שתף קטע נבחר

 

אלול כאן: מסליחות ועד שופר

חודש אלול כאן, וימי התשובה החלו באופן רשמי: שמעתם תקיעות שופר הבוקר? השכמתם כבר לסליחות? כל מה שרציתם לדעת על חודש הרחמים

שאלה:

מהם המנהגים המיוחדים לחודש אלול?

 

יש לכם שאלה? לחצו על "שלח שאלה" - כתבו ותיענו

 

<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>

 

תשובה:

חודש אלול הוא האחרון בחודשי השנה לפני ראש השנה, שהוא יום דין לכל באי עולם, לפיכך הוא נקבע לתשובה ובו מרבים באמירת סליחות ותחנונים לפני הקדוש ברוך-הוא. הספרדים מתחילים לומר סליחות כל יום בהשכמה, החל מהיום (א') - ראש חודש אלול, ואילו האשכנזים נוהגים לומר החל ממוצאי שבת שלפני ראש השנה (אם יש לפחות ארבעה ימים לפניו). השנה - במוצאי שבת "כי תבוא".

 

 

ימים אלה נקבעו כימי רצון כבר מימים קדמונים; לפי חשבונם של חז"ל "כשחטאו ישראל בעגל ונשתברו הלוחות, עלה משה אל ההר והתנפל לפני הקדוש ברוך-הוא לבקש רחמים וסליחה על חטא העגל, ונתרצה לו הקב"ה ואמר לו: פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים. ועלה משה אל ההר בראש חדש אלול ושהה שם ארבעים יום, עד יום עשירי בתשרי. ובעשירי בתשרי הוריד מן ההר את הלוחות השניות, שנתן הקב"ה לבני ישראל ברצון ובשמחה. ונקבעו ארבעים ימים אלה לימי רצון לדורות, לתשובה ולכפרה על חטא" (ספר התודעה).

 

סליחות: בערב או בבוקר?

רצוי להרבות בימים אלה במעשים טובים ובלימוד תורה, ולהקפיד הקפדת יתר בתפילה בציבור. מראש חודש תוקעים בכל בוקר בשופר; הספרדים תוקעים בזמן אמירת י"ג מידות שבסליחות, והאשכנזים – לאחר תפילת שחרית. כמו כן, מוסיפים בערב ובבוקר אמירת מזמור בתהילים "מזמור לדוד ה' אורי" (תהילים נ') . במזמור זה יש מוצאים רמז לימים הנוראים על פי המדרש: ה' אוֹרִי - בראש השנה, וְיִשְׁעִי - ביום הכיפורים, ואחר כך: כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה - רמז לסוכות.

 

לכתחילה יש לומר הסליחות אחרי חצות הלילה (24:35 בערך), משום שלדעת המקובלים זהו זמן רחמים. אולם יש מקילים לומר גם לפני כן. ממשיכים לומר סליחות עד ערב יום הכיפורים. אמירת סליחות רצויה ביותר בהשכמה לפנות בוקר. ולפחות אחר חצות לילה, לפי דעת המקובלים, וכך נוהגים רוב הקהילות בארץ ובעולם. במקום שאי אפשר לומר בשעות אלו, או שלמעשה הציבור לא יגיע בשעות אלו, יש מקום להקל לומר בציבור בשעות הלילה שלפני חצות.

 

רצוי לומר סליחות במניין, אך ניתן לומר סליחות גם אם אין מניין. במקרה כזה אין לומר את י"ג המידות בדרך של תפילה ותחנונים, אלא בטעמים, כקורא בתורה. לגבי התפילות שכתובות בארמית, האשכנזים נוהגים שלא לומר אותם ללא מניין, ואצל הספרדים יש שפסקו שניתן לומר אותם גם ללא מניין (הלכות חגים להגר"מ אליהו, עמ' 206) ויש שפסקו לדלג עליהם כשאין מניין.

 

כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)

 

  • לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים