"יחידת המתאבדים": יותר מטופשים מרעים
עיסת האקשן הקולנועית שנקראת "יחידת המתאבדים" הייתה אמורה להיות סרט מוצלח ובוודאי שלסיפור הרקע של נבלים כגיבורי על יש פוטנציאל מעניין, אבל ניכר שההתעקשות להחניף לצופים צעירים הכריע. אחרי שהמבקרים קטלו, גם הם עלולים להתאכזב מהבלגן שחוגג
האם אפשר גם להתייחס אל "יחידת המתאבדים" ("Suicide Squad") כסרט, או שזו אינה אלא חינגה מטורפת למעריצים שהכניסה אליה אינה מותרת, ורצויה, למבקרי קולנוע (וסתם כל מי שחצה מנטלית את גיל 14). שכן הסרט החדש מהיקום הקולנועי של DC קומיקס ודאי שלא ראוי לדיון בפרמטרים מיושנים כתסריט, עיצוב דמויות, ואלוהים ישמור אפילו בימוי. כקודמיו, הוא מכונה צבעונית, דינמית ורועשת שיוצרת לעיתים קרובות מדי תחושה של מחסור באספקת חמצן למוח. אם זהו עתידו של הקולנוע, הוא ראוי לירייה של חסד.
כשבאים לחשוב על זה, "יחידת המתאבדים" הוא בעצם רימייק של "12 הנועזים" מ-1967, אותם תריסר רוצחים מזוהמים המגויסים בתקופת מלחמת העולם השנייה, תמורת חנינה, למבצע התאבדות בעורף האויב הנאצי. מונע על ידי המחשבה הלא בלתי הגיונית "מה-היה-קורה-אם-סופרמן-היה-טרוריסט", ארגון ממשלתי חשאי (בהנהגתה של ויולה דיוויס) מגייס את בכירי נבלי העל לשירותו, למלחמה בכוחות אפלים ומרושעים אף יותר מהם.
ביקורות נוספות בערוץ הקולנוע:
מקורה של הגישה הלא-אורתודוכסית הזו להשלטת החוק בחוברות קומיקס שהציגו גרסה מוקדמת של "יחידת המתאבדים" עוד בשנת 1959, ויצרו אותה מחדש כשלושים שנה מאוחר יותר. תשכחו מסופרמן ובאטמן (אף שזה צץ פה בהופעת אורח בגילומו של בן אפלק) - זוהי השעה הגדולה של הנמסיס, אויבי-העל.
וכך מוקדשת השעה הראשונה של הסרט, שכתב וביים דיוויד אייר ("זעם"), לתיאור קיבוצם של חברי היחידה, באופן שמזכיר את סרטי הנועזים בעורף האויב. אלה הם דדשוט (וויל סמית'), סופר-צלף שפעל בשירות העולם התחתון; אל דיאבלו (ג'יי הרננדז), פושע המסוגל ליצור אש בידיו; קילר קרוק (אדוואלה אקינוי-אגבאג'ה) הסובל מעיוות גנטי שמקנה לו מראה של איש-תנין; קפטן בומרנג, שודד אוסטרלי נאלח הקוטל את קורבנותיו באמצעות כלי הציד האבוריג'יני המסורתי; וזו שכולנו חיכינו לה, קבלו אותה במחיאות כפיים סוערות, הארלי קווין (מרגו רובי), פסיכיאטרית שנפלה בקסמי הג'וקר (ג'ארד לטו) והפכה למעין שילוב של חניבעל לקטר ומעודדת צמודה מדי, בכפל משמעות.
זהו, אם כן, משחק של הרעים-נגד-הרעים. האויבים (היחסיים) הפעם הם הג'וקר, שדמותו, על קעקועיה, שערה הירוק ושיני הברזל שלה, נותרת חיוורת וחסרת חיוניות. נטולת אותו ממד מאיים וקאמפי שאפיין את הופעותיהם של ג'ק ניקולסון והית' לדג'ר בתפקיד. הסרט מנסה אמנם לייצר איזושהי מורכבות בהצגתה של הארלי קווין כנערה במצוקה הממתינה לנבל שיציל אותה - אבל החיבור בין שתי הדמויות האלה נותר בעיקר מעורפל.
הנמסיס השני הוא מכשפה עתיקה שלבה מוחזק בידי סוכנות הביון, ועל כן מאפשר שליטה בכוחות הרוע שלה. היא מתגלמת באמצעות ג'ון מון (קארה דלווין), ארכיאולוגית צעירה שעל גופה היא השתלטה, שהיא גם אהובתו של קולונל ריק פלאג (ג'ואל קינאמן) המנהיג את חבורת הנבלים. האיום שלה משמעותי הרבה יותר, שכן היא מביאה מהשאול את אחיה הנורא שנראה כמו מפלצת של הפרעות חשמל סטאטי. השניים מפזרים ברחבי העיר מידוויי סיטי לוחמים שנראים כהכלאה משונה של זומבים וערימות של, במחילה, חרא (מה שמאפשר, במסגרת התלת-ממד, להעיף, בדרך רפלקסיבית לחלוטין, חרא אל פרצופו של הצופה כל אימת שאחת המפלצות האלה מוצאת את מותה).
מקור השראה אחר של הסרט הוא "הבריחה מניו יורק" המופתי של ג'ון קרפנטר מ-1981, שם גילם קורט ראסל את דמותו של הפושע סתום-העין סנייק פליקסן החודר אל מנהטן העתידנית שהפכה לכלא שמור ביותר על מנת להציל את נשיא ארצות הברית. אבל השילוב של שנינות ואפלוליות אנושית שייחד את הסרט ההוא נעדר לגמרי מ"יחידת המתאבדים". נכון, יש משהו בסיפור האהבה הארור שבין ג'ון מון ופלאג שיכול היה לעבוד מבחינה רגשית - אבל אייר, לפי דרישת קהל היעד, מעדיף את ההמולה הכאוטית על פני אלמנטים מורכבים יותר. אין שום דבר אפל באמת, מפתה ומעורר אמביוולנטיות בתמונה ההפוכה של גיבורי העל שחברי "יחידת המתאבדים" אמורים לייצג.
דברים דומים אפשר לומר על סיפורי הרקע המגוחכים שמלווים את דמויותיהם של דדשוט ואל-דיאבלו, ומציגים אותן כדמויות אב מיוסרות ורדופות טראומה. מה שמותיר אותנו עם הארלי קווין שבמכנסונים קצרים, טי-שירט צמודה קרועה, קוקיות צבועות, חיוך רחב פסיכוטי, ופטיש ענק - נראית כפרודיה משעשעת על פנטזיות גבריות זולות של ילדה-זונה. טוב, זה לא שיש כאן איזה פוטנציאל למועמדות לאוסקר, אבל הופעתה המבריקה והחיונית של רובי מעניקה לסרט כמה מרגעיו המוצלחים (ואין הרבה כאלה, אתם חייבים להאמין).
על פי הדיווחים, "יחידת המתאבדים" עבר סדרה מקיפה ויקרה של צילומי השלמה שהסיבה להן נותרה עמומה. באם הסיבה האמיתית הייתה צילומים נוספים של סצנות פעולה, או הוספה של קלילות והומור לעולם קודר מיסודו - התוצאה היא עוד תוספת מיותרת לערימת הגבבה הקולנועית של השנים האחרונות המכונה גם סרטי גיבורי-על.
"יחידת המתאבדים" (ארצות הברית) - במאי: דיוויד אייר. שחקנים ראשיים: וויל סמית', מרגו רובי, ויולה דיוויס, ג'ארד לטו, ג'ואל קינמן, קארה דלווין, ג'אי קורטני, אדוולה אקינוי-אגבאג'ה, קארן פוקוהארה ואדם ביץ'. אורך הסרט: 130 דקות.
