חייל הופשט עירום ברחוב, סמים לא נמצאו
דו"ח הסנגוריה הציבורית מצביע על ליקויים במערכת האכיפה, בהם עלייה במספר המעצרים עד תום ההליכים, טיפול לקוי בתלונות נגד אלימות שוטרים והיעדר מסגרות טיפוליות לבעלי מוגבלויות. הסיפור על החייל שהופשט ומוצג כדוגמה נחשף ב-ynet
חייל צה"ל ללא עבר פלילי הופשט עירום לעיני כול בבית שמש, לאחר שנחשד בסחר בסמים. בחיפוש לא נמצא דבר. זה רק אחד מהמחדלים שעליהם מצביע הדו"ח השנתי של הסנגוריה הציבורית לשנת 2015, שמתפרסם הבוקר (יום א') - ומביא כדוגמה את הסיפור שפורסם לראשונה ב-ynet.
בימים אלה מלאו 20 שנה לפעילות הסנגוריה, והדו"ח מציף בעיות מהותיות בהתנהלות מערכת אכיפת החוק, ובעיקר שימוש יתר בסמכויות המשפט הפלילי. בין הליקויים - הגשת כתבי אישום שעוסקים בזוטות ובמעשים פחותי ערך, שמהווים "בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור".
בנוסף חשפה הסנגוריה כי קיים טיפול לקוי בתלונות על אלימות שוטרים. לפי הנתונים, במהלך השנה החולפת הועברו למח"ש על ידי הסנגוריה הציבורית 304 תלונות בגין אלימות שוטרים, אבל רק בשש תלונות בלבד התקיימה חקירה שבסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים לדין פלילי או משמעתי.
כמו כן הוגשו לבתי המשפט כתבי אישום במה שמכונה "תיקי עוני" – תיקים שבהם העבירה נעשתה על רקע מצוקה כלכלית או הפרת חובות של המדינה, וכתבי האישום שהוגשו התעלמו מהעובדה שהפתרונות האמיתיים היו צריכים לבוא ממסגרות הרווחה או בריאות הנפש. כך למשל אדם הועמד לדין על שזרק חצץ לעבר המתלונן. בפסק דינו קבע בית המשפט כי עובדות המקרה לא הוכחו, וגם אם היה נקבע שהנאשם השליך חצץ ופגע במתלונן – מדובר במקרה שולי ואין מקום להעמידו לדין בגינו.
במקרה נוסף, אישה שהזמינה משטרה לאחר שספגה איומים חיכתה לשוטרים מחוץ לביתה מלווה בשני כלביה. כשהגיעו השוטרים לגבות את עדותה, נשך כלב הפינצ'ר שלה את אחד מהם, והיא הואשמה בעבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות.
בשנת 2015 נקבעו 20,187 מעצרים עד תום ההליכים, לעומת 6,080 שנקבעו בשנת 1998. לפי הסנגוריה הציבורית, בשנים האחרונות, מאז נכנסה "תוכנית המפנה" לתוקף, חלה עלייה של 12,828 מעצרים עד תום ההליכים בהשוואה לשנים 2011-2009.
על פי הסנגוריה, מרבית העצורים אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסנגור לפני חקירתם במשטרה. למרות ההוראות, התקנות ופסקי הדין של בית המשפט העליון, המשטרה לא מקפידה ליידע את כל העצורים על זכותם להיוועץ בסנגור טרם חקירתם, ולאפשר להם היוועצות כזו. התוצאה היא שמרבית העצורים המובאים לתחנות המשטרה נחקרים ומוסרים הודאות בלי שנועצו בעורך דין.
הדו"ח מתייחס גם לשאלת השחרור המוקדם. על פי מחקרים שונים, אסירים המשתחררים בשחרור מוקדם חוזרים למאסר בשיעורים נמוכים באופן מובהק
מאלה המשתחררים לאחר ריצוי מאסר מלא. על רקע הנתונים הללו, מצפים בסנגוריה שייעשה שימוש נרחב יותר בכלי הזה. "אולם למרבה הצער, נראה שהמגמה היא הפוכה. הנתונים מצביעים שקיימת ירידה משמעותית בשיעור ההחלטות לשחרור מוקדם ושמרבית האסירים אינם משתחררים היום בשחרור מוקדם".
בעיה נוספת שהועלתה היא הקשיים המוסדיים המונעים הגשת בקשות למשפט חוזר ותיקון הרשעות שווא בישראל. הסנגוריה מתריעה כי קיימת במדינה תופעה, שאינה זניחה ושולית, של חפים מפשע המרצים מאסרים כבדים.
428 נידונים, אשר הורשעו בפסק דין חלוט וטוענים להרשעת שווא, פנו מאז 2001 ועד היום אל הסנגוריה הציבורית בבקשה שתייצג אותם בבקשה למשפט חוזר. כ-386 מהפניות נדחו, לאחר שנמצא כי אין אפשרות להגיש עבור הפונה בקשה למשפט חוזר. 42 מהפניות הנותרות מצויות בשלבי בדיקה שונים. עד היום, הגישה הסנגוריה הציבורית 16 בקשות למשפט חוזר, מתוכן 4 התקבלו ו-11 נדחו. בקשה אחת למשפט חוזר תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון.
הסנגוריה גם חושפת קשיים בהשמת קטינים במסגרות שיקומיות-טיפוליות. תקופות ההמתנה למעונות הנעולים והאבחוניים נמשכות חודשים ארוכים, והתוצאה היא שצעירים רבים נשלחים לכלא במקום למסגרות טיפוליות. ישנה גם תופעה מתמשכת של תקופות המתנה ארוכות ביותר לחלופות המעצר המוסדיות. מדובר בתקופה קריטית, לטענת הסנגוריה, עבור שיקומם של הצעירים, ורבים מעדיפים לוותר על האפשרות השיקומית ולסיים לרצות את עונשם בכלא.
כמו כן התריעה הסנגוריה על העדר מסגרות טיפוליות מתאימות עבור בעלי מוגבלויות. עוברי חוק בעלי לקויות שכליות ונפשיות קשות, הגובלות בפיגור, נשלחים לתקופות מעצר ומאסר ארוכות רק בשל היעדר מסגרות טיפוליות מתאימות בשירותי הרווחה.
לפנייה לכתב/ת 
