חגיגה שמימית השבוע: מטר הפרסאידים של אוגוסט
בסוף השבוע יגיע לשיאו מטר המטאורים הגדול של הקיץ. מה זה מטאור? איך הוא מגיע לכדור הארץ? והיכן ניתן לצפות במטאורים בלילות שבין חמישי לשישי ושישי לשבת. כל הפרטים
בלילה שבין יום שישי לשבת יגיע לשיאו מטר המטאורים - הפרסאידים. מטר המטאורים - פרסאידים, הקרוי על-שם קבוצת פרסאוס - הוא אחד המטרות המטאורים הפופולריים ביותר, הן בזכות הקצב העשיר מאוד שלו והן בזכות עצם התרחשותו בשיא הקיץ.
המטר השנה
שיאו של המטר צפוי השנה דווקא ביום שישי, בין השעות 20:00-15:00, כך שהשיא לא ייראה מישראל. אם לא די בכך, הירח שמואר בכ-65%, ישקע לאחר חצות ואורו יפריע לצפייה במטר בכל שעות הלילה המוקדמות. למרות זאת, יש צפי להתפרצות נוספת במטר, שתגיע לקצב של כ-200 מטאורים בשעה, בלילה שבין שישי לשבת, משעה 1:00 בלילה ועד הבוקר. עלייה מתונה בקצב צפויה גם בלילה שבין חמישי לשישי.
במקביל למטר הפרסאידים, יש שני מטרות מטאורים מקבילים המתרחשים השבוע, אלה מטאורים שמגיעים מקבוצות הכוכבים דלי (אקווארידים) וגדי (קפריקורנידים).
מהו מטאור ומהו מטר מטאורים?
מקורה של המילה מטאור הוא ביוונית ומשמעותה - משהו באוויר. שמה העממי של התופעה הוא כוכב נופל, כיוון שהיא נראית ככוכב שחוצה את השמים במהירות ונדמה שהוא נופל מהשמים. על-פי-רוב, מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ. כאשר גופים שלנכדים על-ידי כבידת כדור הארץ נכנסים לאטמוספירה העליונה, מהירותם עשויה להגיע לעשרות ק"מ לשנייה (מהירותם של הפרסאידים היא 60 ק"מ לשנייה).
חלקיק האבק שנכנס לאטמוספירה מתנגש בחלקיקי הגז המצויים באטמוספירה ומיינן אותם. ברוב המקרים החום הרב מכלה את חלקיק האבק כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע. בדרך זו מעניקה לנו האטמוספירה מנגנון הגנה מפני כל אותם גופים שנלכדים בכוח המשיכה של כדור הארץ. אולם, מנגנון זה יעיל לעצירת גופים עד לגודל מסוים. חלקיקים גדולים מאוד שורדים את החום של הכניסה לאטמוספירה ומגיעים אל פני האדמה.
לגופים המגיעים לקרקע אנו קוראים "מטאוריטים". במקרים נדירים מאוד (למזלנו) עשויים המטאוריטים להיות גדולים מאוד - עשרות מטרים ויותר ואז פגיעתם תהיה קשה מאוד. בשנת 1908 פגע בטונגוסקה שבסיביר מטאוריט שגודלו היה, כנראה, כמה עשרות מטרים וגרם לחורבן עצום ברדיוס של עשרות ק"מ ובשנת 2013 התפוצץ באטמוספירה מטאוריט בגודל של כ-17 מטר מעל העיר צ'ליאבינסק בעצומה של כמה עשרות פצצות אטום של הירושימה.
אולם - אל דאגה: כאמור, חלקיקי האבק היוצרים את מטרות המטאורים שמקורם באבק המועף משביטים זעירים, ומסתם כה קטנה שאין הם מגיעים לפני הקרקע.
ומהו מקור מטרות המטאורים?
מדי לילה אפשר לראות מטאורים בודדים רבים. הם אקראיים וצצים מכל כיוון אפשרי ללא כל חוקיות. אלה קרויים - מטאורים ספורדיים. מדוע אם כן מטר הפרסאידים יוצא דופן? יש לילות בשנה שבהם מספר המטאורים גדול מאוד והמטאורים באותם לילות נראים יוצאים מנקודה אחת בשמיים הקרויה רדיאנט. סביב השמש נעים כוכבי לכת וגם שביטים - אלה גופים שעשויים תערובת של קרח ואבק שקוטרם מגיע לכמה עשרות ק"מ - המגיעים משוליה החיצוניים והקרים של מערכת השמש.
כאשר שביט כזה מגיע לקרבת השמש, מתנדף הקרח מפניו ותוך כדי כך משתחרר אבק הכלוא בקרח, שממשיך להקיף את השמש במסלול כמעט זהה למסלולו של שביט האב. פעם בשנה, כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט, ניתך עלינו מטר של מטאורים. שמו של השביט שגורם את מטר הפרסאידים הוא 109P/Swift-Tuttle, ושביט זה חלף בפעם האחרונה בפריהליון (בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו) בשנת 1992 וכתוצאה מכך היו מטרות עשירים ביותר בשנים 1991-2000 (עם קצב של כמה מאות מטאורים בשעה).
בגלל חוקי הפרספקטיבה ייראו כל המטאורים שמגיעים מנקודת המפגש בינם לבין כדור הארץ, כאילו הם יוצאים מנקודה אחת בחלל. נקודת זו קרויה - הרדיאנט, ממש כפי שקווי מסילת הברזל יוצרים מנקודה אחת באופק. כל מטר מטאורים היוצא מנקודה מסוימת בשמים קרוי על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה מצוי הרדיאנט. המטאורים של חודש אוגוסט קרויים פרסאידים כיוון שנקודת הרדיאנט מצויה בתחומי קבוצת פרסאוס. כאמור, שיאו של מטר הפרסאידים השנה הוא ביום שישי, 12 באוגוסט, אז כדור הארץ מצוי בדיוק במרכז מסלול האבק שמקורו בשביט האב, שביט סוויפט-טאטל. כיוון שבמקרה של הפרסאידים רוחבו של מסלול האבק גדול יחסית, אפשר לראות גם מטאורים השייכים למטר הפרסאידים גם כמה ימים לפני ואחרי השיא.
המטאורים של מטר הפרסאידים הם מהירים, רבים ורובם נשרפים בגובה של כמה עשרות ק"מ מפני הקרקע.
מתי ואיך לצפות במטר?
חשוב לזכור: את המטר אפשר לראות מכל מקום, ללא צורך במשקפת או בטלסקופ. אולם, אורות עיר, גם עיר קטנה, יפריעו לראיית המטאורים. ככל שנתרחק ממקום מואר, יגדל משמעותית מספר המטאורים שאנו נראה. מאידך, אורו של הירח שישקע בחצות יגרום לכך, שמי שממילא לא מתכנן להישאר ער בשעות הקטנות של הלילה, יוכל להרים את עיניו גם מאיזור עירוני ולקוות לראות מטאורים בהירים. כמו כן, מי שמגיע עם ילדים למקומות חשוכים, עשוי להתאכזב כיוון שעד לחצות יהיה קשה לראות מטאורים למעט הבהירים שבהם וגם אז ממילא, אין יתרון למקום חשוך.
מאידך, לאחר חצות זה הזמן הטוב ביותר לצפות במטר. נקודת הרדיאנט זורחת בסביבות בשעות הערב ובשעת חצות מצויה גבוה מעל האופק הצפון-מזרחי. אפשר לשכב על הגב ולהביט לכיוון זה אם כי מטאורים עשויים להיראות גם בכל כיוון בשמים. בשיאו של המטר צפויים כמה עשרות מטאורים בשעה (במקומות רבים נתקלים במושג קז"ש, לפיו הקצב של מטר הפרסאידים הוא למעלה מ-150 מטאורים בשעה בשיא המטר. הקצב של הקז"ש הוא תיאורטי ומנבא מה היה מספר המטאורים בשעה לו נקודת הרדיאנט הייתה מצויה בדיוק בזניט בלילה חשוך ובתנאים אופטימליים). כיוון שמטאורים חוצים את פני השמים במהירות ונצפים על פני שטח רחב, הכלי הטוב ביותר להביט בהם הוא זוג עיניים. משקפת או טלסקופ ממש לא יועילו במקרה זה.
היכן לצפות במטר?
באזור הדרום יהיו מוקדים רבים: בלילה שבין חמישי לשישי, 11 באוגוסט
בכל מרחב הנגב ובחניונים יהיו פרושים טלסקופים, כאשר השיא יהיה במצפה רמון, שם ייפרשו טלסקופים באצטדיון הכדורגל, ויתקיימו הרצאות. במקום יוצב אחד משני הטלסקופים הניידים הגדולים בישראל שקוטרו חצי מטר. התצפית בשיתוף ארגונים רבים ובהם ראשית מדע, המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב ובחסות סוכנות החלל הישראלית והאגודה הישראלית לאסטרונומיה
כמו כן תתקיים תצפית בפארק תמנע. התצפית מאורגנת על ידי מועצות מקומיות חבל איילות, ערבה תיכונה והאגודה הישראלית לאסטרונומיה. האירוע יכלול הרצאות וכן תצפיות בטלסקופים רבים ובהם הטלסקופ השני שקוטרו חצי מטר.
לפרטים על התצפיות בנגב - לחצו כאן
האגודה הישראלית לאסטרונומיה מארגנת אירוע קטן יותר בלילה שבין שישי לשבת.
לקריאה נוספת על מטרות מטאורים, שיטות לצילום וכדומה וכן למידע מתעדכן על אירועי צפייה מאורגנים במטר
מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואת ספר השנה לאירועים אסטרונומיים בשמי ישראל אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי .
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , ראש היל"א - המרכז הישראלי למידע אסטרונומי, מצפה הכוכבים בגבעתיים
לפנייה לכתב/ת 
