שנתיים לטבח ביזידים: "למות כל יום מחדש"
הקהילה שנחרבה בידי דאעש לפני כשנתיים לא מצליחה להשתקם. אחד משורדיה מספר על אהובתו שהתאבדה כיוון שסירבה להפוך לשפחת מין, ועל המיזם שהקים לזכרה כדי לסייע לשחרר נשים וילדים שעדיין בשבי הארגון
אהבה שנגדעה בגלל הטבח ביזידים: סחר (22) ועאמר (22), בני העדה היזידית, חלמו להינשא אחרי שב-2009 הכירו בעיירה חנאסור ליד הר סינג'אר. אך בדומה לרבים אחרים בקהילה, המאורעות הקשים של אוגוסט 2014, שבמהלכם טבחו אנשי דאעש ברבים מהם, גדעו את חלומם.
400 אלף מבני הקהילה היזידית חיו עד אותו חודש בסינג'אר ועל ההר בצפון עיראק במחוז נינווה. היום נותרו מהם 10,000 בקירוב. בין 5,000 ל-7,000 בני אדם נהרגו על פי הערכות גסות, 360 אלף הפכו עקורים. יותר מ-6,000 נחטפו, מהם יותר מ-3,500 נשים. נכון ליוני 2016, כמעט 3,800 בני אדם, נשים וגברים, עדיין נותרו בשבי. 22 קברי אחים נתגלו ו-2,745 ילדים נותרו יתומים.
מאחורי המספרים היבשים - אלפי סיפורים קשים לעיכול של מיעוט שלא ישוב לקדמותו, בייחוד לאור המאמצים הבינלאומיים הדלים לסייע לו. אחד מהסיפורים הללו הוא של עאמר סלים אל-חנאסורי, לוחם בכוחות ההגנה על סינג'אר שהיה שם מהימים הראשונים כאשר לוחמי דאעש, שכבר ביוני כבשו את מוסול, הסתערו על ההר ועשו שפטים בקהילה שאותה הם רואים כבזויה מכל, הקהילה היזידית, בני הדת ההטרודוקסית והסינקרטיסטית.
לא הסכימה להפוך לשפחת מין - והתאבדה
"את סחר הכרתי אחרי שתלמידים ותלמידות הגיעו מהכפרים הדרומיים לחאנסור כדי להשלים את לימודיהם", נזכר עאמר בשיחה עם ynet, שכיום נמצא בעיקר בדהוק בחבל כורדיסטן בעיראק יחד עם משפחתו. הם הצליחו להימלט בימים הראשונים של הטבח. אך לסחר ולרוב משפחתה לא שיחק המזל. בזמן שהוא היה בחזית עם הלוחמים, סחר נחטפה על ידי מי שהיה המורה שלהם בערבית והפך למפקד של דאעש באזור מוסול. הוא הכריח אותה להינשא לו ומשלא הצליחה להימלט, החליטה להתאבד - כך לטענתו של עמאר.
הכל התברר לו בשיחת טלפון עמה ולפיכך נותר המום. אחותה של סחר שהצליחה להינצל משבי דאעש, סיפרה לו לימים כי "נתנו את הגופה שלה לכלבים אחרי שלא הסכימה להתמסר ליצר המיני שלהם". כך התברר לו סופית שהיא מתה, ומצבו הנפשי הידרדר.
בדומה ליזידים אחרים, עאמר מפנה את כעסו לכיוונים רבים. כמובן שלדאעש בראש ובראשונה, אך גם לכורדים וליתר דיוק לכוחות הפשמרגה, שלטענתו נטשו את היזידים על הר באוגוסט 2014. "הם בגדו בנו", אומר עאמר שמתקשה לראות כיצד מוקירים את אותם מפקדים בחבל כורדיסטן בעיראק. את טענותיו הוא גם מפנה לקהילה הבינלאומית ולממשל המרכזי בעיראק, שלדבריו, לא עשו די כדי להציל את היזידים מהטבח. בעקבותיו כזכור הקימו את הקואליציה הבינלאומית נגד דאעש בסוריה ובעיראק. בדומה ליזידים רבים, חש עאמר שותפות גורל עם ישראל והוא היה שמח אם הייתה מסייעת להם.
הוא מבטיח להמשיך להילחם בדאעש עד כלות, והוא עסוק בניסיון לרפא את עצמו נפשית. בה בעת הוא הקים מיזם להנצחתה של סחר, במטרה לסייע למשפחות לשחרר את הנשים והילדים היזידים שעדיין נמצאים בשבי ארגון הטרור האכזרי, שכזכור, אומנם לא נמצא כבר בסינג'אר שהפכה לעיי חורבות, אולם עדיין מתחזקת את "בירתו" מוסול בצפון המדינה.
"כאדם אני מת כל יום", אמר. הוא סיפר כי אינו בטוח שישלים את לימודיו האקדמאיים שבהם הצטיין: "אני לא נמצא עם המשפחה לפעמים יותר מחודש כי אני לא יכול לבכות בנוכחותם. אני לא יכול להצטייר בעיניהם כחלש כי הם רואים בי גיבור. אני הלוחם הצעיר ביותר בכוחות שהיו בסינג'אר בזמן המתקפה של דאעש. המשכתי להילחם גם אחרי שנפצעתי יותר מפעם אחת בקרבות. הם מכירים אותי כאדם חזק, אבל בתוכי אני חלש מאוד. אני חלש עד כדי כך שניסיתי להתאבד כמה פעמים. אבל כעת אני חי בשביל המיזם על שמה של סחר ובשביל הקמפיין על שמה, כדי לסייע למשפחות החטופות".
לפנייה לכתב/ת 
