הבנק שכח לגבות ריבית, הלקוחה תשלם כפול
חשבונה של לקוחה חויב ב-18 אלף שקל באופן פתאומי. הסיבה: הבנק שכח לגבות ריבית על הלוואה שנטלה, אך הסתבר שגם הריבית שגבה גבוהה באלפי שקלים מהחוב. על פי סקירת פניות הציבור של בנק ישראל - 15 אלף תלונות הוגשו כנגד הבנקים וחברות כרטיסי האשראי בשנת 2015. על איזה בנק התלוננו הכי הרבה?
בשנת 2015 טופלו בבנקים ובבנק ישראל כ-15,000 תלונות כנגד הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, מתוכן 5,000 תלונות ביחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים, כך עולה מסקירת פניות הציבור שפרסם היום (ג') בנק ישראל.
מבין חמשת הבנקים הגדולים, בשנת 2015 הבנק הבינלאומי הגיע לדירוג הגבוה ביותר "טוב במיוחד", וארבעה בנקים (דיסקונט, הפועלים, מזרחי-טפחות ולאומי) – קיבלו ציון דירוג "טוב". בחינת דירוגם של הבנקים ביחס לגודל הבנק במערכת הבנקאית מעלה כי דיסקונט זכה לציון הנמוך ביותר ולפניו בנק לאומי.
800 מיליון שקל בשלוש וחצי שנים
צריכים הלוואה? זה הסכום שהבנקים מוציאים כדי שתיקחו
אליצפן רוזנברג
כמה כסף מוציאים הבנקים וחברות האשראי כדי לעודד אתכם לקחת הלוואה? בדיקת ynet המבוססת על נתוני יפעת בקרת פרסום, מעלה כי בשלוש וחצי השנים האחרונות הושקעו כמעט 800 מיליון שקל בפרסום, מתוכם כ-150 מיליון שקל בנושא הלוואות. ואיזה מועדון כרטיסי אשראי משקיע הכי הרבה כסף בפרסום?
ב-2015 כ-11% בלבד מהתלונות שהפיקוח על הבנקים הכריע בהן ביחס לחמשת הבנקים הגדולים - נמצאו כמוצדקות. מדובר ב-88 תלונות (בבנקים הקטנים ובחברות כרטיסי האשראי מספר התלונות המוצדקות הסתכם בתלונות בודדות).
נושא בולט שבו סווגו על-ידי הפיקוח על הבנקים תלונות "לא מוצדקות" היה סירוב של הבנקים להעמיד אשראי ללקוח, במקרים מסוימים בהם להערכתם הלקוח לא יוכל לעמוד בהחזר האשראי.
הבנק המתין בסבלנות כדי שחוב הלקוח יתפח
אז על מה התלוננו? על פי נתוני בנק ישראל, 17% מהתלונות עסקו באמצעי התשלום (צ'קים, כרטיסי אשראי וכו'), 13% בחשבון העו"ש, 12% על הלוואות משכנתא ושיעור דומה על הלוואות שלא לדיור, ו- 11% מהתלונות עסקו באיכות השירות של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי.
כך לדוגמה, בתום פירעון הלוואה שניתנה ללקוחה למשך 5 שנים, נזכר הבנק כי "שכח" לגבות ריבית על ההלוואה. מה עושים? הבנק חייב את חשבונה של הלקוחה ב-18 אלף שקל, שירדו מחשבון העו"ש שלה באופן פתאומי, בגין כל תשלומי הריבית. אם לא די בכך, התברר שהבנק גם טעה בחישוב הריבית וגבה ממנה 5,000 שקל יותר.
במקרה אחר, הבנק גבה מחשבון לקוח סך של 58,500 שקל בגין שכר טרחה של עורכת דין שייצגה את הבנק בהליך לגביית חוב. אלא שהתברר כי עורכת הדין לא מונתה כנדרש ככונסת נכסים על ידי בית המשפט. אם לא די בכך, התברר שבהסכם ההלוואה חלו טעויות רבות והבנק אף לא פעל לסגירת תיק ההוצאה לפועל בתחילת ההליך כמו שראוי היה, כך שהחוב תפח ותפח.
עוד מקרה הוא של קשישה שחתמה ערבות לבן משפחתה בגין הלוואה שלקח. אלא שהתברר שהליך החיתום שעשה הבנק, נעשה בביתה של הקשישה ובניגוד לכללים תוך אי מתן גילוי נאות כנדרש. בעקבות אי תשלום החוב של בן המשפחה, הבנק מימש פיקדון כספי בסך כ- 500,000 של הקשישה, פיקדון שהיה אמור לשמש אותה ואת בעלה למחייתם לעת זקנה.
חלק מהתלונות מביאות לגילוי כשלים רוחביים בהם נדרש בנק ישראל לטפל. כך התברר כי טופס גילוי נאות של אחד הבנקים המיועד לערבים החותמים ערבות להלוואה, כלל מידע רב שנפרס על פני עמודים רבים, כאשר פרטים מהותיים, לרבות סכום האשראי, שיעור הריבית וריבית הפיגורים הופיעו רק באמצע הטופס, אי שם באותיות הקטנות. בהתאם לכך, הבנק התבקש לתקן את טופסי גילוי המידע לערבים.
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, אמרה בעקבות פרסום הדו"ח: "אני רואה בפרסום דו"ח זה, לרבות הממצאים האיכותיים והכמותיים המשווים בין הבנקים השונים, חשיבות רבה, כדי לשקף לציבור את השיפור שחל בשירות של הבנקים לציבור הלקוחות, וכדי ליצור תמריץ למערכת הבנקאית להמשיך ולפעול למען שמירה ושיפור ההוגנות במערכת חשובה זאת, אשר מעניקה שירות מידי יום למיליוני לקוחות".
צילום: ניצן דרור ויוגב אטיאס
לפנייה לכתב/ת 
צילום: shutterstock
מומלצים
