היסטוריה: המטוס הסולארי הקיף את העולם ללא טיפת דלק
המטוס שיצא במרס 2015 מאבו דאבי נחת שם לפנות בוקר, לאחר שהקיף את כדור הארץ באמצעות אנרגיית השמש. במהלך המסע הארוך הושבת המטוס ל-9 חודשים בשל תקלה בסוללות. הטייס: "העתיד הוא נקי. בואו ניקח אותו הלאה"
לאחר מסע שנמשך יותר מ-16 חודשים, המטוס "סולאר אימפולס 2", המונע באמצעות אנרגיית השמש, סיים את מסעו ההיסטורי סביב העולם. המטוס נחת לפנות בוקר (יום ג') באבו דאבי משם המריא במרס 2015, לאחר שטס כ-40 אלף קילומטרים ועצר ב-16 תחנות ללא שימוש בדלק.
ברנארד פיקארד, אחד משני טייסי המטוס שהטיס אותו בקטע האחרון מקהיר לאבו דאבי, אמר לאחר הנחיתה המוצלחת: "העתיד הוא נקי. העתיד הוא אתם. העתיד הוא עכשיו, בואו ניקח אותו הלאה".
המסע לא היה קל ונמשך הרבה יותר זמן מהצפוי, בשל נזק בלתי הפיך לסוללות, שככל הנראה התחממו יותר מדי בקטע הטיסה שבין יפן להוואי. כתוצאה מכך הושבת המטוס מיולי 2015 ועד חודש אפריל השנה כיוון שהיה צריך לייצר סוללות חדשות.
ב-9 במרס 2015 יצא המטוס הסולארי להקיף את העולם מאבו דאבי. הוא טס 441 ק"מ ב-13 שעות ודקה, ונחת בעומאן. למחרת המריא שוב והפעם טס 1,468 ק"מ להודו - טיסה שנמשכה 15 שעות ו-20 דקות.
הקטע השלישי של הטיסה היה לוואראנסי שבהודו. המטוס היה אז באוויר 13 שעות ו-15 דקות והשלים 1,215 ק"מ. ב-19 ב-18 במרס 2015 המריא המטוס למינאמר - מסע של 1,398 ק"מ שהושלם תוך 13 שעות ו-29 דקות. ב-29 במרס המריא המטוס למערב סין - טיסה של 1,459 ק"מ שנמשכה 20 שעות ו-29 דקות. ב-21 באפריל יצא המטוס לקטע השישי ולאחר 1,241 ק"מ, שבהם שהה באוויר 17 שעות ו-22 דקות, הוא נחת בנאנג'ינג שבמזרח סין.
הנסיון הראשון לטוס מסין להוואי לא הושלם בשל תנאיי מזג אוויר והוא נאלץ לנחות ביפן. לאחר עיכוב של כמה שבועות המשיך המטוס בדרכו להוואי - שם כאמור קורקע למשך תשעה חודשים.
ב-21 באפריל יצא המטוס מהוואי לקליפורניה, מסע שנמשך יומיים, 17 שעות ו-29 דקות. הקטע הבא היה ב-2 במאי אז המריא המטוס לפיניקס, לשם הגיע לאחר 18 שעות ו-10 דקות. בהמשך החודש נחת המטוס באוקלהומה, בדייטון שבאוהיו – עירם של האחים רייט, בפנסילבניה וב-11 ביוני השלים המטוס את הטיסה מחוף לחוף כשהגיע לניו יורק.
ב-20 ביוני החל המטוס לחצות את האוקיינוס האטלנטי. המטוס, שהמריא מניו-יורק, היה באוויר במשך 71 שעות ו-8 דקות ובתום הטיסה נחת בסביליה שבספרד. ב-11 ביולי המריא המטוס לקהיר, טיסה שנמשכה 48 שעות ו-50 דקות. קטע הטיסה ה-17 והאחרון היה מבירת מצרים לאבו דאבי.
גוף המטוס עשוי סיבי פחמן, ואת כנפיו מכסים 17,248 תאים סולאריים מתקדמים ביותר. אחרי כל זה, לא נותרו די גרמים וסנטימטרים כדי להבטיח את רווחת הטייס - שמטיס את המטוס מתוך תא שגודלו כגודל מקרר משפחתי. בתא יש מקום לטייס אחד בלבד, שנאלץ להעביר ימים כלילות בטמפרטורות שנעות בין מינוס 40 ל-40 מעלות צלסיוס, כשהוא לובש חליפה ייעודית ומסיכת חמצן. ואם לא די בכך, תמרון המטוס לא מאפשר לו שינה רצופה לפרקי זמן ארוכים מ-20 דקות.
כלי הטיס אוגר אנרגיה בשעות היום בארבע סוללות, שמהוות כרבע ממשקלו. בלילה, מנוצלת האנרגיה האצורה בסוללות להפעלת ארבעת המנועים החשמליים של המטוס ומערכות הקשר והבקרה. מהירות השיוט של המטוס משתנה בהתאם לתנועת השמש: בשעות היום משייט המטוס מעל העננים, בגובה 8,500 מטר, שם התאים הסולריים יעילים ביותר, במהירות 90 קמ"ש. עם בוא החשיכה, מנמיך המטוס לגובה 1,500 מטרים, שם צפיפות האוויר הגבוהה יחסית מאפשרת ריחוף קל במהירות נמוכה של 60 קמ"ש.
לפנייה לכתב/ת 
