גילוי נדיר: נחשף בית כנסת מימי בית המקדש השני
ממצא ארכיאולוגי מרגש התגלה על פסגת תל רכש שבגליל - בית כנסת מסוף ימי בית המקדש השני. מדובר בתגלית חשובה - ולא רק בשל הקרבה לתשעה באב. הארכיאולוג ד"ר מוטי אביעם: "בית כנסת ראשון מסוגו ביישוב כפרי בגליל"
בתשעה באב - דרישת שלום עתיקה מימי בית המקדש השני: ממצא ארכיאולוגי נדיר וייחודי התגלה על פסגת תל רכש שבגליל בשבוע האחרון - בית כנסת מסוף ימי בית שני. מדובר בתגלית חשובה - ולא רק בשל הקרבה לתשעה באב (המצוין היום), שבו על פי המסורת נחרבו שני בתי המקדש.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
שש שנים מנהל ד"ר מוטי אביעם, מומחה לארכיאולוגיה של התקופה הרומית, וחוקר בכיר במכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית, במכללה האקדמית כנרת – חפירות בחלקו העליון של תל רכש, שם שכנה אחוזה חקלאית מהתקופה הרומית.
קראו עוד בערוץ היהדות :
בלי טיפת ציניות: ככה נראית אהבת חינם
ביום שלישי האחרון, גילה צוות החופרים על התל, בעומק של 10 ס"מ בלבד מתחת לפני הקרקע, בית כנסת מהמאה הראשונה לספירה. מדובר בחדר גדול ומרשים שאורכו תשעה מטרים ורחבו שמונה מטרים. לאורך קירותיו היו בנויים ספסלי ישיבה מאבני גיר מסותתות. כמו כן, נחשף אחד משני בסיסי עמודים שתמכו את גג בית הכנסת.
"מדובר בבית כנסת ראשון מסוגו ביישוב כפרי בגליל", מספר ד"ר אביעם. "במגדל, למשל, נמצא בית כנסת, אבל שם מדובר בעיירה גדולה. כאן מדובר באחוזה חקלאית מפוארת, בגודל כארבעה דונמים, ובה מבנים מעוטרים בפרסקות וטיח מכויר. באחוזה גרו משפחות יהודיות, אבל בשל העובדה שבית הכנסת הקרוב היה במרחק כארבעה ק"מ (יותר מ'תחום שבת' המותר בהליכה), בעל האחוזה בנה בית כנסת עבורו ועבור עשרות העובדים שעבדו אצלו".
המתפללים ישבו על ספסלי אבן
אתר תל רכש, השוכן בלב שמורת נחל תבור שבגליל התחתון-המזרחי, מוכר לארכיאולוגים כבר מתחילת המאה שעברה, ובימי המנדט הבריטי היה ידוע כי ברוב שכבות התל ישנם ממצאים מתקופת הברונזה והברזל. במשך עשר השנים האחרונות, מדי שנה בתקופת הקיץ, הגיעו לארץ משלחות סטודנטים מאוניברסיטאות ביפן, שביצעו במקום חפירות ארכיאולוגיות, תחת שרביטם של ד"ר יצחק פז מרשות העתיקות, פרופ' שואיצ'י הסגאווה מאוניברסיטת ריקיו ופרופ' היסאו קוואברה מאוניברסיטת טנרי.
ד"ר אביעם מספר ל-ynet כי במקום נמצאו שברי חרסים שמתוארכים בוודאות למאה הראשונה לספירה. את העובדה שמדובר ביישוב יהודי, קבעו החוקרים בשל היעדר עצמות חזיר, שהיה חלק מהתפריט ביישובים שבהם לא גרו יהודים.
הוכחה נוספת לעובדה שמדובר ביישוב יהודי קדום, היא קיומם שלי כלי אבן רבים. על פי ההלכה, כלי אבן אינם מקבלים טומאה, בניגוד לכלי חרס, מתכת וזכוכית – ולכן העדיפו יהודים בשלהי ימי הבית השני להחזיק ולהשתמש בכלי אבן רבים במיוחד.
אבל מה שאישר בוודאות כי הממצא החדש הוא בית כנסת קדום, הם הספסלים שבנויים לאורך המבנה, בדרך המקובלת בבתי כנסת הספרדיים, שבהם המתפללים יושבים לאורך הקירות, כשפניהם למרכז החדר. במרכז המבנה נהג לעמוד שליח הציבור שהקריא קטעים מהתורה בשבתות ובחגים, והחל מימי עזרא, גם בימי שני וחמישי.
ד"ר אביעם מוסיף כי "מדובר בבית כנסת פשוט, אבל לא פשוט לבנות בית כנסת. הספסלים שמצאנו עשויים אבן גזית לבנה ויפה, והנפח הגדול חִייב הצבת עמודי תמיכה, מה שהצריך השקעה רבה ויקרה".
לא לכיוון ירושלים
שלא כמקובל מאז כשלון מרד בר כוכבא ועד היום, בית הכנסת לא פנה לכיוון ירושלים. "גם בבתי כנסת אחרים מאותה תקופה - במצדה בהרודיון, בגמלא, בקריית ספר, במגדל ובמודיעין - הדבר לא היה מקובל. באותם הימים בתי הכנסת לא שימשו לתפילה לכיוון ירושלים, מאחר והתפילות חוברו לאחר חורבן בית המקדש השני.
"ככל הנראה, רק לאחר המרד השני החלו לבנות בתי כנסת שבהם היה ארון קודש קבוע, עם ספרי תורה שסימל את זיכרון המקדש, והוצב בקיר הפונה לירושלים. בימי בית שני, כמו בימי בית ראשון, עיקר הפולחן הדתי, כלל הקרבת קורבנות על ידי הכהנים בבית המקדש. לכן בתי הכנסת ברחבי העולם היהודי, שימשו עד אז רק לקריאת התורה ולדרשות".
ספרות חז"ל מתארת את ימי חורבן בית המקדש השני כשואה של ממש, שבה השמידו הרומאים את רוב האוכלוסייה ועימה ישובים שלמים. אבל המצב בגליל היה שונה מזה שבאזור יהודה. "הביקור" הרומי בגליל, בפיקודם של אספסיאנוס וטיטוס, פגע והרס מספר יישובים כמו יודפת וגמלא, אך מרבית אוכלוסיית הגליל ויישוביו נשארו על כנם, כמו גם האחוזה שבראש תל רכש.
האחוזה ננטשה עוד לפני המרד
להערכת החוקרים, ננטשה האחוזה רק בעקבות המרד השני ברומאים. "המחקר המדעי קובע כי מרד בר-כוכבא התרכז ביהודה, ולכן יהודה חרבה", אומר ד"ר אביעם. "למעשה, אין ולו כפר אחד ביהודה ששרד והמשיך לפעול אחרי המרד. הכל נהרס".
"בגליל, לעומת זאת, לא היו קרבות. היו יהודים שנסעו ליהודה כדי לעזור להילחם, ואילו בגליל היו לכל היותר אירועים נקודתיים שבהם לו היו הרומאים חושדים במשפחה שהיא אוגרת נשק, היו לוקחים את בני המשפחה לחקירה, ואז הורסים את המבנה. המשפחה היהודית שגרה באחוזה שבה התגלה בית הכנסת, פשוט נטשה את המקום מסיבה שלא ברורה לנו, וזה מה ששימר אותה".
לדברי אביעם, מדובר בתגלית רבת חשיבות גם עבור העולם הנוצרי: "בברית החדשה מתואר כיצד ישו דרש בבית הכנסת בכפר נחום ובבתי כנסת נוספים בגליל", הוא מסביר. "באותה התקופה היה ישו עדיין יהודי שומר מצוות, שכמו רבנים רבים, נהגו לדרוש בבתי הכנסת. הנצרות שהתפתחה שנים לאחר צליבתו של ישו, שמה דגש על תיאור דרשותיו בבתי הכנסת בגליל, ולכן מדובר במקום חשוב מאוד עבור המאמינים הנוצרים".
"כיום אמנם אין גישה נוחה למקום", הוא מבהיר, "אבל אני מקווה שכאשר יושלמו העבודות, יוכל המקום - חלק משמורת נחל תבור - להוות מוקד משיכה לאוהבי טיולים, יהודים ונוצרים כאחד".
