מי גילה את ויטמין C - ובזכות איזה מרק התגלה ה-B12
ויטמין C התגלה לאחר שמלחים שיצאו להפלגות ארוכות חלו במחלה קשה ומתו, ויטמין B התגלה לאחר שנמצא כי הוא מרפא אנמיה וויטמין D שהוא גם הורמון, התגלה במקרה. איך התגלו הוויטמינים שכל כך חשובים עבורנו ואיך אנחנו צורכים אותם?
במאות השנים האחרונות התגלו רכיבי תזונה, ויטמינים ומינרלים רבים שחשיבותם לבריאות, לתזונה ולאיכות החיים מרחיקות לכת בחשיבותם. איך התגלו הוויטמינים שכל כך חשובים לבריאות שלכם?
קראו עוד
יותר ויטמין C מתפוז: למה כדאי לאכול ברוקולי
ויטמינים מסוג B: היתרונות, המינונים הנכונים ואיך נדע שחסר
מחקר: ויטמין E מעכב משמעותית אלצהיימר
ויטמין C
לא רבים יודעים שוויטמין C, הנקרא גם חומצה אסקורבית התגלה בזמן ההפלגות הארוכות של הסוחרים במאה ה-15 מעבר לים. מדען כימאי בשם לינוס פאולינג, זיהה את העובדה כי מלחים בים נפטרו וחלו ממחלה - סקורבית (בעברית=צפדינה) שהופיעה על עורם ואולם המלחים שאכלו בצל (ירק שהיה ניתן לקחת למסעות ארוכים) נשארו בריאים.
לאחר מחקר מצא פאולינג את העובדה שהבצל מכיל חומצה מיוחדת שמנעה את מחלתם. הוא קרה לחומצה זו חומצה א-סקורבית- כלומר נגד המחלה צפדינה ומכאן נגזר שם הוויטמין עד היום.
ויטמין C הינו חיוני לכ-300 תהליכים בגוף האדם, והוא אנטיאקסידנט יעיל. ויטמין זה עדין במיוחד ועלול להתפרק בבישול, אפייה, עיבוד וחום. הוא קיים במזון בירקות ובפירות, בעיקר ודווקא הירק פלפל אדום מכיל את כמות הויטמין C הכי גבוהה ל-100 גרם. (יותר מאשר התפוז המפורסם יותר כבעל ויטמין זה).
פרוביוטיקה
פרו-בעד, ביוטי=חיים- משמעות המילה פרוביוטיקה - בעד החיים וכשמה כן, היא תורמת לבריאות ולחיים. לכל אדם בריא קיימת אוכלוסיה פרוביוטית שנמצאת במערכת העיכול (או ליתר דיוק במעי הגס באיבר לימפתי בשם GALT).
פרוביוטיקה אמנם איננה ויטמין, אולם חשיבותה למערכת העיכול בפרט ולמערכות גוף נוספות בכלל גבוהה ונחקרת מאוד בשנים האחרונות. הפרוביוטיקה יעילה בהפחתת גזים, כאבי בטן מסיבות מגוונות, נפיחות, ריח רע מהפה, מחלות מעי ועוד...לאחרונה נחקרת חשיבותה והשפעתה על משקל הגוף ומחלות נוספות.
את חיידקי הפרוביוטיקה ששגשגו ביוגורט, גילה חוקר וזאולוג רוסי בשם מצ'ניקוף, שזכה על תגליותיו אף בפרס נובל בשנת 1908, לאחר שנחשף למחקרים שנעשו בבעלי חיים שגודלו בתנאים סטריליים (ללא חיידקים).
הוא גילה כי לחיידקים תפקיד חשוב בפירוק שיירי מזון ואיזון פעילות מערכת החיסון מפני חיידקים מחוללי מחלה, והעלה את האפשרות שהמעיים מאוכלסים בחיידקים שתורמים לגוף.
על פי עדויות, מצ'ניקוף נהג לאכול מדי יום יוגורט. עבודותיו העניקו השראה לחוקרים רבים להמשיך ולחקור את חשיבותם של חיידקי המעיים לבריאות האדם.
מאז, החיידקים שביוגורט נחקרים רבות, מבודדים, מוספים למזונות רבים נוספים ומיוצרים אף כתוספי תזונה שיעילותם משתנה בהתאם לזני החיידקים והכמות הנמצאת בתוכם.
ישנם חיידקים המיוחסים יותר לבריאות מערכת העיכול, ישנם כאלו המיוחסים יותר למערכת החיסון וישנם כאלו המיוחסים לשכבות גיל באוכלוסייה (למשל לפעוטות/לילדים, למבוגרים וכו').
שילוב של פרוביוטיקה (החיידקים הטובים) עם פרה ביוטיקה (fof שהוא מצע הגידול לחיידקים הטובים) מאפשר התרבות גבוהה ויעילה של החיידקים ה"טובים" על חשבון הפתוגנים ה"רעים" אשר בגופנו ובכך יעילות כבוהה של החיידקים הפעילים.
ויטמין B12
קיימים 12 סוגי ויטמין B הקרואים כל אחד מהם על השלב בו התגלו. למשל ויטמין B הראשון שהתגלה קרוי B1 (תיאמין), והוויטמין האחרון שהתגלה מסדרת ויטמיני ה-B הינו B12 (קובל אמין).
בשנת 1849 התגלה כי אנשים אשר ניזונו ממרק כבד החלימו ממחלה מסוכנת בשם אנמיה שהייתה נפוצה בשנים ההן. החוקרים עדיין לא ידעו מה החומר המצוי במרק הכבד אולם על סמך ממצא זה הנושא התחיל להיחקר.
בשנת 1964 הכימאית דורותי קרופוט הודג'קין האנגליה, קיבלה פרס נובל על פענוח המולקולה המיוחדת והגדולה אשר מצויה במאכלי כבד בכמות זעירה ותרמה לריפוי ממחלת האנמיה.
ויטמין B12 הינו כאמור חלק מוויטמיני B המסיסים במים. הוא מצוי באופן טבעי אך ורק במזונות מן החי (קיים בכבד עוף ובקר במינון גבוה יחסית). בשנים האחרונות חברות מזון שונות מוסיפות את הוויטמין למזונות נוספים כמו למשל דגני בוקר, חטיפים שונים ועוד.
כשקיים מחסור בוויטמין זה (צמחונים, נשים בהריון ומניקות, טבעונים, אנשים שספיגתם לוויטמין נמוכה וכאלו שעוסקים בדיאטה לא מאוזנת) יופיעו "סימני חסר" ראשונים של עייפות, חוסר ריכוז, כאבי ראש, נימול בגפיים וסימנים נוספים.
תפקידו של הוויטמין בין השאר, הוא לעזור בתפקוד מערכת העצבים ומערכת הדם. מתן ויטמין B12 שלא דרך המזון, מחייב מתן דרך זריקה ישירות למערכת הדם או דרך נימי הדם במציצה מתחת ללשון, כדי שייספג בצורה אופטימלית שלא דרך מערכת העיכול.
ויטמין D
ויטמין די הינו ויטמין ייחודי מכל האחרים וזאת כי הוא מאופיין גם בהיותו הורמון.
בנוסף, המיוחד בוויטמין זה, היא העובדה שאת מלאי הוויטמין שהגוף נדרש לו אנו סופגים לאו דווקא מהמזון (אם כי גם בכמויות קטנות) אלא בעיקר דרך קרני UVB של השמש.
הויטמין מוכר כבר שנים רבות, אך התגלה ובודד לפני 80 שנים על ידי מדען גרמני שקיבל אף פרס נובל על תגליתו.
ויטמין זה הוא הנחקר ביותר בשנים האחרונות משום היותו כאמור הורמון (נקלט דרך העור, עובר תהליכים בכבד ובכליה ומשפיע על הבריאות באיברים שונים אחרים כמו מערכת העיכול, החיסון, והעצם).
בישראל, אוכלוסייה רבה סובלת מחוסר בוויטמין D, למרות הפרדוקס של מדינת ישראל כמדינת שטופת שמש. זאת בעיקר בשל העובדה שישראלים רבים מכוסים בבגדים בשעות החמות (אוכלוסייה דתית, ערבית וחרדית), נמצאים במשרדים ממוזגים, משתמשים במסנני הגנה שפוגעים בספיגת הוויטמין וכו'.
הוויטמין נחקר רבות בהקשרים של מניעת מחלות כמו למשל בטרשת נפוצה, סוכרת, אוסטאופרוזיס, השמנה, מניעת מחלות זיהומיות וכדומה.
הכותבת היא דיאטנית קלינית Bs.c Nutrition ומנהלת מחלקת הסברה רפואית בחברת פלוריש
צפו בקשר של תוספי תזונה וויטמינים לתזונה צמחונית וטבעונית:
לפנייה לכתב/ת 
