להתחיל מחדש: פותחים עונה ב-NFL
משחק הפתיחה של עונת 2016/17 הוא לא פחות ולא יותר משיחזור הסופרבול מהעונה שעברה. ועכשיו, ללא פייטון מאנינג שפרש עם אליפות, כולן רוצות את הגביע. קאם ניוטון ינסה להשתדרג, הסיהוקס ימשיכו להגן כמו שרק הם יכולים ואל תשכחו את ניו אינגלנד, פיטסבורג וגרין ביי
חברים, הלילה מתחילים. עונת NFL מסקרנת ופתוחה כהרגלה תצא לדרך, כשהמשחק הראשון אמור לייצר פחות או יותר את רף האדרנלין הנחוץ - כי בליגה דאגו לכך שב-3.30 לפנות בוקר דנבר תארח את קרוליינה בשחזור הסופרבול. מספיק טוב בשבילכם למשחק פתיחה?
נקודת המוצא חייבת להיות עניין ההגנה. לכל שלושת הסופרבולים האחרונים הגיעה הקבוצה שבסיום העונה הסדירה ההגנה שלה דורגה במקום הראשון. בשניים מהגמרים הללו היא גם ניצחה, וכנראה שזה היה קורה גם בשלישי אלמלא ההחלטה האיומה של מאמן סיאטל פיט קרול לפני שנתיים, ללכת על מסירה בפיניש מול ניו אינגלנד במקום לתת את הכדור למרשון לינץ' שהיה במרחק יריקה מהאנדזון.
אנחנו בעידן של מספרים גדולים בגלל החוקים שמגנים על הקוורטרבק ועל התופסים, ומאפשרים יותר מהלכי שואו טיים. ישנו בליגה מצבור יוצא דופן של קוורטרבקים מופלאים, אגדיים ממש, שעדיין נמצאים בשיא כוחם ומכתיבים את הקצב - עד לפלייאוף. כי זוהי השורה התחתונה של ה-NFL בימים אלה. ההגנה מביאה אליפויות גם מול קבוצות ששוברות שיאים התקפיים, ובפלייאוף היא זו שתופסת פיקוד ומכריעה את גורל הסופרבול.
וזו הסיבה שהאלופה דנבר לא תתמוטט כתוצאה מהפרישה של פייטון מאנינג. הקוורטרבק המושלם עזב עם עוד אליפות, אבל קל לשכוח שזו הייתה אחת העונות החלשות שלו בליגה, וגם בסופרבול הוא לא הבריק במיוחד, אבל לברונקוס הייתה הגנה כל כך חזקה שהיא פשוט דאגה כמעט לבדה לניצחונות. ואולי היא תרים באותה צורה גם את טרבור סימיאן, הקוורטרבק הראשון בתולדות הליגה שיפתח אצל אלופה מכהנת מבלי שמסר אפילו כדור אחד לפני כן.
בדנבר סומכים עליו אחרי שבחרו אותו בעונה שעברה במקום ה-250, אבל הוא שיחק במהלך אחד לאורך כך העונה - כריעה על ברך למרחק מינוס יארד. אם הוא היה מקבל את המושכות כמעט בכל מקום אחר, היה לו זמן לתפוס ביטחון - אבל הוא ישתלב בסיטואציה מלחיצה במיוחד בה כל הזרקורים יהיו עליו. סימיאן יהיה אחת מהדמויות המרתקות של העונה הזו, כי דנבר שווה עוד טיול לפלייאוף בזכות וון מילר ודמרקוס וור ששולטים בהגנה, ובנקודה מסוימת הוא יהיה חייב להצדיק את הבחירה בו.
הסגנית קרוליינה התחילה דרך ההגנה, עם הפנומן לוק קיקלי במרכז העניינים, אבל נבנתה בצורה מושלמת כך שהפכה גם לכוח התקפי. נראה היה שהשילוב הזה אמור להספיק בשביל אליפות בעונה שעברה, עם מאזן 1:15 עד לפלייאוף, אבל הסופרבול, כאמור, הוא עולם אחר. ה-MVP קאם ניוטון רק צפוי ללכת ולהשתדרג, החיבור שלו עם הטייט-אנד גרג אולסן אדיר, ועל פניו נראה שהפנת'רס מועמדים טבעיים לתואר.
אבל עדיין קיימת בעיה. ניוטון התקשה לייצר לבדו מהלכים בסופרבול המתיש נגד דנבר, מה שהבליט את העובדה שהעומק של קרוליינה בהתקפה לא מספיק. התקווה במועדון היא להתעלות של קלווין בנג'מין. הוא היה אמור להיות שם מוביל כבר בעונה שעברה, אבל החמיץ את כולה בגלל פציעה. כעת חוזר התופס המצוין, שמבחינת פוטנציאל עולה על חברים לקבוצה כמו דווין פאנצ'ס וטד גין. בנג'מין יכול להיעלם לגמרי בגלל כושר לקוי או דחיקה מחוץ לרוטציה, או להפוך להבדל בין כמעט לבין גביע.
אבל כאמור, הליגה היא הרבה יותר מאשר השתיים הללו. אם אנחנו מתייחסים לחשיבות ההגנה, אי אפשר שלא לדבר על סיאטל שנכנעה לקרוליינה בפלייאוף הקודם. ההגנה שלה הייתה סוג של אנדרואיד שנחת בכדור הארץ ולימד את הענף דברים חדשים, אבל לא לעולם חוסן. ההגנה הייתה זו ששיקמה את הקבוצה אחרי פתיחה גרועה לעונה שעברה והפכה אותה למועמדת לאליפות, וגם זו שלא עמדה במשימה מול ניוטון. ברוס ארווין עבר לאוקלנד, ראסל אוקונג לדנבר, אבל לריצ'רד שרמן וחבריו יש עוד המון להציע, למרות שלא מדובר באותה יחידה מובחרת של האליפות לפני שלוש שנים. בהתקפה ראסל ווילסון הוא סופרסטאר, אבל הרבה יהיה תלוי בתומאס רולס הצעיר, שירש רשמית את לינץ' בתור הרץ המוביל.
ניו אינגלנד בריאה יותר, מקווה שנקודת התורפה במשחק הריצה נפתרה עם החזרה לכושר של לאגרט בלאנט, וכמו תמיד תעמיד קבוצה מעולה. אבל יש כוכבית - בארבעת המשחקים הראשונים האיש עם הכדור יהיה ג'ימי גארופולו, וטום בריידי המושעה יוכל רק לקוות לתוצאות טובות. ה-AFC מזרח השתפר, וניו אינגלנד עלולה לסבול מהפסדים מוקדמים מבחינת המאבק על הפלייאוף, או מיקום בו. בפאלו היא כוח עולה עם לשון מקוי וסמי ווטקינס (בהנחה שהקוורטרבק טיירוד טיילור יראה שיפור), מיאמי מדגדגת את ההצלחה כבר זמן רב והג'טס שואפים להשיג דברים יפים עם הרץ הנהדר מאט פורטה שהגיע משיקגו. בין השדרוג האיכותי בבית לפתיחה נטולת בריידי, לפטריוטס מחכה אתגר השנה.
וישנן שלוש קבוצות נוספות שמככבות ביחסי ההימורים. מלך משחקי הפנטזי, התופס המרהיב אנטוניו בראון, השתלב יחד עם בן רות'ליסברגר כדי להפוך שוב את פיטסבורג לכוח. למעשה, מאז הסופרבול ב-2011 הייתה שם נסיגה טבעית של חילופי משמרות, ארבע עונות שבשתיים מהן הפסידה בסיבוב הוויילד קארד ובשתיים כלל לא הגיעה לפלייאוף, אבל רות'ליסברגר הצליח לעמוד מאחורי מעגל מחודש של הצלחה בזכות החיבור המופלא עם בראון וההגנה ששמרה על הזהות הקשוחה שלה. הרץ לוויאון בל יחמיץ שלושה משחקים בגלל השעיה, וכשיחזור אמור להוסיף ממד של עוצמה. הסטילרס חזקים.
גרין ביי אמורה לטרוף את ה-NFC צפון בדרך לפלייאוף, כבר בעונה שעברה היא הרשימה מעל ומעבר לצפוי, וזה בלי ג'ורדי נלסון הפצוע ועם יכולת ירודה של אדי לייסי או סתם בינונית של רנדל קוב. רק תחשבו מה ארון רוג'רס יוציא מהם אחרי מקצה שיפורים.
ויש את קבוצת ה"כביכול", אריזונה. כביכול, הקרדינלס איימו באמת על האליפות בעונה שעברה, אחרי שהעמידו
את ההתקפה הטובה ביותר בעונה הסדירה. אבל קרסון פאלמר נחנק בפלייאוף והראה שהקבוצה סובלת ממקרה חמור של "אוברייטד". גם עם הזינוק האדיר של הרץ דייויד ג'ונסון, שאמור להיות אחד מהטובים בליגה העונה, קשה לראות את הקרדינלס לוקחים אליפות.
ומה עוד? דאלאס התחילה לפנטז בזכות הבחירה הרביעית בדראפט, הרץ הייחודי אזקיאל אליוט, אבל אז גילתה שהקוורטרבק טוני רומו יחמיץ את רוב העונה בגלל פציעה ונזכרה איך היא נראתה בשנים האחרונות כשהוא לא היה על המגרש. מינסוטה סבלה מבעיה דומה בגלל הפציעה של טדי ברידג'ווטר, אבל החתימה במהלך מסקרן את סאם ברדפורד שינסה לממש עם הווייקינגס את הפוטנציאל הגדול שלו. אנדרו לאק כבר מימש חלק גדול משלו, אבל כדי שאינדיאנפוליס תיחשב כמועמדת לאליפות הוא חייב לעלות מדרגה. אחרי חמישה הפסדים רצופים בוויילד קארד, סינסינטי חולמת על ניצחון בפלייאוף. וכמובן, לוס אנג'לס קיבלה מסנט לואיס את הראמס, שבחרו במקום הראשון בדראפט את הקוורטרבק ג'ארד גוף ויחפשו תהילה בהוליווד. ואולי בסוף, שוב ההגנה הטובה ביותר תנצח.
לפנייה לכתב/ת 
