שתף קטע נבחר
 

הבוגר / טור

רגיש יותר, מפויס עם העולם, בוכה כמו שלא בכה אחרי שמונה מדליות זהב באולימפיאדה אחת - מייקל פלפס של אולימפיאדת ריו מרתק יותר דווקא כשהוא מחוץ למים

"יותר משאני אמן, אני אדם אמיתי ואנשים אמיתיים מתבגרים, אני רוצה לשיר את ההתבגרות שלי" (קנייה ווסט)

 

 

יש משהו מרתק במיוחד בצפייה במייקל פלפס באולימפיאדה הנוכחית. אינני מתכוון בהכרח לביצועיו במים, אלו עוצמתיים ככל שיהיו הם גם צפויים להחריד, אותה עליונות שהורגלנו אליה כל כך ב-12 השנים האחרונות.

 

צפו בסיכום היום השישי בריו

צפו בסיכום היום השישי בריו

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

הרגעים המהפנטים ביותר של פלפס מודל 2016 מתרחשים דווקא מחוץ לבריכה, כשהוא עומד על הפודיום בעיניים אדומות מדמעות, כאלו שלא ראינו גם כשזכה בשמונה מדליות זהב באולימפיאדה אחת, כשהוא נקרע מצחוק מבדיחה פנימית של בולטימור שמופנית אליו מהיציע, וכשהוא מחפש רגע קצר של התייחדות עם בנו הקטן בומר בזמן שגדוד צלמים צובא עליו.

 

פלפס של ריו הוא כמו להקת רוק מצליחה בימיה המאוחרים. אחרי שנים סוערות של רוק-אנד-רול בבריכה, תהילת עולם וחוסר יכולת להתמודד איתה, פלפס מגיש כיום את האלבום האקוסטי המפויס שלו - אלבום של התבוננות אחורה והשלמה עם העולם המשוגע הזה שכל הזמן דרש ממנו להיות מה שהוא לא: מודל לחיקוי, מאמי לאומי.

 

16 שנים הוא נמצא תחת העין הבוחנת של העולם. פלפס (צילום: AFP) (צילום: AFP)
16 שנים הוא נמצא תחת העין הבוחנת של העולם. פלפס(צילום: AFP)

 

במשך 16 שנים הוא נמצא תחת העין הבוחנת של העולם. התפעלנו מהילד בן ה-15 שהעפיל לגמר אולימפי בסידני, התמוגגנו מהנער שכבש את הבריכה באתונה, עצרנו את נשימתנו מהמפלצת מרובת הזרועות שקטפה כל מדליה אפשרית בבייג'ינג, וקרענו אותו לגזרים בכל פעם שפישל בחייו האישיים.

 

שני משחים נותרו למייקל פלפס באולימפיאדת ריו. אין לי מושג אם הוא ממשיך לאולימפיאדת טוקיו, הוא עצמו טוען שלא, אבל הוא טען כך גם אחרי אולימפיאדת לונדון. מה שבטוח הוא שאולימפיאדת ריו יכולה לשמש כפרק סיום מפואר וראוי במיוחד לקריירה הבלתי נתפשת של הפנומן הזה.

 

קריירה בלתי נתפשת. הנה ההוכחה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
קריירה בלתי נתפשת. הנה ההוכחה(צילום: AFP)

 

אחרי שהשיג הרבה מעבר למה שהעלינו על דעתנו שאפשר להשיג, שבר שיאים שספק אם נזכה לראות נשברים בגלגול חיינו הבא, הוא יכול סוף סוף לנופף לשלום, לזכות בסטנדינג אוביישן אחד אחרון, ולהיעלם אל תוך עולמו הפרטי, כשהוא בוגר ומחושל יותר בהתמודדות עם החיים המטורפים האלה.

 

העולם כבר לא צריך לדרוש ממנו דבר, הוא קיבל ממנו כל מה שציפה והרבה יותר מכך. כעת הגיע הזמן פשוט להניח לו. תודה לך, אלוף!

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים