מנכ"לית יוניליוור על הקורנפלקס המזוהם: "קיבלנו פניות מתשעה לקוחות"
מיד אחרי הפרסום על זיהום הטחינה, התקיים דיון בוועדה לביקורת המדינה על סערת הקורנפלקס. מנכ"לית יוניליוור ענת גבריאל: "חרב עליי עולמי. כנראה גורם אנושי לא שמר על היגיינה". בכירה במשרד המבקר: "משרד הבריאות לא זיהה את גורמי הסיכון". נציג המשרד: "אין אפס תקלות"
"משרד הבריאות לא זיהה את גורמי הסיכון בפרשת הקורנפלקס של חברת יוניליוור", כך אמרה הבוקר (יום ה') ליאורה שמעוני, בכירה במשרד מבקר המדינה, שהוזמנה לוועדה לביקורת המדינה בכנסת לדיון פגרה מיוחד בסערת הקורנפלקס המזוהם. הדיון התקיים שעה קלה לאחר הפרסום על כך שסלטי שמיר יורדים מהמדפים בגלל חשש לסלמונלה.
שמעוני הוסיפה: "חשבנו שהנושא של פיקוח על האיכות של המזון הוא נושא משמעותי, ולכן פרסמנו דו"ח במאי 2016 בעניין. יש כאן בעצם שני רבדים. הראשון הוא החברה שייצרה את אותו מזון פגוע. השני, שבו עסקנו, הוא איך אתה מונע ממזון תקול להגיע אל הציבור.
"צריך להבין: כדי למנוע לחלוטין אתה צריך להציב כאן שומר, פקח על כל קו, על כל ליין וליין בייצור. זה דבר שהוא כמובן בלתי אפשרי. לשם ייצור של מערך בקרה מפוקח צריך שני דברים. הראשון לקבוע מהם גורמי הסיכון שלך, והשני לקבוע את הכללים. כשלמשרד הבריאות יש מערך בקרה ופיקוח רופפים על קו הייצור - זה בא לידי ביטוי בכך שמשרד הבריאות לא זיהה את גורמי הסיכון העיקריים. הוא עושה בקרה על פי השיקולים שלו.
"אנחנו טענו שהוא צריך לפני כן לזהות מהם אותם מרכיבים מחוללי סיכון. הוא צריך להסיק מסקנות, לנתח את המסקנות, לעדכן את מערך הסיכונים שלו, ואלה דברים שהוא לא עושה. אני מאמינה שהוא היה יכול לפקח גם על אותן חברות גדולות".
גם יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים, אסתר אדמון, האשימה בדיון את הרגולטור שלא מקצה כוח אדם לפיקוח: "הכתובת הייתה על הקיר. במשרד הבריאות, בקו שאחראי על פיקוח המעבדות הפרטיות, עובדים שני אנשים. יש סך הכול עשרה עובדי במעבדות בריאות הציבור במשרד הבריאות שבודקים את החיידקים במערך המזון".
"הדבר הכי גרוע שקרה לי". גרסת מנכ"לית יוניליוור
בדיון השתתפה מנכ"לית יוניליוור ענת גבריאל, שסיפרה שכשהתקשרה לקוחה והודיעה שמוצר מזוהם נמצא אצלה בבית, "חרב עליי עולמי. זה הדבר הכי גרוע שקרה לי. אני לא יודעת אפילו איך הגעתי למשרד, שעה נסיעה בפקקים של יום חמישי. אני לא מחפשת את הש"ג. אנחנו חברת מזון. אנחנו מאכילים את עם ישראל והאחריות עלינו".
גבריאל הסבירה על הליך הבדיקה של המוצרים והשתלשלות הפרשה. לדבריה, המפעל דוגם כל מוצר כבר על קו הייצור ושולח דגימה למעבדה חיצונית לבדיקה. המוצרים היורדים לקו הייצור נארזים ומכוסים על משטח עד שמתקבלת תוצאה של בדיקת המעבדה. ב-29 ביוני התקבלה תוצאה לגבי הייצור ב-23 בחודש עם חשד לזיהום. "ב-30 בחודש, יום שישי, אנחנו עושים ניקיון מאסיבי, במוצאי שבת קיבלנו תוצאות מעבדה ובראשון חזרנו לייצר. הפניות מהתקשורת הגיעו כמעט חודש אחרי התקלה במפעל", אמרה.
בנוגע לסיבה לתקלה הוסיפה: "נראה שמדובר בגורם אנושי כשמישהו לא שמר על היגיינה, למרות שיש לנו בקרות מחמירות על היגיינה או גורם סביבתי".
לגבי אי-יידוע הציבור אמרה גבריאל: "אין תקדים של חברה שמדווחת לציבור על זיהום בייצור שלא הגיע למדפים. ההתנהלות שלנו הייתה תחת ידיעה שאין סכנה לציבור ושהמוצרים לא הגיעו למדפים. לפרסם פרטים של ריקול כשאין צורך בריקול זה ליצור פאניקה. ואז התקשרה לקוחה שאמרה שיש לה קופסה. ניסינו לבדוק איך דבר כזה קרה. אנחנו יודעים שכל המשטחים נשארו במחסן.
"ניסחנו את המודעה לציבור אישרנו אותה מול משרד הבריאות ויצאנו עם ההודעה לציבור. במקביל שלחנו אנשים למחסן בשביל להבין מה קרה שם. ביקשנו שיחפשו את המשטח לפי שעת הייצור. זה הרבה מאוד משטחים שהיו מועמדים להשמדה, אנחנו מדברים על 643 משטחים, לקח להם כמה שעות לאתר את המשטח. מתקשרים ואומרים לנו שהמשטח כאן. אמרנו זה לא יכול להיות, אולי לקחו רק קופסה אחת, ואז הם בודקים ורואים שבתוך המשטח יש מוצרים תקינים שיוצרו בכלל שבועיים לפני הזיהום. וזה אותו מוצר בדיוק. אפשר לדעת רק כשמסתכלים על התאריך ייצור ושעת ייצור.
"מהתאריכים המדוברים, מהמשטח המדובר, קיבלנו תשע פניות. תשעה אנשים התקשרו אלינו. כל התשעה הרגישו טוב ואמרו שאין להם תחלואה תודה לאל.
"הדבר שהכי חשוב לי להגיד הוא שבכל נקודת זמן שדיברתי אמרתי את האמת שידועה לי. בן אדם משקר כשהוא יודע משהו אחד ואומר משהו אחר. אחרי הכול אנחנו חברת מזון, אם הצרכנים לא סומכים עלינו שאנחנו נותנים להם מוצרים תקינים ובטוחים - אז אנחנו יכולים לסגור את העסק וללכת הביתה".
יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה בפתח הישיבה: "נושא הדיון הוא בכישלון של משרד הבריאות בפיקוח. אותנו מעניין איפה היה הרגולטור, משרד הבריאות, לאורך כל הזמן. שמעתי את מנכ"ל משרד בריאות אומר שהפרשה בשליטה, ואחר כך שמעתי את שר הבריאות הרב ליצמן אומר 'רימו אותנו, שיקרו אותנו'. ובסוף יצא דו"ח מטעם יוניליוור ולא מטעם משרד הבריאות. למה?".
גם ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) תקף את משרד הבריאות: "העובדה שהתנהלות יוניליוור העמידה בסכנה גדולה את הבריאות של הצרכנים זה לא הסיפור כולו. בסופו של דבר יש פה שותף נוסף למחדל ולכשל הקולוסאלי הזה, וזה משרד הבריאות. הקרב הזה, או מאבקי הגישות על המדיניות, מלווה אותנו בדיוני רפורמת הקורנפלקס מלפני שנה. בנקודה מסוימת משרד הבריאות פשוט הבין שככל שגדול הכשל של יוניליוור - כך גם גדול בהתאמה הכשל שלו עצמו".
מנגד אמר ח"כ איתן ברושי כי אף שברור שהתאפשרה פגיעה בבריאות הצרכנים, לא ברור לו מה אמורים המפעלים ומשרד הבריאות לעשות בפעם הבאה שעולה חשד מסוג זה: "יש פה הצד של המפעל והצד של משרד הבריאות. השאלה שנשאלת היא אם ההנהלה יודעת איך מטפלים באירוע כזה, אם יש תרגולת. למי מדווחים? איך העסק הזה עובד? אני אומר גם למבקר המדינה: מה המסקנה? מה יעשו במקרה הבא? אני רוצה להזהיר גם ממסע צלב".
הצטרפה אליו ח"כ מירב בן ארי, שאמרה: "יש פה איזה שיח ששם את יוניליוור בצד וזורק הכול על משרד הבריאות. אני חושבת שקצת התבלבלנו".
ח"כ עבדאללה אבו מערוף ביקש לשמוע את נציגי יוניליוור: "לא אגיד את המילה זדון, אבל צריך לקחת אחריות ולא לנסות לטמון את הראש בחול".
בדיון התייחס ראש מינהל שירותי מזון במשרד הבריאות, אלי גורדון, להורדת המוצרים של סלטי שמיר: "תקלות בתעשיות מזון יכולות לקרות, לזה נועד מערך הודעות הריקול. זה מקרה שיש חובת הודעה ואזהרה לציבור. כשזיהינו שיש תקלה נעשתה עבודה אינטנסיבית כדי ליידע את החברה ושהיא תוציא הודעה לציבור. מאז ששירות המזון מיישם את נוהל הריקול אנחנו מאפשרים תמיד לחברה לצאת בהודעה מיוזמתה".
תוך שבועיים: שלוש פרשות של זיהום מזון
פרשת הקורנפלקס התפוצצה לפני כשבועיים, כשהתגלה שחברת "יוניליוור" הסתירה את הנסיבות למחסור במוצר, ורק לאחר לחץ הסכימה להודות שמדובר בזיהום סלמונלה בקו הייצור. תחילה הודיעו בחברה שהאירוע הסתיים וכל המוצרים בטוחים, אולם כמה ימים לאחר מכן התגלה כי חבילת קורנפלקס הגיעה לבית לקוחה בפתח תקווה, לאחר שנקנתה בסניף רשת "יש חסד" בבארות יצחק. על פי הממצאים הראשונים של התחקיר, יוניליוור התרשלה, אך לא שיקרה ביודעין לציבור ולמשרד הבריאות.
אילו מוצרים של סלטי שמיר יורדים מהמדפים? שיחה עם שירות הלקוחות:
מנכ"ל סלטי שמיר מסביר בראיון לאולפן ynet:
צוות משרד הבריאות, בראשות ראש שירותי בריאות הציבור פרופ׳ איתמר גרוטו ומנהל שירות המזון הארצי אלי גורדון, ערך השבוע ביקורת מקיפה ויסודית במפעל בערד. משרד הבריאות הצהיר כי ימונה משרד חקירות פרטי לבירור נסיבות הפרשה, ומשרד ויצמן-יער נשכר בידי יוניליוור לחקור את פרשת הסלמונלה, בהתאם לדרישת משרד הבריאות.
לפי נתוני יוניליוור, לא פחות מ-643 משטחים - כ-150 אלף מוצרים - זוהמו בפרשת הסלמונלה. מתוכם, לפי יוניליוור, יצא לצרכנים משטח אחד שבו היו 240 מוצרים. יתר המוצרים הנגועים, לדברי החברה, לא יצאו מתחומי המפעל.
ביוניליוור טוענים שהמשטח שהגיע לפתח תקווה הגיע לשם בזדון, או בטעות מכוונת. "מישהו הדביק ברקוד של משטח תקין, על משטח מזוהם", טוענים בחברה. "643 משטחים הושמו במחסן עד להגעת תוצאות הבדיקות. הן חזרו עם תוצאות שמעידות על זיהום. המשמעות: כל 643 המשטחים תקולים ולכן אי אפשר להוציאם לשיווק. אחרי שהצרכנית מפ"ת גילתה אריזה שלא הייתה אמורה לצאת לשוק, חזרנו למחסן וספרנו את המשטחים. גילינו שיש 642 משטחים במקום 643".
ביום שלישי השבוע אספו משאיות 120 טונות של דגני בוקר נגועים בסלמונלה מהמפעל בערד, והובילו אותם לאתר בצפון הארץ, שם עברו קרטוני הקורנפלקס תהליך של גריסה, כולל 24 משטחי העץ הענקיים שעליהם הם הונחו במפעל.
הבוקר, כאמור, בוצע "ריקול" ענק לסלטי שמיר בעקבות חשד לסלמונלה. בהמשך להודעת ספק הטחינה הגולמית "טחינה הנסיך" מאמש, על זיהום של חיידקי סלמונלה בחומר הגלם שסופק, הודיעה סלטי שמיר על הורדת המוצרים מהמדפים. החברה מייצרת סלטים לרוב רשתות השיווק תחת המותגים הפרטיים: "יש", "שופרסל", "יוחננוף" ו"המותג", בין היתר. .
במקביל דיווח הבוקר משרד הבריאות ששני ילדים אושפזו בבית החולים איכילוב בעקבות שתיית חלב נאקות המשווק על-ידי "חלב בראשית". הילדים סובלים ממחלת ברוצלוזיס ובעקבות האשפוז הורו במשרד להשמיד 4 טונות חלב נאקות.
לפנייה לכתב/ת 
