העליון קבע: כתבי קפקא יועברו לספריה הלאומית בירושלים

סוף לפרשת כתבי פרנץ קפקא: אחרי שנים ארוכות של מאבק משפטי, הכריע אתמול (א') בית המשפט העליון כי כל כתביו הנותרים של קפקא ייחשפו לציבור הרחב ויהיו זמינים בספרייה הלאומית בירושלים.

בית המשפט דחה את הערעור שהגישו בנותיה של אסתר הופה, מי שהייתה מזכירתו של ידידו הקרוב של קפקא, מקס ברוד, שבידיו הופקדו כתביו. הערעור הוגש על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב משנת 2012, וקבע כי אין לבנותיה של הופה חזקה חוקית על העיזבון. כעת אם כן, הוחלט סופית כי כל עזבונו של הסופר היהודי, מהחשובים במאה ה-20, יעבור מכספות סגורות ויהיה נגיש לחוקריו בספרייה הלאומית, עבורם כל בדל מידע נוסף על הסופר הוא בבחינת אוצר בלום. 

פרנץ קפקא. ייחשף לציבור הרחב

גלגולה של פרשת כתבי קפקא החלה עוד בשנות ה-20 של המאה שעברה, עם מותו של הסופר ב-1924. ידידו הקרוב, הסופר מקס ברוד מצא במגירתו של קפקא שני פתקים, בהם לטענתו ביקש ממנו קפקא לשרוף את כל כתביו לאחר מותו. ברוד סרב להוראה וכאשר נמלט מגרמניה עם תחילתה של מלחמת העולם השניה ב-1939, לקח איתו מזוודה ובה כתביו של קפקא. הם היו שמורים עמו עד מותו. בשנת 1957 כתב ברוד להופה כי ברצונו שלאחר מותו יעבור עזבונו לשמירה בארכיון הציבורי. הדברים השתנו עם מותו של ברוד ב-1968, אז טענה הופה כי ברוד אכן דרך בצוואה נוספת להוריש לה את העיזבון. כך התגלגל כתביו של קפקא לכספות בנק סגורות ולערכאות משפטיות סבוכות שהיום מגיעות ככל הנראה אל סופן. 

במשך השנים נוספו ההשערות על טיבו של העיזבון שהשאיר אחריו אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים. יש המשערים כי הוא מכיל כתבים לא גמורים של יצירות של קפקא או מכתבי אישיים שכתב במשך השנים. בניותיו של הופה שקיבלו מאימן את העיזבון הן למעשה היד השלישית שעברו כתביו של הסופר היהודי-צ'כי. הערכאות המשפטיות בעניין ההחזקה החוקית של המסמכים החלו כבר ב-1973, לאחר מותו של ברוד וכאשר נודע כי הופה, מזכירתו, העמידה את הכתבים למכירה בחו"ל. הופה טענה לחזקה חוקית על עזבונו של ברוד ובתוכו גם כתבי קפקא. לאחר שהלכה הופה לעולמה ב-2007 טענו בנותיה להחזקה חוקית בעיזבון שנשמר הרחק מעיני הציבור במשך למעלה מ-60 שנה.