עלייתה ונפילתה של יאהו

בחודש ינואר 1994 צץ רעיון מבריק במוחם של ג'רי יאנג ודיוויד פילו, אז סטודנטים צעירים להנדסת חשמל באוניברסיטת סטנפורד. האינטרנט היה עוד בחיתוליו ולגולשים המעטים ששוטטו בו לא היה ממש מושג מה בכלל עושים שם. השניים החליטו לפתוח אתר חדש בשם "המדריך של ג'רי ודיוויד לרשת הכלל-עולמית". זה היה אינדקס של אתרי אינטרנט שונים, מסודרים לפי קטגוריות. חודשים ספורים לאחר מכן, השם - הבלתי קליט בעליל - השתנה ל"יאהו!" (Yahoo!). הרעיון מחדר המעונות של האוניברסיטה הפך לחברת ענק, שהגדירה את ימיה הראשונים של הרשת.

יותר מ-20 שנה לאחר מכן, לפני שבועות ספורים, הגיעה יאהו לסוף דרכה כחברה עצמאית, לאחר שנמכרה לענקית התקשורת האמריקאית ורייזון ב-4.83 מיליארד דולר במזומן. העסקה כללה את עסקי הליבה של יאהו, הכוללים, בין השאר, תוכן, פרסום דיגיטלי, וידיאו, מובייל, ועוד.

מדובר במהלך עגום למדי מבחינת החברה, שהייתה חלוצה של ממש בעולם האינטרנט והטכנולוגיה, ובשיאה, בימי בועת הדוט.קום העליזים של שנת 2000, עמד שווייה על 125 מיליארד דולר. המכירה לוורייזון שמה קץ לשנים שבהן דישדשה יאהו במקום ולא הצליחה, חרף מאמצים אדירים, לחזור להיות רלוונטית ולתת פייט של ממש לגוגל ולפייסבוק.

(צילום: Gettyimages)

מהלך עגום, גם כי ההיסטוריה של יאהו רצופה בהחלטות שגויות ובהחמצות קולוסאליות, שנראות כיום כמעט בלתי נתפסות - גם אם זו חוכמה בדיעבד.

יאהו הונפקה בבורסה ב־1996 -, ביצעה רכישות גדולות, והלכה והתרחבה כפורטל אינטרנט שהציע לינקים לאתרים חיוניים, תוכן ושירותים מקוונים בחינם. ההכנסות הגיעו מפרסומות. בתקופה שבה האינטרנט היה בלגן של אתרים, שאף אחד לא ידע איך למצוא בו את הידיים והרגליים, יאהו עשתה בו סדר. היא ענתה בכך על צורך מאוד בסיסי של מיליוני גולשים, שהתבלבלו מהשפע המהמם והסבוך. היא העניקה להם "שער כניסה" לרשת: לא רק רשימת אתרים ולינקים מועדפים, אלא גם תוכן חדשותי כמו אקטואליה, ספורט וכלכלה, מנוע חיפוש, צ'ט, דואר אלקטרוני, וידיאו, קניות מקוונות, תמונות, ועוד ועוד. כל מה שאתם צריכים באינטרנט, במקום אחד.

לא עמדה בקצב

גם בעשור החולף הצליחה יאהו להישאר אחד האתרים הגדולים בעולם, וכיום משתמשים כמיליארד בני אדם בחודש במוצרי התוכן ובשירותים המקוונים שלה. אך היא לא הצליחה לעמוד בקצב החידושים והשינויים שהכתיבו ענקיות אינטרנט אחרות כמו פייסבוק וגוגל, שמזמן החליפו את יאהו כ"שער הכניסה" הראשי. יאהו נותרה מאחור בתחום החיפוש והפרסום והחמיצה כליל את מהפכות המובייל והרשתות החברתיות. הצמיחה הואטה, ההכנסות דעכו, המשתמשים נטשו.

אחת הבעיות הגדולות של יאהו, כפי שמומחים מנתחים כיום, היא שהתקשתה להגדיר את עצמה. היא הפכה לאסופה של שירותים מקוונים ואתרי תוכן, בלי מיקוד ברור. הבעיה הזו התבררה במלוא עוזה באביב 2006, במהלך אירוע נופש פנימי שאירגנה החברה לעובדיה. בכירי יאהו התבקשו לכתוב מילה אחת שקופצת להם לראש כשהם שומעים את שמה של חברה כלשהי. רוב התשובות היו אחידות: איביי? מכירות פומביות. גוגל? חיפוש. אינטל? מיקרו-מעבדים. מייקרוסופט? חלונות. אך מה עם יאהו? כפי ששיחזרו כמה בכירים לסוכנות הידיעות רויטרס, כאן התשובות היו רבות, שונות ומשונות: מייל, חיפוש, חדשות, ועוד. וזו הסיבה שהשאלה "מהי יאהו" הפכה לשאלה הבסיסית שעימה נאלצו מנהליה להתמודד לאורך השנים.

(צילום: AP)

ולא פחות גרוע: לאורך השנים חסרה יאהו את ההתמקדות האובססיבית בחדשנות טכנולוגית, שאיפיינה חלק ממתחרותיה המצליחות יותר. כפי שהעידו בכירים מאותה תקופה בכתבות שפורסמו בשבועות האחרונים בתקשורת בארה"ב, היא הפכה ביורוקרטית וממוקדת בתוכן ובפרסום מהסוג המסורתי, במקום להשקיע יותר במחקר ופיתוח טכנולוגי.

סכום מופרז

עד כמה שזה נשמע מדהים וטראגי כיום - יאהו הצליחה להחמיץ הזדמנויות פז לרכוש גם את גוגל וגם את פייסבוק. בתחילת שנות ה-2000, לאחר ששכרה את שירותי מנוע החיפוש של גוגל הצעירה, מנכ"ל יאהו, טרי סמל, ניהל מו"מ לרכישתה תמורת מיליארד דולר; הצדדים לא הצליחו להסכים על מחיר - כך על פי וול סטריט ג'ורנל. כיום גוגל שווה 540 מיליארד דולר.

שנים אחדות לאחר מכן, ב־2006, אותו סמל ביקש לרכוש רשת חברתית חדשה ואלמונית בשם פייסבוק, גם כן במיליארד דולר. השיחות נפלו, שוב, בגלל מחיר. על פי השמועות, מארק צוקרברג הצעיר לא רצה למכור את הסטארט-אפ שלו, ודרש יותר כסף; ביאהו התרגזו על השחצנות וסירבו לשלם את הסכום ה"מופרז".

כיום, פייסבוק שווה 360 מיליארד דולר.

לחברה היו אפילו הזדמנויות לרכוש את סקייפ ואת יוטיוב. גם הן הוחמצו. וב-2008, כשכבר היה ברור שיאהו היא לא מה שהיתה פעם, דחתה החברה הצעת רכישה ב־44.6 מיליארד דולר ממייקרוסופט. ההחלטה התקבלה על חודם של קולות בודדים בדירקטוריון ופילגה את הצוות הניהולי.

(צילום: AFP)

הטלטלות בהנהלת יאהו שיחקו גם הן תפקיד בעובדה שהחברה לא הצליחה להתייצב לאורך השנים. שוב ושוב התחלפו בה מנכ"לים, פוטרו והתפטרו. סמל התפטר ב-2007, ולנעליו נכנס המייסד, יאנג. קרול ברץ החליפה אותו ב-2009 ופוטרה ב־2011. בשנה שלאחר מכן כיהנו בתפקיד שני מנכ"לים שונים, עד שב-2012 הובא הרכש היוקרתי מגוגל: מאריסה מאייר.

חופשת הלידה 

מאייר היתה מינוי שהסעיר את ענף הטכנולוגיה ואת העולם כולו: מתכנתת ומנהלת מבריקה וצעירה מאוד שהפכה לאחת מבכירות גוגל, וגם לא היססה להצטלם בלבוש אופנתי למגזינים נחשבים. מאייר לא הפסיקה לייצר כותרות: מיד לאחר המינוי חשפה שהיא בהיריון מתקדם - ולקחה חופשת לידה של שבועיים בלבד, מהלך שגם הוא חולל סערה, כמובן. בשנה שעברה ילדה שוב, הפעם זוג תאומות.

מאייר נכנסה בסערה לתפקיד, פיטרה בכירים וביטלה תוכניות רה-ארגון. בהתחלה זה דווקא נראה טוב: היא הכריזה על הטבות לעובדים נוסח גוגל, כמו סמארטפון חדיש לכל עובד ומזון חינם בקפיטריה (מה שהוביל בימים הראשונים להסתערות רבתי על דוכני המזון בקמפוס החברה, שכן העובדים למודי האכזבות חששו כי ההטבה תבוטל עד מהרה). היא רכשה עשרות סטארטאפים כדי ליהנות מהכישרונות שעומדים בראשם. היא רכשה את טאמבלר, רשת בלוגים פופולרית, ב-1.1 מיליארד דולר, והובילה השקת גרסה מחודשת לשירות התמונות פליקר. האפליקציות השונות של יאהו זכו לגרסאות חדשות ולשבחים. המנייה עלתה, וכך גם מספר המשתמשים. לרגע נראתה יאהו כאילו נוערה ממנה תדמית הדינוזאור העייף.

אך כעת ברור שאפילו מאייר לא היתה יכולה להציל את יאהו. רכישות הענק, בראשן טאמבלר, לא הוכיחו את עצמן. השקעותיה בתחום החיפוש, המובייל והווידיאו לא הובילו לגידול מספיק במספר המשתמשים או בהכנסות. בשורה התחתונה - היא לא החזירה את יאהו למסלול ההצלחה. בסופו של דבר, תחת לחץ בעלי המניות הגדולים, התקבלה בדירקטוריון ההחלטה למכור את יאהו למרבה במחיר.

"איך זה למכור חברה בזמן שמנסים לבצע בה שינוי?" - נשאלה מאייר בראיון למגזין בלומברג ביזנסוויק לאחרונה. "הייתה תקופה, מוקדם יותר השנה, שבה מצאתי את עצמי מנהלת חברה, מצרפת חברי דירקטוריון חדשים, ובאותו זמן מטפלת בתאומות, ויש לי גם בעל וילד בן 3 וחצי. כל אחד מאלה הוא משרה מלאה", השיבה מאייר. "היה רגע שמישהו אמר לי - וואו, את כנראה האדם העסוק ביותר על פני כדור הארץ. במקום שבו גדלתי מתנערים ממחמאה כזו במחשבה שיש אנשים בעולם שהם באמת עסוקים, כמו הנשיא אובמה. ואז, הנשיא אובמה התחיל לפרסם סרטונים ביוטיוב בשביל הכיף".

אין סליחה 

ומה הלאה? מאייר צפויה להישאר בתפקיד לפחות בחודשים הקרובים. היא כתבה לעובדיה שהיא "מתכננת להישאר", וכי "אני אוהבת את יאהו וחשוב עבורי ללוות אותה לפרק הבא". כך, למרות שלכולם ברור שהיא תעזוב בסופו של דבר. יאהו תמשיך לפעול תחת ורייזון ותתמזג עם AOL, עוד ענקית אינטרנט לשעבר שנרכשה גם היא על ידי ורייזון ב-4.4 מיליארד דולר בשנה שעברה. הסיבות לשתי הרכישות דומות: ורייזון מנסה להרחיב את עסקיה ולהציע לא רק שירותי סלולר וגלישה עבור לקוחותיה, אלא לשלוט על החוויה כולה: תוכן, וידיאו ופרסומות. העסקה תהפוך את ורייזון ליצרנית מרכזית של תוכן מקוון ולמתחרה בפייסבוק ובגוגל בתחום הפרסום הדיגיטלי.

ורייזון, אגב, לא רכשה את כל נכסיה של יאהו: החלק מיאהו שנותר עצמאי מורכב מאחזקותיה בחברת עליבאבא הסינית, יאהו-יפן ופטנטים. אחזקות אלה שוות כ-40 מיליארד דולר ומהוות את עיקר השווי של יאהו ערב העיסקה. החלק העצמאי של יאהו ישנה עתה את שמו, יהפוך לחברת אחזקות וימשיך להיסחר.

יאהו צפויה לשמור על המותג והשם שלה גם תחת ורייזון, לפחות בינתיים. ולצד ענקיות כושלות אחרות כמו נוקיה או בלקברי היא תמשיך להוות עדות לאכזריותו של ענף עסקי הטכנולוגיה, שאינו סולח למי שמאבד פוקוס ואינו עומד בקצב השינויים הטכנולוגיים.