חייבים לצאת מהפחם ההורג

איך הפכו הארובות בחדרה ובאשקלון לסמל של העיר? בטח השאלה הזו עולה שוב ושוב בחדרי ראשי הערים אובדי העצות. אבל בעיקר מטרידה את מאות אלפי התושבים המושפעים מהמפגע הסביבתי. אבק פחם ומפגעי ריח, שלא לדבר המסוכנים מכולם: חומרים שאין להם לא צבע ולא ריח אך הופכים את תחנות הכוח הפחמיות של אשקלון וחדרה לאויב מושבע של בריאות הציבור!

עוד דעות

"ספורטאים ישראלים באולימפיאדה? חבל על הכסף"

היסטוריה: אנשים עם מוגבלות יקבלו סיכוי שווה!

האישה שנטרפה על ידי טיגריס - אשמה במותה

לא פחות מחמישה מיליון ישראלים חשופים למזהמי האוויר שיוצאים מהארובות הגבוהות של אשקלון וחדרה. אלה 'מעשירות' את האוויר שאנחנו נושמים בחומרים מפוקפקים: תחמוצות גופרית וחנקן, חלקיקים נשימיים ומתכות כבדות. התוצאה? מאות מקרים של מוות מוקדם וחולי של אלפים מזיהום האוויר מהתחנות הפחמיות. את זה לא אנחנו אומרים, אלא המשרד להגנת הסביבה וארגון הבריאות העולמי.

אנחנו בפני צומת דרמטית: בימים אלה יוכרע האם נמשיך לסבול מהפחם עוד עשרות שנים. ההחלטה נתונה לפתחו של לא אחר משר האנרגיה שטייניץ. בשבוע הבא יתקיים שימוע ציבורי באשקלון על התחנה הפחמית, שהמשרד להגנת הסביבה המליץ על חקירה פלילית כנגדה, לא פחות. רק לאחרונה פרסם המשרד היתר חדש לשתי תחנות הכוח המחייב אותן לעמוד בתנאי פליטה מחמירים יותר.

אז מה, הפחם יהפוך להיות נקי? רחוק מכך. דו"ח של גרינפיס והמשרד האירופאי לסביבה מעריך כי תחנות פחמות שעומדות בתקן זהה לתקן שעתיד להיות בישראל יעלו עדיין בחייהם של 7,000 אירופאים בשנה. בישראל, הפחם ימשיך להרוג ויהיה אחראי לחלק הארי בתרומת ישראל לשינוי אקלים (כ-40% מפליטות גזי חממה).

שלב פשרה ראשוני

ההיתר החדש שפרסם המשרד להגנת הסביבה אינו מאפשר אוויר נקי, ומהווה פשרה כשלב ראשוני לקראת יציאת ישראל משימוש בפחם. ניתן לעמוד בתנאיו אם יותקנו אמצעי סינון רציניים ('סולקנים') בעלות כוללת של מעל עשרה מיליארדי שקלים! בינתיים, חברת החשמל מתרשלת בפרוייקט זה והניסוי הראשון באחת תהיחידות של חדרה נחל כישלון חרוץ.

העלות הכבירה - הממומנת מהכיס של כולנו - התרשלות חברת החשמל בביצוע, התוצאות העגומות שאליהם הגיע פרוייקט הסולקנים בארץ עד כה וכמובן נזקי הפחם הקטלניים מחייבים שתי מסקנות פשוטות:

באשקלון, השלמה בזמן של פרוייקט הסולקנים ותכנון יציאה מהפחם צריכים ללכת יד ביד. הגנה על חייהם של התושבים מחייבת זירוז והשלמת התקנת אמצעי הסינון בלוח זמנים קפדני ביותר. יתירה מזאת, חובה לקבוע מראש שהתחנה תפעל לזמן מוקצב ולאחר מכן דינה להיסגר.

התחנה בחדרה כוללת 4 יחידות ייצור דינוזאוריות מתחילת שנות ה-80 ואין סיכוי לעמוד ביעדים להפחתת פליטות מזהמים, גם אם יתקינו סולקנים. המשרד להגנת הסביבה ממליץ על סגירתן וגם משרד הבריאות ממליץ להיפטר מהן. אסור להשקיע מכספי הציבור בניסוי שעתיד להיכשל ויותר מכך לכבול אותנו למשאב הקטלני עוד עשרות שנים.

המשרד להגנת הסביבה במרכז הפרשה, אך כאמור ההחלטה נתונה לפתחו של שר האנרגיה שטייניץ. עליו להורות על סגירת יחידות אלה בהדרגה, כצעד פתיחה ליציאת ישראל מהפחם ההורג ומעבר לאנרגיות מתחדשות נקיות ובטוחות.

* הכותב הוא מנהל הקמפיינים של גרינפיס ישראל