתוך שורות אלו, זה שממיס את גלגלי המוח כמו היו קופסת פלסטיק זנוחה ברכב חונה תחת שמש קופחת, אבל כבר מההתחלה, שלב כללי המשחק מזכיר במשהו את תסבוכת החוקים מימי "המוח" הזכורה של ארז טל. כן, אותו שעשועון שעלה לפני יותר מעשור לקולות הייפ וציפייה ופשוט היה מסובך מדי עבור הצופה הממוצע.
אבל תאוריה היא דבר אחר ופרקטיקה היא המורה הטובה ביותר, ובשלב זה מגיעות המתחרות הראשונות לעונה: מורן וורד - בת ואמה החורגת. "זה באמת נכון?", שואל זוארץ, "אתן באמת הולכות לשבור את הסטיגמה שבת ואמא חורגת יכולות להיות החברות הכי טובות?". "אני אמא חורגת עדינה ונחמדה", עונה ורד, וזהו - האמינו או לא - החלק המפרה של השיחה התלושה הזו, שמידרדרת לתיאורים של טרנינגים "מהתקופה שבה הסובייטים שלטו", תלתלים והחלקות שיער. "עכשיו אני מבין למה השיער שלכן דומה", אומר גיא, וסוחט את טיפת המיץ האחרונה שנותרה מהתחקיר אודות זוג הנשים הבאמת לא מרתק הזה.
ומכאן כבר נלווה את ורד ומורן במסען אל הכסף. מסע שכולל חמישה מפתחות, שלושה סוגי דלתות, שתי מתמודדות ופורמט אחד, נטול חן, עניין או שביב מקוריות. כלומר, אם לא חשתם חיבור מיידי ותחושת הזדהות עמוקה כשורד סיפרה על האופן בו היא לא מוותרת לילדיה על ארוחת שישי. מרתק, באמת. שאלות הטריוויה, למקרה שתהיתם - מאתגרות ומחכימות בערך כמו עלעול בספר הטלפונים של יהוד: איזו חיה אינה מטילה ביצים? איזו מילה לא מופיעה בריגוש ערב שבת? למה לעזאזל אנשים צופים בדבר הזה?
הצמד הבא מורכב כבר ממעיין ובריז'יט - בחור צעיר וחמותו, ואם חשבתם שהעובדה שהשניים חברו זה לזו להתמודדות משותפת בשעשועון תמוהה, חכו לרגע בו יגלו לכם את סיפור פגישתם הראשונה. רמז - מעין התקלח ולא נעל את הדלת, ולא תאמינו מה קרה אחר כך. גם בריז'יט ומעיין משחקים במפתחות ועוברים דרך הדלתות, לא לפני שבריז'יט תספר כי עלתה לארץ ב-1978 ותכריז שהיא מרגישה כל כך ישראלית שאין בה כל רצון לשוב להולנד (המקום בו מצטלם השעשועון, אגב). "מרגש", אומר זוארץ, ומוסיף לאתגר בשאלות קריטיות כמו "איזה ירק אינו מוזכר בתנ"ך?". לא, לא קישוא. זוהי העגבנייה.
וזה בגדול, מה שייקח עמו הצופה הממוצע בתוכנית הפחות מממוצעת הזו. שאלות טריוויה אזוטריות, משהו על דלתות, קמצוץ גאווה ישראלית והידיעה שבארץ אין תמרור בצורת משושה. תמרור ה"עצור", למקרה שתהיתם, הוא בצורת מתומן. ידע הוא כוח. או במקרה זה, הכוח להרים את השלט ולהעביר ערוץ.
