היום הכי רווחי למוזיאון הוא כשהוא סגור
סיורי סליחות בשעות הלילה, הופעות מחול בין המוצגים והשכרת שטחים לאירועים. המוזיאונים בירושלים מוכנים לנסות הכל כדי להתאושש מהיעלמות התיירים בעקבות המצב הביטחוני - ובינתיים התחרות רק הולכת וגדלה
למרות ההתאוששות בחודשיים האחרונים והעלייה ההדרגתית במספר המבקרים, המוזיאונים בירושלים עדיין מנסים לצאת מהמשבר שחוללו הפיגועים ואינתיפאדת הסכינים. היקף ההכנסות לא חזר עדיין לרמות בשנים שעברו.
כדי לשפר את הרווחיות ולא להיכנס לגירעונות מיותרים הם מתכננים צעדים מרחיקי לכת. למשל, חלקם שוקלים להרחיב את שעות הפעילות גם לערב וללילה, לקיים אירועים פרטיים, להשכיר שטחים מחוץ לשעות הפעילות ולארח אירועי תרבות. ועדיין, הוצאות האחזקה והתפעול אדירות, ובשיחות פרטיות הם מודים: "היום הכי רווחי למוזיאון הוא היום שבו הוא סגור".
מגדל דוד: מחפשים את הצ'יהולי הבא
אירוע השיא המכונן של מוזיאון מגדל דוד, שהקפיץ אותו לתודעה הבינלאומית והניב גם שיאי הכנסה, היה ללא ספק התערוכה של אמן הזכוכית צ'יהולי בשנת 2000. התערוכה הציגה כשנה וחצי ומשכה מספר שיא של כ-1.5 מיליון מבקרים. סייעה גם העובדה שצ'יהולי העניק למוזיאון את התערוכה במתנה, לשם הנצחת אמן זכוכית ישראלי, כך שהעלויות היו נמוכות ביותר.
במוזיאון ינסו בקרוב לשחזר את ההצלחה, דרך מיזם שדורש תכנון ממושך ומיועד לצאת לדרך לקראת חגיגות ה-70 למדינה במאי 2018. מנכ"לית המוזיאון, אילת ליבר: "מדובר עדיין בשלבים ראשוניים, ועד שהכל יהיה סגור לא נוכל לפרסם את הפרטים, אך אנחנו בהחלט מנסים לעבוד על משהו מדהים בסדר גודל של 'פעם בחיים'".
מגדל דוד סבל בחודשי החורף השנה מירידה של 40 אחוז בהיקף הביקורים, וכעת הירידה הצטמצמה לכ-20 אחוז, כך שהשיפור משמעותי. מספר המבקרים השנתי עומד על כ-350 אלף איש והתקציב נע סביב 16 מיליון שקל.
המוזיאון אמנם מוכר על ידי משרד התרבות אך נהנה מהיקף הכנסות עצמאיות גבוה במיוחד יחסית לשאר המוסדות בעיר. 78 אחוז מתקציבו באים ממימון עצמי, בעיקר בזכות הפעילויות הנוספות שלו, ובהן החיזיון האורקולי בשעות הערב. מגדל דוד מנוהל כעמותה ציבורית שעל פי התקנון שלה יושב הראש שלה הוא ראש העירייה. המוזיאון פועל כל השבוע ומקיים אירועים לתיירים תחת כיפת השמיים גם בימי החורף.
כדי להגיע לקהלים חדשים ולפתח מקורות הכנסה נוספים נכנס המוזיאון לאחרונה לתחום אירועי ההייטק, שבמסגרתם התקיים בו לפני כמה חודשים, לראשונה במוזיאון בארץ, "האקתון מגדל דוד". כמו כן המוזיאון עתיד לעבור בשנים הקרובות שדרוג מקיף בעלות של כ-40 מיליון דולר. רוב המימון יגיע מתרומות.
נוסף על קרן ירושלים, המסייעת למוזיאונים רבים בעיר, קרן קלור סייעה בכ-12 מיליון דולר להקמת המוזיאון וממשיכה גם כיום לספק לו גיבוי כספי מתמשך.
מוזיאון ישראל: הופעות מחול בתוך הגלריות
תערוכה של פיקאסו, המומיה היחידה בישראל וכניסה בחינם בחודשיים האחרונים לילדים מתחת לגיל 17, שהתאפשרה בזכות תרומת ענק - כל אלה הגדילו מאוד את מספר המבקרים בחודשי הקיץ במוזיאון הגדול בעיר. ועם זאת, למרות כל האטרקציות המוזיאון לא הצליח לשחזר את המספרים של קיץ 2015, שאף הוא לא היה ראוי לציון.
בחודש ספטמבר צפוי גם פסטיבל היין המסורתי, ולקראת נובמבר כבר שוקדים במוזיאון ישראל על אטרקציה חדשה לחורף בדמות הופעות מחול בתוך חלל המוזיאון, שיתקיימו בין התצוגות בגלריות השונות.
רק לפני שנים ספורות הסתיים שדרוג מבנה המוזיאון, שכלל תוספת 40 אחוז של שטחי תצוגה בעלות של כמאה מיליון דולר. נוסף על המתחם העיקרי בגבעת רם פתח המוזיאון לאחרונה מחדש את שלוחת בית אנה טיכו במרכז העיר, שם מוצגות תערוכות מתחלפות, ובקומה השנייה נפתחה מסעדה. המוזיאון הוא חברה מעורבת ללא מטרת רווח.
מוזיאון ידידי ישראל: נערכים לתקופת הסליחות
המוזיאון החדש, השוכן בקצה נחלת שבעה ליד כיכר החתולות, קשוב מיוחד לקבוצות וערוך לפעול שבעה ימים בשבוע, בכל שעות היממה. לאור הביקושים הצפויים במהלך סיורי הסליחות של חודש אלול הוחלט לפתוח את שעריו לקבוצות גם בשעות הלילה, בתיאום מראש.
המוזיאון, שנפתח רק בספטמבר שעבר ומוקדש לידידי העם היהודי שסייעו להגשמת החזון הציוני, חוגג בקרוב שנה להיווסדו. בפתיחת המקום הושקעו 50 מיליון דולר, שגויסו מ-700 תורמים מכל רחבי העולם. מאז ינואר ביקרו במקום כ-50 אלף מבקרים והציפייה היא שעד סוף השנה יגיעו עוד 20 אלף מבקרים.
סמנכ"ל השיווק והמנהל בפועל, אילן סקולניק: "לשמחתי, למרות מצב התיירות ואף על פי שמדובר בשנה ראשונה ובתקופה לא פשוטה, אנחנו עומדים ביעדים של מספר המבקרים. לכולם ידוע שמצב התיירות ותיירות הפנים אינו אידיאלי. התחלנו מאפס, כך שאי אפשר לדבר על ירידה, אבל זה בהחלט מאתגר לפתוח מקום בסדר גודל שלנו בתקופה כזו. בשנה הבאה אנחנו מתכוונים להשקיע בתחומים נוספים, כמו פיתוח הסביבה של המוזיאון ועוד נושאים שמוקדם לפרט עליהם. כמו כן אנו עוסקים בשיווק התדמית של ירושלים בעולם ובחיזוקה ונלחמים באנטישמיות וב-BDS".
מוזיאון יהדות איטליה: בעלות על הבניין
השנה הצליח מוזיאון יהדות איטליה לגייס תרומה משמעותית שאפשרה לו לרכוש את המבנה שבו הוא פועל ברחוב הלל במרכז העיר. מדובר בשינוי כלכלי משמעותי שיצר עבור המוסד נכס חשוב שמעניק לו גם גיבוי כלכלי מהותי לפעילות השוטפת.
אף שמדובר במוזיאון קטן יחסית שתקציבו עומד על קצת יותר ממיליון שקל בשנה בלבד, הוא נחשב עשיר במיוחד בתכנים ובמוצגים. המוזיאון מחזיק אוסף נדיר של פרטים ייחודיים במחסנים מאובטחים עם בקרת אקלים ויכול להציג בפועל רק חמישה אחוזים מהפריטים שבבעלותו, בתצוגות מתחלפות. עם זאת האוסף רק ממשיך לגדול בכל שנה, בעיקר בזכות תרומות שמגיעות אליו מהקהילה היהודית האיטלקית בכל רחבי העולם.
המוזיאון מוכר על ידי משרד התרבות. שליש מתקציבו מגיע מהכנסות עצמאיות והיתר מתמיכות. התרומות מיועדות לפרויקטים מיוחדים ולהגדלת האוסף.
המצב הביטחוני השפיע עליו מאוד השנה, עם 90 אחוז ביטולים עד אפריל, ורק עכשיו מתחילים לראות התאוששות. כדי להתמודד עם המצב ביטלו שעות נוספות לעובדים, אך הצליחו להימנע מפיטורים. המוזיאון נעזר גם בחסויות ובספונסרים מסחריים, כגון חברת פסטה איטלקית וחברות ביטוח, וחבר למיזם "כוכב ירושלמי", שמציע כרטיסיית הטבות במוזיאונים קטנים בעיר.
מוזיאון המדע: ה"פטנט" החדש - כרטיס משפחתי
הרעיון המקורי שיזמו במוזיאון המדע כדי להגדיל את מספר המבקרים הוא יצירת כרטיס משפחה מורחב בלי הגבלה על מספר הילדים, ואפשר לכלול בו אפילו סבים וסבתות. עלות הכרטיס 160 שקל. סמנכ"לית פיתוח עסקי של המוזיאון, טל בר-לב: "חיפשנו דרך למשוך את קהל היעד שלנו ולהציע משהו מחוץ לקופסה שמותאם וגמיש יותר למשפחה הישראלית הטיפוסית".
לאחרונה פתחו במוזיאון, באמצעות תרומה, חצר נוספת לתצוגות, וכבר חושבים לטווח הרחוק על הקמת מוזיאון הטבע הארצי בסמוך, שכבר הוקצו לו 11 דונם. התכנון הושלם ועכשיו צריך "רק" לגייס תרומה להקמת המבנה - כ-60 מיליון דולר.
מוזיאון המדע הוא מוסד מוכר ונתמך שתקציבו השנתי עומד על כ-18 מיליון שקל. מכלל זה, היקף ההכנסות העצמאיות עומד על 40 אחוז, התמיכות ממשרד התרבות, משרד החינוך ומהעירייה מכסות עוד 40 אחוז והיתר מגיע מתרומות. כמו כן המוזיאון מגייס חסויות מסחריות וספונסרים. לתערוכה הנוכחית, המוקדשת לחקלאות, גויסו למשל החברות "אדמה", "נטפים" וחברות של הדברה ביולוגית. לתערוכת המחשבים הקודמת תרמו אינטל, גוגל וצ'ק פוינט.
בחודשי הקיץ פעל המוזיאון שבעה ימים בשבוע, אך בקרוב הוא יחזור למתכונת רגילה של שישה ימי עבודה וימי ראשון, החלשים יחסית, יוקדשו לעבודות טיפול ותחזוקה. המוזיאון הוא עמותה ללא כוונת רווח שיסדו קרן ירושלים והאוניברסיטה העברית והנציגים בוועד המנהל הם נציגים משני הגופים הללו.
מוזיאון המוזיקה: השכרה לאירועים פרטיים
במוזיאון החדש לתולדות המוזיקה העברית, שהוקם לאחרונה בכיכר המוזיקה בנחלת שבעה, מבקרים כיום כ-3,000 איש בחודש, ויש לידו גם חנות מזכרות ושתי מסעדות נוספות ("כינור בכיכר" ו"נחמן"), שאמורות להעניק לו גב כלכלי ופועלות כגוף מסחרי אחד. מעבר לכך הולך ומוקם בקומה העליונה אודיטוריום של 350 מקומות ישיבה להופעות, שיוקרנו בו גם סרטי תלת־ממד שיופקו עבור המוזיאון.
גם את האודיטוריום וגם את המוזיאון כולו יהיה אפשר לשכור לאירועים פרטיים ולכנסים מחוץ לשעות הפעילות. כמו כן בחודשים הבאים ייערכו במקום סדנאות אמן עם נגנים, ערבי פיוטים וסליחות ופעילות בשעות הערב. כיום המוזיאון פתוח רק עד חמש וחצי בערב.
המוזיאון הקטן נפתח רק באפריל השנה בעלות של כ-20 מיליון שקל. תקציבו השנה עומד על כמיליון שקל והוא יוכפל בשנה הבאה. כיום מועסקים בו רק שבעה עובדים ומדריכים, אך המוזיאון עדיין בהרצה ועומד לקלוט עובדים נוספים.
המוזיאון סגור בשבתות, אינו מגייס תרומות ואינו נתמך, אך נמצא בהליך של הפיכה למוסד מוכר. מדובר במוזיאון פרטי בבעלותו של איש העסקים לורנט לוי, שמחזיק בנכסים נוספים באזור כיכר המוזיקה ומפעיל רשת גדולה של חנויות אופטיקה בצרפת ובישראל.
הכתבה התפרסמה במקומון "ידיעות ירושלים"
לפנייה לכתב/ת 
